צוות רפואי מפנה נפגע בעזה, 18 במרס 2025. צילום: אגודת הסהר האדום הפלסטינית
צוות רפואי מפנה נפגע בעזה, 18 במרס 2025. צילום: אגודת הסהר האדום הפלסטינית

עדכון מצב הומניטרי מס' 273 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא על גדה המערבית יתפרסם ב-20 במרס.

דגשים עיקריים

  • תקיפות אוויריות והפגזות ישראליות על עזה מביאות למאות נפגעים ומחוללות גלי עקירה חדשים, על רקע של תנאים הומניטריים מחרידים.
  • כוח המשימה לענייני מזון מזהיר כי אם לא תותר הכנסת אספקה לעזה, יותר ממיליון בני אדם עלולים להישאר בחודש מרס ללא חבילות מזון, לעומת יותר משני מיליון בני אדם שקיבלו חבילות מזון ב-42 הימים הראשונים של הפסקת האש.
  • ניתוח שביצע לאחרונה כוח המשימה לענייני תזונה מגלה כי בין 10% ל-20% מ-4,500 הנשים ההרות והמיניקות שהשתתפו בסקר סובלות מתת-תזונה.
  • עם סגירת המעברים בפני מטעני סחורות המיועדים לעזה זה היום ה-17 ברציפות, סוכנויות או"ם מזהירות כי ציוד רפואי מציל-חיים, לרבות 20 מנשמים ליחידות טיפול נמרץ תינוקות, ותשעה אינקובטורים ניידים ליילודים, יחד עם סוגי אספקה נוספים, מעוכב בגבול.

התפתחויות הומניטריות

  • מאז שעות הבוקר המוקדמות של 18 במרס דווח על תקיפות אוויריות והפגזות ברחבי רצועת עזה, שהובילו לנפגעים מקרב אזרחים, לעקירה ולהרס של רכוש. על פי דוחות ראשוניים, עם האזורים והמתקנים שנפגעו נמנים בית הספר הממשלתי א-תבעין באזור א-דרג' בעיר עזה, אזור א-זוויידה בדיר אל-בלח, אתר עקורים באזור אל-מוואסי במערב ח'אן יונס, ואוהלי עקורים באזור תל א-סולטאן במערב רפיח. בהודעה מטעמו תיאר המתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, מוהנד האדי, את המצב כ"בלתי מתקבל על הדעת". מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, תת-המזכ"ל לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, טום פלטצ'ר, ומר האדי קראו לחזרה להפסקת אש, למתן גישה הומניטרית ללא מכשול ולשחרור בלא תנאי של בני הערובה.
  • לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון לשעה 12:00 ומאז שעות הבוקר המוקדמות, כשהתקיפות האוויריות וההפגזות הישראליות התעצמו, נהרגו בעזה 404 בני אדם ו-562 בני אדם נפצעו. לדברי משרד הבריאות, גופות רבות עדיין קבורות מתחת לחורבות של בניינים הרוסים. ההגנה האזרחית הפלסטינית אמרה שבין 400 ההרוגים היו יותר מ-170 ילדים ו-80 נשים. ההגנה האזרחית הפלסטינית וצוותי רפואה מדווחים כי נתנו מענה כמיטב יכולתם, על רקע של מחסור בציוד וחוסר היכולת להגיע לאזורים שהיו יעד לתקיפות, בשל חוסר ברכבים ובציוד הנדסי כבד. משרד הבריאות פנה בקריאה דחופה לתרומות דם בכל בתי החולים המתפקדים, לאחר שהמלאי בבנק הדם הידלדל. מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר מוניר אל-בורש, הדגיש את הצורך בבתי חולים שדה, במיטות ובחדרי ניתוח. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, 13 בתי חולים וארבעה בתי חולים שדה עדיין אינם מתפקדים, 22 בתי חולים ו-22 בתי חולים שדה מתפקדים באופן חלקי, ארבעה בתי חולים שדה מתפקדים באופן מלא ואף בית חולים אינו מתפקד באופן מלא.
  • בראיון לאמצעי התקשורת תיאר ד"ר מוחמד אבו סלמייה, מנהל בית החולים א-שיפא בעיר עזה, את המצב כ"קטסטרופלי" – נפגעים במספר רב מאוד, המזכיר את הימים הראשונים אחרי 7 באוקטובר 2023. ד"ר אבו סלמייה הדגיש את הקשיים עימם מתמודד בית החולים בטיפול בהמוני הנפגעים המגיעים אליו, ואמר: "הבוקר היו בחדר המיון 50 גופות, ועוד 30 גופות במקרר של חדר המתים. חדרי הניתוח היו מלאים, ופצועים רבים מתו לנגד עינינו משום שלא יכולנו לטפל בהם." לדברי ד"ר אבו סלמייה, מערכת הבריאות בצפון עזה קרסה ברובה לאחר שנותרו בה רק מכשיר אחד לייצור חמצן, סוקר CT אחד ומכשיר רנטגן אחד, והמחסור בתרופות ובמוצרים כה חריף עד שצוותי הרפואה המותשים נאלצו לכבס את רפידות הגאזה הסטריליות כדי לעשות בהן שימוש חוזר. כמה מהנפגעים הובאו לבית החולים בעגלות רתומות לחמורים, ובית החולים קיבל מספר נפגעים קטועי גפיים, וכן גופות ערופות ראש ומבותרות, הוסיף ד"ר אבו-סלמייה.
  • ההרס של תשתית רפואית קריטית בעזה, ובמיוחד מערכות ייצור חמצן ששירתו בעבר מחלקות חיוניות בבית החולים, כמו חדרי ניתוח, יחידות טיפול נמרץ ומחלקות יילודים, פגע קשות ביכולתה של מערכת הבריאות בעזה לספק שירותים מצילי-חיים. ב-13 במרס אמר באסם אל-חמדין, סמנכ"ל משרד הבריאות, כי במהלך ההסלמה נהרסו עשר מערכות ייצור חמצן, שארבע מתוכן היו מוצבות בבית החולים א-שיפא ושתיים בבית החולים האינדונזי. מר חמדין הוסיף שהניתוק המתמשך של אספקת החשמל מהווה מכשול משמעותי בפני חזרתם של בתי חולים ומרכזי רפואה ראשונית לפעילות. יתרה מכך, ב-17 במרס ציין ד"ר עלא חילס, מנהל מחלקת הטיפול הפרמצבטי במשרד הבריאות, את המחסור הקריטי בתרופות ובמוצרים רפואיים, לרבות פריטים חיוניים לניתוחים בסיסיים, שכמותם אינה מספקת לניתוחים מתוכננים, לניתוחי לב פתוח, לטיפול בחולי כליות, ולצנתורי לב, בין היתר. 
  • בין שעות אחר הצהריים של 11 ו-17 במרס דיווח משרד הבריאות בעזה כי 74 פלסטינים נהרגו ו-114 בני אדם אחרים נפצעו; נתון זה כולל 44 גופות נוספות שחולצו. משרד הבריאות דיווח כי מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקפה, ב-19 בינואר, ונכון ל-17 במרס, חולצו בסך הכול 889 גופות מאזורים שקודם לכן לא ניתן היה להגיע אליהם. מאז 7 באוקטובר 2023 ונכון ל-1 במרס 2025 דיווח משר הבריאות בעזה על לפחות 48,577 הרוגים פלסטינים, ועל 112,041 פצועים.
    • בין 10 ל-17 במרס דווח על תקריות שהובילו להרוגים ברחבי רצועת עזה, לרבות התקריות שלהלן:
    • ב-10 במרס, בשעה 13:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה אחים בפגיעה בקבוצת בני אדם במחנה הפליטים אל-בורייג', בדיר אל-בלח.
    • ב-11 במרס, בשעה 18:40 בערך, על פי דיווחים, נורתה ילדה פלסטינית למוות בדרום-מזרח דיר אל-בלח.
    • ב-13 במרס, בשעה 18:30 בערך, נהרג על פי דיווחים ילד פלסטיני ואימו נפצעה קשה בפגיעה באוהל של עקורים בבית חנון, בצפון עזה.
    • ב-13 במרס, בשעה 17:00, נהרג על פי דיווחים ילד בפגיעה בקבוצת צעירים באזור א-שג'אעייה בעיר עזה.
    • ב-14 במרס, בשעה 18:00 בערך, נהרג על פי דיווחים דייג פלסטיני בן 22 כשפגז נורה על סירה מול החוף בא-סודנייה, מצפון-מערב לבית לאהיא.
    • ב-15 במרס, בשעה 13:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים בפגיעה בקבוצת פלסטינים שנסעה בכלי רכב מצפון-מערב לבית לאהיא, בצפון עזה. לדברי אגודת הצדקה אל-ח'ייר, בתקרית נהרגו שמונה מאנשי הסגל שלה, בהם צלמים. המרכז הפלסטיני להגנה על עיתונאים דיווח שבתקיפה האווירית נהרגו שלושה עיתונאים בעת שתיעדו מאמצי סיוע הומניטרי בצפון עזה. לדברי הצבא הישראלי, היעד שתקפו כוחות ישראליים היה "תא מחבלים" שהפעיל רחפן.
    • ב-15 במרס, בשעה 17:00 בערך, נהרג על פי דיווחים ילד פלסטיני, בפגיעה באוהלי עקורים ליד מעבר ארז בבית לאהיא, בצפון עזה.
    • ב-17 במרס, בשעה 09:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים בני אותה משפחה, ומספר בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בקבוצת בני אדם שליקטו עצי הסקה ליד נחל עזה, בצפון-מזרח מחנה הפליטים אל-בורייג'.
    • ב-17 במרס, בשעה 14:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים פלסטיני וילדו, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בקבוצת בני אדם ששהו בבית ספר של אונר"א ששימש מחסה לעקורים במזרח מחנה הפליטים אל-בורייג'.
  • בין 7 באוקטובר 2023 ל-18 במרס 2025, לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו יותר מ-1,607 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 407 חיילים שנהרגו, בנוסף על 2,583 חיילים שנפצעו, בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי באוקטובר 2023. נכון ל-18 במרס מוערך ש-59 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה
  • מאז 2 במרס הרשויות הישראליות עוצרות את הכניסה של כל סיוע הומניטרי, וכן כל סוג אחר של אספקה, אל תוך עזה. עצירה זו פוגעת קשות בפעילויות הומניטריות ומחריפה את המצב ההומניטרי, המחריד מלכתחילה. ב-18 במרס אמר ארגון הבריאות העולמי שהפינוי הרפואי שתוכנן לאותו יום דרך מעבר רפיח נתקל בסירוב, וקרא לחידוש פינויים מסוג זה. בין 1 בפברואר ל-17 במרס 2025 פונו 1,702 מטופלים, בהם 616 ילדים, וכן 2,557 מלווים, לקבלת טיפולי מומחים במצרים ובמדינות אחרות. לדברי ארגון הבריאות העולמי, כ-11 אלף עד 13 אלף בני אדם, בהם יותר מ-4,500 ילדים, עדיין זקוקים בדחיפות לפינוי רפואי. 
  • ב-18 במרס פרסם הצבא הישראלי פקודת פינוי לאזורים בצפון עזה ובמזרח ח'אן יונס, שבה הורה לתושבים להתפנות מייד למחסים בעיר עזה ובח'אן יונס. הפקודה פגעה ישירות ב-19 שכונות בסך הכול, 13 שכונות בצפון עזה שמוערך כי מתגוררים בהן 30 אלף בני אדם, ושש שכונות במזרח ח'אן יונס שמוערך כי מתגוררים בהן 35 אלף בני אדם. לדברי כוח המשימה לניהול אתרים, באזורים הנפגעים בבית חנון שבצפון עזה יש 19 אתרי עקורים מאולתרים, ארבעה מרכזים קולקטיביים של אונר"א, שניים מהם פעילים, ומרכז קולקטיבי אחד שאינו של אונר"א. באזורי עבסאן אל-ג'דידה וח'וזעא, ממזרח לח'אן יונס, קיימים חמישה אתרי עקירה מאולתרים, לדברי כוח המשימה לניהול אתרים. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, בתוך האזור שעליו חלה פקודת הפינוי קיימים שלושה מתקני רפואה ראשונית ובית חולים שדה אחד. בנוסף, בטווח של 1,000 מטר מאזורים אלה יש ארבע מרפאות רפואה ראשונית, שני בתי חולים, בית חולים שדה אחד וארבעה מוקדים רפואיים. על פי מידע ראשוני, דווח על עקירה של בני אדם משורה של אזורים ברחבי רצועת עזה, לרבות מבית חנון וממזרח ח'אן יונס.
  • העצירה, על ידי ישראל, של כל הסיוע ההומניטרי והמסחרי המוכנס לעזה, מ-2 במרס ואילך, עלולה למחוק במהירות את ההישגים בתחום הביטחון התזונתי, שהושגו בעמל רב ב-42 ימי הפסקת האש. השבריריות של שיפורים אלה רק מדגישה את הצורך הקריטי בסיוע מתמשך – סיוע במזון עדיין מהווה חבל הצלה עבור 2.1 מיליון בני אדם. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי תלויים כעת לחלוטין להמשך פעילותם במלאי שהובא אל עזה במהלך שלב א' של הפסקת האש, אבל האספקה הזו מידלדלת במהירות. בניסיון להתמודד עם החוסרים, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מקצצים באופן דרסטי בסיוע במזון למשפחות, מקפיאים חלוקת קמח למשפחות כדי לתעדף את האספקה לשימוש מאפיות, עוצרים חלוקה של תוצרת חקלאית טרייה ומצמצמים את הכנת הארוחות החמות במספר מטבחים קהילתיים. כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מזהיר שאם לא תותר הכנסת אספקה לעזה, לרבות דלק לבישול, בחודש מרס עלולים יותר ממיליון בני אדם להיוותר בלא חבילות מזון, וייתכן שלפחות 80 מתוך 170 המטבחים הקהילתיים ייאלצו להיסגר תוך שבוע או שבועיים להערכת כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, כדי לסייע לכל אדם בעזה בהקצבות מזון מלאות, דרושות מדי חודש יותר מ-50 אלף טונה של אספקת מזון, זאת בנוסף על 7,200 טונה קמח הדרושות מדי חודש כדי לאפשר את המשך פעולתן של מאפיות המסובסדות.
  • את העצירה הפתאומית של הסיוע במזון מחריפה העלייה החדה במחירי המזון בשווקים. על פי סקר שוק שביצעה תוכנית המזון העולמית, ואשר סקר התפתחויות מרכזיות במחצית הראשונה של מרס, מחירי המזון המסחרי זינקו בחדות – מחיריהם של ירקות ופירות מסוימים עלו ב-200% לעומת רמתם לפני סגירת המעברים. סוחרים החלו לאגור סחורות בשל חוסר הוודאות סביב השאלה מתי תגיע אספקה חדשה, וכמה מהחנויות אינן יכולות לחדש את המלאי. יתרה מכך, סגירת המעברים בפני סחורות נכנסות החמירה עוד יותר את משבר האנרגיה הקשה שממנו סובלת עזה – מחירי הסולר עלו בעד 105% ומחירי גז הבישול נסקו בעד 200%, לעומת מחיריהם בפברואר. העלייה במחירים מגבילה משמעותית את הגישה לדלק חיוני, על רקע של ניתוק החשמל המתמשך. וזאת בעת שבה המחסור בכסף מזומן נזיל מהווה קושי מרכזי, וכוח הקנייה מוגבל במידה קיצונית.
  • מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקף, ב-19 בינואר, ונכון ל-15 במרס, נרשמו 4,646 ילדים לתוכנית טיפול בתת-תזונה, מהם 672 שאובחנו כלוקים בתת-תזונה חריפה קשה. כוח המשימה לענייני תזונה מציין ירידה במספר הנרשמים החודשי לתוכניות כאלה, מכ-5,000 ילדים בחודש שלפני הפסקת האש לממוצע חודשי של 2,500 ילדים במהלך שלב א' של הפסקת האש. ירידה זו מיוחסת לשיפורים בתנאי הזמינות של מזון, ולמספרן המוגבל של בדיקות סקר ואיתור בשל תנועות האוכלוסייה ההמוניות והזמן הדרוש לארגונים שותפים להקים מחדש שירותים במקומות חדשים. כוח המשימה מזהיר שהסגר הנוכחי המוטל על מעברי סחורות עלול למוטט כמה מההישגים שכבר הושגו, אם לא תינקט בדחיפות פעולה לשיפור זמינות המזון, המגוון התזונתי והגישה לשירותי מים, תברואה והיגיינה. בה בעת, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני תזונה הבחינו במספר גדל והולך של נשים הרות ומיניקות שבמדידות נמצא כי היקף הזרוע העליונה שלהן נמוך מ-23 ס"מ, נתון המצביע על תת-תזונה חריפה. הניתוח המקיף האחרון של נתונים ממדידות שגרתיות של היקף הזרוע העליונה (MUAC) המקיפים כמעט 4,500 נשים הרות ומיניקות – שבוצע בתמיכה טכנית של יוזמת SMART להבטחת איכות – מראה שבין 10% ל-20% מהן סבלו מתת-תזונה. במאמץ לטפל בדחיפות בתופעה זו, יזם כוח המשימה לענייני תזונה, בשיתוף פעולה עם תוכנית המזון העולמית, תוכנית תוספת הזנה ייעודית לנשים הרות ומיניקות, בנוסף על תוכנית תוספת הזנה כוללת המכסה את כל הנשים ההרות והמיניקות והילדים שגילם פחות מחמישה חודשים.
  • "בלי הכנסת סיוע לרצועת עזה, כמיליון ילדים חיים – שוב – בלי הדברים הבסיסיים ביותר הדרושים להישרדותם," אמר המנהל האזורי של יוניסף למזרח התיכון ולצפון אפריקה, אדואר בייג'בדר, שהדגיש כי במרחק כמה עשרות קילומטרים מחוץ לרצועת עזה מעוכבות כמויות גדולות של אספקה קריטית, לרבות 20 מנשמים עבור יחידות טיפול נמרץ תינוקות, ויותר מ-180 אלף מנות של חיסוני שגרה חיוניים המיועדים לילדים, כמות מספקת לחסן באופן מלא ולהגן על 60 אלף ילדים בני פחות משנתיים. יוניסף הדגיש שיש להתיר את הכנסתה של אספקה רפואית מצילת-חיים, והזהיר שכל עיכוב נוסף עלול למחוק את השיפורים שהושגו במצבם של ילדים במהלך שלב א' של הפסקת האש. "למרבה הטרגדיה, כ-4,000 יילודים אינם יכולים לקבל כעת טיפול חיוני מציל-חיים בשל ההשלכות הקשות על מתקנים רפואיים ברצועת עזה. כל יום בלי המנשמים האלה מביא לאובדן חיים, במיוחד בקרב פגים פגיעים וחלשים בצפון רצועת עזה." יתרה מכך, לדברי קרן האוכלוסין של האו"ם, תשעה אינקובטורים ניידים שנועדו לסייע בטפול בפגים וביילודים במשקל לידה נמוך מעוכבים במעבר זיקים, עיכוב המעמיד בסכנה רבה עוד יותר את שיעור ההישרדות של תינוקות. בפברואר 2025 דווח על 3,540 לידות ברצועת עזה (126 לידות ביום בממוצע). לפחות 20% מהיילודים נולדים במשקל לידה נמוך, או קודם זמנם, או שהם מתמודדים עם סיבוכים אחרים, שכולם מצריכים טיפול רפואי מתקדם שברובו אינו זמין כעת בעזה, דיווחה קרן האוכלוסין של האו"ם.

ממצאיה של משלחת בין-סוכנותית למזרח ח'אן יונס

  • ב-11 במרס ניהלו סוכנויות או"ם וארגונים הומניטריים שותפים משלחת משותפת לביצוע אומדן באזורי א-רביע וא-נעים בעבסאן אל-ג'דידה, הממוקמת במזרח ח'אן יונס. ב-18 במרס הוחלה על האזור פקודת פינוי מטעם הצבא הישראלי (ראו לעיל), שהובילה לעקירה.
  • במהלך הביקור ב-11 במרס היו בא-רביע כ-1,600 משקי בית, שמנו כ-1,200 עקורים ששבו לבתיהם. רוב משקי הבית (76%) היו פזורים במחסים מאולתרים, שהיקשו על מאמצים מאורגנים למתן מענה הומניטרי. 18% נוספים חיו במבנים שניזוקו ולא היו בטוחים מבחינה מבנית. 5% נוספים שהו בבתי ספר של אונר"א, ומספר קטן חיו באוהלים.
  • באזור א-נעים היו כ-800 משקי בית שהיו פזורים על פני 300,000 מטר רבוע, ש-96% מהמבנים בהם נהרסו. רוב משקי הבית (יותר מ-80%) חיו במחסים מאולתרים בקרבת בתיהם ההרוסים, חלק קטן מהם חיו באוהלים, כ-13% חיו בשני בתי ספר של אונר"א שהוסבו למחסים, ו-5% חיו במבנים שניזוקו.
  • בשני האתרים נצפו תנאי מחסה ירודים, לרבות צפיפות-יתר במחסים קולקטיביים, תנאים כלליים תת-תקניים, והמשך השימוש ביריעות ברזנט ופלסטיק שחרגו זה מכבר מתקופת השימוש הקצרה שלה נועדו, או שנעשה בהן שימוש שוב ושוב בשל פקודות פינוי חוזרות ונשנות. הצורך בשיקום מחסה ובמתן יחידות מחסה טרומיות ובתי שימוש זוהה כצורך קריטי, בנוסף על מתן מענה למחסור בפריטי מצעים, במערכות כלי מטבח, בביגוד, במכלי מים, בערכות היגיינה ובערכות כבוד עבור נשים ונערות. יתרה מכך, בשתי השכונות חסרו שירותים בסיסיים ומוקדי רפואה, לרבות שירותי רפואת מין ופוריות, ושירותים המטפלים באלימות מבוססת-מגדר נעדרו כליל.
  • אף שמשקי הבית בשתי השכונות קיבלו סיוע מסוים במזון, נקודת החלוקה היו רחוקות, ובאתרים לא היו מטבחים קהילתיים, מאפיות בתמיכת האו"ם או נקודות ממכר לחם זמינות. המחסור בדלק לבישול היה קשה מאוד, ומשפחות רבות נאלצו להשתמש בעץ להסקה, אם זה היה זמין, או לבשל על מדורות שהוזנו בפסולת פלסטיק ובאשפה, נוהג המהווה סכנה בריאותית וסביבתית.
  • מקור החשמל העיקרי בשתי הקהילות היו גנרטורים מוניציפליים, שפעלו רק במשך שעות ספורות ביום. כתוצאה מכך נאלצו תושבים לנסוע למרחקים כדי לטעון מכשירים כמו טלפונים וסוללות. הכשל לטעון את מכשיריהם הגביל את יכולתם לתקשר, להשיג מידע או אפילו להירשם באופן מקוון לקבלת סיוע.
  • מתקנים חקלאיים בשתי השכונות נהרסו ברובם, לרבות 1,400 דונם של שטח פתוח, 150 חממות, 90 לולי עופות ועשרות משקים לגידול חיות משק ובקר לחלב. שטחה של שארית האדמה המעובדת לא עלה על 80-70 דונם. בשכונות לא היו מערכות השקיה מתפקדות, והבארות החקלאיות ניזוקו או נהרסו. את המצב הזה החריף מחסור קריטי בזרעים, בדשנים, ובתשומות חקלאיות אחרות, שבגינו יכלו החקלאים לגדל רק קומץ של גידולי בעל, בעיקר אפונה, חיטה וירקות עליים. בשתי השכונות נותרו נפלי תחמושת – אזורי הסיכון סומנו, אבל עדיין היוו סיכון לחיים, במיוחד עבור ילדים.
  • לבתי הספר והגנים בשתי השכונות נגרם נזק במידות משתנות, ולא היו בהם ריהוט, חומרי לימוד ומכשירי אינטרנט וטכנולוגיית מידע, מה גם שמספר בתי ספר שימשו מחסים. בשכונת א-רביע החלו פעילויות לימודיות בבית ספר ממשלתי אחד, ועבור ילדים צעירים באמצעות יוזמה חינוכית בהובלת הקהילה.

מימון

  • נכון ל-18 במרס 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-174.9 מיליון דולר מתוך 4.07 מיליארד הדולר (4.3%) הנדרשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ורק מעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. במהלך פברואר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 87 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 62.6 מיליון דולר. מיזמים אלה נועדו לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (86%) ובגדה המערבית (42%). מכלל המיזמים, 50 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 25 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-12 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 62 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 37 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הכספי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש. 

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון