עדכון מצב הומניטרי מס' 277 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. באופן יוצא מן הכלל, עדכון המצב ההומניטרי לשבוע זה מתפרסם ביום שישי וסוקר את עזה. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב-8 באפריל.

דגשים עיקריים

• נמשכות התקריות רבות הנפגעים, לרבות לפחות שתיים – ב-2 וב-3 באפריל - שבהן דווח על עשרות נפגעים במחסי עקורים.
• 65% משטחה של רצועת עזה נכללים ב"אזורים אסורים בכניסה", באזורים שעליהם חלות פקודות עקירה פעילות, או באזורים ששתי ההגדרות חלות עליהם. בשבועיים האחרונים נעקרו יותר מ-280 אלף בני אדם.
• מספר עובדי הסיוע שנהרגו מאז אוקטובר 2023 עלה ל-409.
• עזה מתמודדת מחדש עם סכנת רעב ותת-תזונה, לאחר שהחסימה המלאה של הכנסת מטענים, הנכנסת כעת לחודשה השני, עצרה כמעט לחלוטין את חלוקת הקמח והובילה לסגירת כל המאפיות המסובסדות.
• את מחיר האלימות והעקירה, המגבירות את סכנת הפירוד של משפחות, משלמים בעיקר הילדים בעזה.

התפתחויות הומניטריות

• מאז 18 במרס, וזה יותר משבועיים, הסלימו כוחות ישראליים את ההפגזות מן האוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, והרחיבו את המבצעים הקרקעיים; כל אלה הובילו למאות נפגעים, להרס תשתית אזרחית ולעקירה בקנה מידה רחב. השילוב של פעילות צבאית מורחבת, החסימה – זה יותר מחודש – שהטילה ממשלת ישראל על הכנסת סיוע הומניטרי ואספקה מסחרית, היעדר הביטחון הגובר הפוגע בעובדים הומניטריים והגבלות התנועה החמורות בתוך עזה, מחניק את הפעילות ההומניטרית. כעת מחייבות רשויות ישראליות את האו"ם והארגונים השותפים לו לתאם תנועות כדי להגיע לכ-65% משטחה של רצועת עזה. השטחים המצריכים תיאום כוללים אזורים שהוגדרו כ"אזורים אסורים בכניסה" לאורך גדר המערכת בעזה, או לאורך נחל עזה, שבו הוצבו מחדש כוחות ישראליים מאז 20 במרס, וכן למקומות שעליהם חלות פקודות עקירה. לדברי כוח המשימה לענייני ניהול אתרים, מוערך שבשבועיים האחרונים נעקרו יותר מ-280 אלף בני אדם, בהם כ-100 אלף בני אדם שנעקרו מרפיח בימים האחרונים. סגן דוברת משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ינס לארקה, אמר שמה שאנו רואים בעזה הינו "זלזול אדיש בחיי אדם ובכבוד האדם", והוסיף כי "פעולות המלחמה שראינו נושאות סממנים מובהקים של פשעי זוועה".
• בתדרוך לעיתונות ב-2 באפריל תיאר ג'ונתן וויטול, המנהל בפועל של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, את המצב בעזה, לרבות משלחת שחשפה לאחרונה ברפיח קבר אחים של עובדי רפואה וחירום, שנהרגו בעת שניסו להציל חיים (למידע נוסף ראו להלן), כ"מלחמה ללא גבולות" ה"מזלזלת בהגינות, באנושיות [וכן] במשפט." הוא אמר ש"עזה הפכה למלכודת מוות", שבה "לכודים, מופגזים ומורעבים" 2.1 מיליון בני אדם. בשבועיים האחרונים לבדם, הוסיף, מתחמים של האו"ם הופגזו בירי טנקים שכתוצאה ממנו נהרג איש סגל או"ם; מתחמי סיוע בינלאומי ובתי חולים נפגעו; עובדי עירייה נהרגו במשאיות שתרמו ארגונים הומניטריים; בני אדם הופגזו בנקודות של חלוקת מזון; מחסנים הומניטריים ניזוקו בתקיפות אוויריות; ובתי החולים מוצפים בהמוני נפגעים. וויטול הדגיש כי סיוע הומניטרי אינו יכול לפצות על הכשלים המדיניים בעזה, ואמר: "כאנשי ארגונים הומניטריים... איננו יכולים להשלים עם הדה-הומניזציה של אזרחים פלסטינים לכדי מי שמשום מה אינם ראויים לשרוד... [ו]הישרדותם של בני אדם תלויה במערכת סיוע, שבעצמה נתונה להתקפה."
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 25 במרס ל-3 באפריל, נכון לשעה 12:00, נהרגו בעזה 379 פלסטינים ו-1,072 בני אדם נפצעו. לדברי משרד הבריאות, גופות רבות עדיין קבורות מתחת לחורבותיהם של מבנים הרוסים. משרד הבריאות דיווח כי מאז 19 בינואר, המועד שבו נכנס לתוקף השלב הראשון של הפסקת האש, ונכון ל-3 באפריל, חולצו בסך הכול ברחבי עזה 900 גופות. משרד הבריאות בעזה דיווח כי מאז 7 באוקטובר 2023 ונכון ל-3 באפריל 2025 נהרגו לפחות 50,523 פלסטינים, ו-114,776 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות, נתון זה כולל 1,163 בני אדם שנהרגו ו-2,753 בני אדם נפצעו מאז ההסלמה במעשי האיבה, ב-18 במרס.
• בין 25 במרס ל-3 באפריל דווח על תקריות שהובילו לנפגעים ברחבי רצועת עזה, לרבות התקריות שלהלן:
  • ב-25 במרס, בשעה 1:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים, בהם אישה ובתה, בפגיעה במבנה מגורים בבלוק 7 במחנה הפליטים אל-בורייג', בדיר אל-בלח.
  • ב-26 במרס, בשעה 1:23 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים, חמישה מהם ילדים, בהם תינוק בן שישה חודשים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים בג'באליה אל-בלד, בנפת צפון עזה.
  • ב-26 במרס, בשעה 16:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בפגיעה בנקודת חלוקת המזון "א-סדודי תקיה (מטבח קהילתי)" בבלוק ג' במחנה הפליטים א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
  • ב-27 במרס דיווח ארגון "המטבח המרכזי העולמי (World Central Kitchen) כי אחד המתנדבים שלו נהרג בתקיפה אווירית ישראלית ליד אחד המטבחים הקהילתיים שבהם תומך הארגון, בדיוק בזמן שבו חולקו במקום ארוחות.
  • ב-27 במרס, בשעה 10:51 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים, בהם לפחות ארבע נשים וגבר אחד, בפגיעה בבניין מגורים בבית לאהיא, בנפת צפון עזה.
  • ב-27 במרס, בשעה 16:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים, בפגיעה בקבוצת בני אדם ברחוב א-נפאק, במרכז העיר עזה.
  • ב-28 במרס, בחצות בערך, נהרגו על פי דיווחים 12 פלסטינים, בהם לפחות אישה אחת וילדה אחת, בפגיעה בבניין מגורים בשכונת א-זייתון בעיר עזה.
  • ב-29 במרס, בשעה 12:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים בני אותה משפחה ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים בשכונת עבסאן אל-כבירה במזרח ח'אן יונס. על פי דיווחים, המשפחה נעקרה, חיה במחסה לעקורים, וחזרה לבית לקחת ממנו מזון בעת שנפגע.
  • ב-30 במרס, בשעה 9:35 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים, בהם אישה ולפחות שלושה ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה באוהל ששימש עקורים באזור אל-מוחרארת, במערב ח'אן יונס.
  • ב-30 במרס, בשעה 21:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם לפחות שלושה ילדים ואישה, בפגיעה בדירה בבניין מגורים בעיר חמד, בנפת ח'אן יונס.
  • ב-31 במרס, בשעה 17:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם שתי נשים ושלושה ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים בשכונת א-תופאח, במזרח העיר עזה.
  • ב-1 באפריל, בשעה 1:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם עיתונאי, אשתו ושלושת ילדיהם, ובני אדם אחרים נפצעו ,בפגיעה בבניין מגורים השייך למשפחתו של העיתונאי, בשכונת אל-אמל במערב ח'אן יונס.
  • ב-2 באפריל, בשעה 2:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 15 פלסטינים, בהם זוג נשוי, ילדיהם ונכדיהם, בפגיעה במבנה מגורים דו-קומתי בח'אן יונס.
  • ב-2 באפריל, בשעה 10:20 בערך, לדברי משרד התקשורת הממשלתי, נהרגו על פי דיווחים 22 פלסטינים, בהם 16 ילדים, נשים וקשישים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה במרפאת אונר"א שבה שהו עקורים במחנה הפליטים ג'באליה, בנפת צפון עזה. הנציב הכללי של אונר"א אמר שבמתקן, ששימש במקור מרכז רפואה ועוד קודם לכן נגרם לו נזק כבד, שהו בעת שנפגע כ-700 עקורים. משפחות עקורים שהו במחסה לאחר שנפגע משום שלא היה להן לאן ללכת. על פי דיווחים, בין ההרוגים היו תשעה ילדם, בהם תינוק בן שבועיים. לדברי אונר"א, מאז תחילת המלחמה ניזוקו או נהרסו יותר מ-300 מבנים של האו"ם, למרות שכל הקואורדינטות שלהם נמסרו באופן קבוע לצדדים הלוחמים ויותר מ-700 בני אדם נהרגו בעת שביקשו את הגנת האו"ם.
  • ב-3 באפריל, בשעה 4:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 15 גברים ונשים פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בכמה מבני מגורים באזור א-שג'אעייה, ממזרח לעיר עזה. על פי דיווחים, בני אדם נוספים קבורים מתחת להריסות.
  • ב-3 באפריל, לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, נהרגו על פי דיווחים לפחות 21 פלסטינים ומאה בני אדם אחרים, רובם ילדים, נפצעו, בפגיעה בשני מבנים בבית ספר ששימש מחסה לעקורים בעיר עזה. ההגנה האזרחית הפלסטינית אמרה שבני אדם אחרים עדיין קבורים מתחת להריסות, אבל תהליך החילוץ מתעכב בשל היעדר משאבים.
• בין 7 באוקטובר 2023 ל-3 באפריל 2025, לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו יותר מ-1,607 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 407 חיילים שנהרגו, בנוסף על 2,584 חיילים שנפצעו, בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי באוקטובר 2023. נכון ל-3 באפריל מוערך ש-59 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
• ב-30 במרס הגיע אל קיצו מבצע חילוץ מורכב, שנמשך שבוע, שבו חולצו גופותיהם של שמונה אנשי צוות של אגודת הסהר האדום הפלסטינית, שישה מאנשי ההגנה האזרחית הפלסטינית ואיש סגל אחד של אונר"א. עמיתיהם מצאו אותם קבורים באזור תל א-סולטאן ברפיח, בדרום עזה. הגופות חולצו ב-30 במרס, מלבד גופתו של איש ההגנה האזרחית הפלסטינית שחולצה ב-27 במרס, במהלך אחד מתוך כמה ניסיונות להגיע לאזור ולחפש אחר נותני מענה ראשון שנעדרו מאז 23 במרס. המידע הזמין מצביע על כך שהצוות הראשון נהרג על ידי כוחות ישראליים ב-23 במרס, וכי צוותי חירום וסיוע אחרים נפגעו בזה אחר זה במשך כמה שעות, בעודם מחפשים אחר עמיתיהם הנעדרים. הצוותים נקברו מתחת לחול יחד עם כלי רכב החירום ההרוסים שלהם – חמישה אמבולנסים, רכב כיבוי אש אחד ומכונית של האו"ם, כולם מסומנים בבירור. נורת החירום של אחד האמבולנסים ההרוסים הוצבה כציון על קבר האחים. עובד תשיעי של אגודת הסהר האדום הפלסטינית עדיין נעדר. אגודת סהר האדום הפלסטינית, שקראה ליציבות, אמרה: "הטבח הזה של הצוות שלנו הינו טרגדיה לא רק עבורנו, באגודת הסהר האדום, אלא עבור המפעל ההומניטרי והאנושות." ג'אגן צ'אפגן, מזכ"ל הפדרציה הבינלאומית של אגודות הצלב האדום והסהר האדום, ציין כי זו המתקפה היחידה הקטלנית ביותר על עובדי הסהר האדום והצלב האדום בכל העולם מאז 2017, ואמר: "עובדי האמבולנס המסורים האלה באו לתת מענה לפצועים. הם היו עובדים הומניטריים. הם ענדו סמלים שהיו אמורים להגן עליהם; האמבולנסים שבהם נסעו היו מסומנים בבירור. הם היו אמורים לחזור למשפחותיהם; זה לא קרה."
• ב-31 במרס אישר הנציב הכללי של אונר"א את דבר מותם של שני אנשי סגל אונר"א בעזה, בהם אחד שנמנה עם 15 ההרוגים בתל א-סולטאן (ראו לעיל). הוא אמר: "הפיכתם של נותני מענה חירום, עיתונאים או עובדים הומניטריים ליעדי תקיפות, או הצבתם בסיכון, מהוות זלזול בוטה וחמור במשפט הבינלאומי. בעזה, מעשי הרג כאלה הפכו לעניין שבשגרה. אסור שכל זה יהפוך לנורמה החדשה. חובה שיהיה מיצוי דין." ב-28 במרס גינה ארגון "סיוע רפואי לפלסטינים" את ההרג של פרמדיק ששירת בקליניקה הרב-תחומית "סולידריות" של הארגון בעזה. הוא נהרג ב-27 במרס, יחד עם אשתו ובנם בן ה-13, כשכוחות ישראליים הפגיזו את האוהל שלהם בבית לאהיא, שבו שהו לאחר שביתם נהרס. במתקפה נהרגה גם משפחת אחיו של הפרמדיק. בסך הכול, מאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו בעזה לפחות 409 עובדי סיוע, בהם 291 אנשי סגל או"ם.
• ב-3 באפריל, על פי דיווחים, תקיפה אווירית ישראלית במזרח אזור מוראג', ממזרח לרפיח, פגעה במחסן של המרכז הסעודי לתרבות ומורשת, ארגון שותף למרכז הסיוע והסעד ההומניטריים על שם המלך סלמאן. לדברי יו"ר הדירקטוריון של המרכז, במתקפה נהרס המחסן וכ-1,600 משטחי האספקה הרפואית שהיו בו, ונועדו למתן מענה לצורכי מטופלים ופצועים, עלו באש.
• ילדים הם הסובלים העיקריים בעזה, ובמיליה של קתרין ראסל, המנכ"לית של יוניסף, כעת הם "הושלכו שוב למעגל קטלני של אלימות ומחסור". מעבר לאלימות הישירה של הסכסוך, ילדים ממשיכים להתמודד גם עם סכנות חמורות של פגיעה או מוות; לדברי תחום האחריות לענייני הגנה על ילדים, הילדים הללו כוללים ילדים ללא ליווי מבוגר, שורדי אלימות מבוססת-מגדר או אלימות במשפחה, וילדים החווים מחשבות אובדניות. הגל האחרון של עקירה בכפייה, שאילץ משפחות להימלט ללא מטלטליהן, תחת אש, ברגל ולאחר התראה מידית או בלא התראה כלל, הציב גם הוא ילדים בסכנה מוגברת להפרדה בין בני משפחה ולסיכונים אחרים, לרבות סחר בבני אדם, ניצול, התעללות והזנחה. כל אלה באים בד בבד עם נזק רגשי ופסיכולוגי חסר תקדים ועצום בממדיו, שעלולות להיות לו השלכות עמוקות וחסרות תקנה על רווחתם הגופנית והנפשית ועל התפתחותם. בה בעת, היעדר הביטחון והגבלות תנועה מגבילים את יכולתם של ארגונים שותפים בתחום הגנת הילד לספק את השירותים הדרושים. כך למשל, בשל הסיכון הגבוה לתקריות רבות נפגעים, לא בטיחותי לכנס ילדים בקבוצות גדולות כדי שישתתפו בפעילויות תמיכה פסיכו-חברתית. יתרה מכך, מאחר שזה יותר מחודש שלעזה לא נכנסת כל אספקה הומניטרית או אספקה קריטית אחרת, ולנוכח המלאי המידלדל, ארגונים שותפים בתחום הגנת הילד אינם יכולים לספק ביגוד ופריטים חיוניים אחרים אפילו לפגיעים ביותר מקרב הילדים העקורים, שכל שיש להם הוא הבגדים שלגופם. למרות הקשיים הכבירים, ארגונים שותפים בתחום הגנת הילד ממשיכים לטפל במקרים קריטיים בתחום ההגנה על ילדים, לרבות באמצעות ניהול טיפול מרחוק. זאת בנוסף על חלוקת צמידי זיהוי לילדים, הפצת מסרים להגברת מודעות על פירוד בין בני משפחה וצמצום הסיכון שיקרה, ואפשור של איחוד משפחות היכן שהדבר אפשרי, לרבות במקרים שבהם דרושים תיאום בדרגים בכירים והסעה בטוחה כדי לאחד ילדים עם בני משפחותיהם.
• על פי אומדן חדש שביצע כוח המשימה לענייני חינוך, המבוסס על תמונות לוויין שנאספו ב-25 בפברואר 2025, כמעט 88.5% ממבני בתי הספר ברצועת עזה (499 מתוך 564) ספגו פגיעה ישירה או ניזוקו, ומוערך שכדי שיוכלו לחזור לתפקוד יזדקקו לשיקום מלא או לעבודות שיפוץ נרחבות. 55% מבתי ספר האלה (277) הם בתי ספר ממשלתיים, שליש (162) הם בתי ספר של אונר"א, ו-12% (60) הם בתי ספר פרטיים. יתרה מכך, 62% ממבני בתי הספר ששימשו מחסים לעקורים ספגו פגיעות ישירות. לפני אוקטובר 2023, שירתו בתי הספר שנפגעו ישירות או ניזוקו כמעט 546,500 תלמידים, ועבדו בהם יותר מ-20,450 מורים, נתונים המייצגים 88% מכלל אוכלוסיית התלמידים וסגל ההוראה ברצועת עזה.
• בין 25 במרס ל-2 באפריל, מתוך 72 תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה שתואמו עם הרשויות הישראליות, 60% (43) נענו בסירוב, 6% (ארבע) נתקלו במכשולים, 30% (22) אופשרו ו-4% (שלוש) בוטלו. מתוך 27 משלחות סיוע הומניטרי מתוכננות בתוך צפון עזה או אליה, שתואמו עם הרשויות הישראליות, אופשרו רק שבע, 17 נענו בסירוב, שתיים נתקלו במכשולים ואחת בוטלה. תנועות אלה כוללות 16 משלחות סיוע שהיו צריכות לעבור בין דרום עזה לצפונה דרך נחל עזה, הנתון לשליטת ישראל. מכלל התנועות האלה אפשרו הרשויות הישראליות שבע תנועות דרך כביש א-רשיד, שמונה תנועות אחרות נענו בסירוב, ואחת עוכבה. בדרום עזה, מכלל 45 משלחות סיוע הומניטרי מתוכננות אופשרו 15, 26 נענו בסירוב, שתיים נתקלו במכשולים ושתיים בוטלו.
• תוכנית המזון העולמית מזהירה שככל שמלאי המזון ההומניטרי בעזה מידלדל, מחירי המלאי המוגבל מאמירים והמעברים נותרים סגורים, מאות אלפי בני אדם נתונים שוב בסכנה של רעב קשה ותת-תזונה. הפעילות הצבאית המתרחבת בעזה גורמת לשיבושים קשים בפעולות הסיוע במזון, ומסכנת את חייהם של עובדי סיוע. נכון ל-3 באפריל, לאחר ארבעה שבועות שבהם לא הוכנסו לעזה כל סיוע או סוגי אספקה חיונית אחרים, נסגרו כל 25 המאפיות המסובסדות בשל היעדר גז לבישול וקמח. כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מזהיר כי חלוקת חבילות מזון, שתכולתן צומצמה, תיפסק בקרוב. במרס נותרו יותר ממיליון בני אדם ללא חבילות מזון, לעומת יותר משני מיליון בני אדם שהסיוע הגיע אליהם ב-42 הימים הראשונים של הפסקת האש. מחצית מבני האדם בעזה עדיין מקבלים ארוחות חמות, חבל ההצלה האחרון שנותר בעזה, אך האספקה להכנתן אוזלת במהירות, מזהירה תוכנית המזון העולמית. ובינתיים, כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדווח שיותר מ-89 אלף טונה של אספקת מזון תקועות מחוץ לעזה, ויש להכניסן פנימה בדחיפות. מחירי המלאי הדל הנותר בחנויות זינקו שחקים – מחירו של שק קמח תפח ב-450%, ומחירי הגז לבישול התייקרו ב-4,000% בהשוואה למחירו לפני אוקטובר 2023, התייקרות המאלצת משקי בית רבים להשתמש באשפה ובעץ כחומר בעירה לבישול מזון, וחושף אותן לסיכונים בריאותיים וסביבתיים.
• הגישה למים ברחבי רצועת עזה נותרת מוגבלת קשות, ומאוד לא אחידה – כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מדווח כי משקי בית מתמודדים עם קשיים משמעותיים בגישה לכמויות מספיקות של מים לשתייה ולשימוש ביתי. ממצאיו של אומדן מינואר 2025, שכוח המשימה פרסם ב-28 במרס, מצביעים על כך שבממוצע, עמדו לרשות בני אדם בעזה 19 ליטר מים לנפש ליום לכל תכלית, שיפור קל לעומת 16.4 ליטר שמוערך כי היו זמינים לנפש ליום באוגוסט 2024. כמעט 36% ממשקי הבית שהשתתפו באומדן לא הצליחו להגיע ל-15 ליטר לנפש ליום, תקן המינימום למים לשתייה, בישול והיגיינה בסיסית הדרושים לשמירה על בריאות הציבור בעתות חירום, לעומת 46.5% ממשקי הבית שהשתתפו באומדן, שבאוגוסט 2024 לא הייתה להם גישה ל-15 ליטר לאדם ביום. לעומת זאת, הגישה למי שתייה נותרה מוגבלת מאוד, בעיקר בשל מערכת ההפקה והחלוקה השברירית בעיר עזה ובמזרח ח'אן יונס; בדומה לאוגוסט 2024, האומדן בחודש ינואר הראה כי 65% ממשקי הבית שהשתתפו באומדן לא היו מסוגלים להגיע למינימום של שישה ליטר מי שתייה ביום, וכ-61% ממשקי הבית שהשתתפו באומדן נאלצו לרכוש מי שתייה מהסקטור הפרטי. אף שב-42 ימי הפסקת האש חל שיפור-מה בהפקת המים – כמות המים המופקת גדלה ב-50% ומספרן של נקודות איסוף המים המתפקדות הוכפל – ההסלמה במעשי האיבה והעקירה בכפייה מאז 18 במרס שבו והגבילו את יכולתם של ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה לספק שירותים ולתקן רשתות מים שניזוקו.
• כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מדווח כי תנאי התברואה ברחבי רצועת עזה עדיין מדאיגים, וסביר להניח שיחריפו את הסכנות לבריאות הציבור. כך למשל, נכון לעכשיו שלושה אתרי עקירה מאולתרים באזור אל-מוואסי מדווחים על מכת פרעושים וקרדיות, הגורמים לפריחות ולבעיות בריאות אחרות. על רקע של רמות ניידות גבוהות באוכלוסייה, צפיפות-יתר חמורה, הגבלות על הגישה לשירותים בסיסיים ויכולת מוגבלת לשפר את תנאי התברואה – כמו יישום של אמצעי הדברת מפיצי מחלות, הכנסת אספקה של הכימיקלים הדרושים או 15 אלף בתי השימוש התקועים כעת בגבול – סכנת ההתפשטות של מזיקים ומחלות נותרת גבוהה. על פי האומדן האחרון שביצע כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, כבר בינואר 2025 הסתמכו כמחצית ממשקי הבית שהשתתפו באומדן (46%) על מתקנים שסווגו כמוגבלים, לא-משופרים או שווי-ערך לעשיית צרכים בשטח הפתוח, וכמעט מחצית מהם דיווחו כי חוו הצפות צואה או שפכים בשל שיטפונות (41%) וכן בשל הצפות ביוב (41%), וקריסה של מתקני תברואה (17%) במרחק של עשרה מטר מבתיהם. יתרה מכך, משקי הבית שהשתתפו באומדן דיווחו על חשיפה לסיכוני בריאות סביבתיים שונים במרחק של עשרה מטר מהמחסים שלהם, לרבות מכרסמים ומזיקים (78%), מים עומדים (46%), ערימות של פסולת מוצקה (42%) וביוב (26%). במקביל, להערכת כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, 15 אלף בתי שימוש – כמות שתספיק לכ-300 אלף בני אדם – תקועים בגבול.
• ב-27 במרס עזבו אחרוני אנשי הסגל הבינלאומי של אונר"א את רצועת עזה. בשל יישומו של האיסור שהטילה מדינת ישראל על אונר"א, באמצעות חוק שהועבר בכנסת, נאסר כעת על אנשי סגל בינלאומי של אונר"א להיכנס לרצועת עזה. במקביל, הסגל המקומי הפלסטיני של אונר"א בעזה ממשיך לספק שירותים וסיוע למי שזקוקים לו ביותר בעזה. הסוכנות נותרה אחת מספקי השירותים הגדולים ביותר בעזה, והיא מגישה שורה של שירותי סיוע בתחומי התזונה, הבריאות, החינוך, המים והתברואה. בין 7 באוקטובר 2023 ל-16 במרס 2025 סיפקה אונר"א 7.9 מיליון תורים רפואיים ברחבי רצועת עזה, נתון המהווה יותר ממחצית מכלל בני האדם שקיבלו שירותי בריאות מאז 7 באוקטובר 2023.
• ב-27 במרס תמך ארגון הבריאות העולמי בפינוי הרפואי, דרך מעבר כרם שלום, של 81 מטופלים מעזה יחד עם 107 מלווים, לקבלת טיפול רפואי באיחוד האמירויות הערביות. לדברי ארגון הבריאות העולמי, יום קודם לכן, בתמיכת ארגון הבריאות העולמי והארגונים השותפים לו, הועברו מטופלים מצפון עזה לדרומה, כדי שיכלו להצטרף לפינוי לאיחוד האמירויות. בין 20 ל-26 במרס לא דווח על פינויים רפואיים. בין 1 בפברואר ל-27 במרס פונו 1,805 מטופלים, בהם 632 ילדים, יחד עם 2,713 מלווים, לקבלת טיפול מרופאים מומחים מחוץ לעזה. לדברי ארגון הבריאות העולמי, כ-11 אלף עד 13 אלף בני אדם, בהם יותר מ-4,500 ילדים, עדיין זקוקים בדחיפות לפינוי רפואי.

פקודות עקירה

• מאז 18 במרס פרסם הצבא הישראלי 13 פקודות עקירה, כך שכעת חלות פקודות עקירה פעילות על כ-126.6 קמ"ר, שהם 35% משטח רצועת עזה. בנוסף על שטח זה ביקשו הרשויות הישראליות מן האו"ם לתאם תנועות באזור "האסור בכניסה" לאורך גדר המערכת עם עזה, ודרך אזור נחל עזה הנתון לשליטת ישראל ומפריד בין דרום עזה לצפונה. יחד, אזורים אלה מהווים 65% משטח רצועת עזה. בין 25 במרס ל-3 באפריל פרסם הצבא הישראלי שבע פקודות עקירה, שבהן הורה לתושבים להתפנות מייד למחסים מוכרים, כדלהלן:
  • ב-26 במרס ניתנו שתי פקודות עקירה לשטחים בנפת עזה, המשתרעים על פני 10.3 קמ"ר בשבע שכונות. המתקנים באזורים המיועדים לעקירה כוללים בית חולים אחד, שני מרכזי רפואה ראשונית, מוקד רפואי אחד, לפחות שמונה מבני בתי ספר מתפקדים ועשרה מרחבי למידה זמניים, שפינויים פוגע ביותר מ-10,000 לומדים.
  • ב-29 במרס ניתנה פקודת עקירה לעבסאן, אל-קרארה ובני סוהיילה במזרח ח'אן יונס, שטחים המשתרעים על פני כ-9.6 קמ"ר בשבע שכונות.
  • ב-31 במרס ניתנה פקודת עקירה ל-22 שכונות בנפות רפיח וח'אן יונס, לרבות 97% מנפת רפיח, שטחים המשתרעים על פני 64 קמ"ר. המתקנים בשטח זה כוללים לפחות תשעה מטבחים קהילתיים, שהועברו לח'אן יונס, שני בתי חולים שדה, ארבע מרפאות רפואה ראשונית ושבעה מוקדים רפואיים. מוערך שבין 31 במרס ל-1 באפריל נעקרו מרפיח 90 עד 100 אלף בני אדם, הפזורים כעת בעיר ח'אן יונס, במוואסי-ח'אן יונס ובדיר אל-בלח.
  • ב1 באפריל ניתנה פקודת עקירה לחלקים של בית לאהיא ובית חנון בנפת צפון עזה, המשתרעים על פני כ-5.9 קמ"ר בשבע שכונות. באזורים אלה מתגוררים 16,185 בני אדם ב-39 אתרי עקורים. מתקנים אחרים בשטחים המיועדים לפינוי כוללים שני מוקדים מתפקדים למתן שירותי רפואה.
  • ב-2 באפריל ניתנה פקודת עקירה לחלקים של ג'באליה, בית לאהיא ובית חנון בנפת צפון עזה, המשתרעים על פני כ-5.5 קמ”ר בשבע שכונות. בשטחים אלה מתגוררים יותר מ-21 אלף בני אדם השוהים ב-34 אתרי עקירה.
  • ב-3 באפריל ניתנה פקודת עקירה לחלקים של נפת עזה, המשתרעים על פני כ-9.4 קמ"ר בארבע שכונות. בשטחים אלה מתגוררים יותר מ-2,800 בני אדם השוהים בשבעה אתרי עקירה.
• תנאי המחסה ברצועת עזה הורעו בשל פקודות עקירה חוזרות ונשנות, הרס כבד והיעדר משאבים. מאחר שבחודש האחרון לא הוכנסו לעזה סיוע או סוגים אחרים של אספקה קריטית, ולנוכח התנועה המוגבלת בין צפון עזה לדרומה, מלאי פריטי המחסה והפריטים שאינם מזון הגיע לרמות נמוכות מאוד, במיוחד במרכז עזה ובדרומה. מאז קריסתה של הפסקת האש התמקדו ארגונים שותפים בתחום המחסה בעיקר בהשלמת חלוקות מתמשכות, ובמתן מענה להפניות דחופות מכוחות משימה אחרים. בתדרוך מקוון עם קבוצות סיוע בנושא המצב בעזה, אמר מנהל הגישה ההומניטרית במועצת הפליטים הנורבגית: "אנו רואים כיצד המענה בתחום המחסה מתקרב לקיפאון מוחלט, מפני שכמעט לא נותר לנו מה לחלק, אף שאנו עדיין רואים את ההעברות ההמוניות האלה המתרחשות מדי יום, לפעמים פעמים רבות ביום." הוא הוסיף: "יותר ממיליון בני אדם בעזה עדיין זקוקים נואשות לאוהלים, ו-700 אלף בני אדם נוספים זקוקים לפריטים בסיסיים מאוד, כמו יריעות פלסטיק וחבלים, כדי לחזק בהם את המחסים המאולתרים שלהם, שכרגע אינם מספיקים כלל, ואת הבניינים ההרוסים שבהם הם שוהים... היינו במצב שבו עשרה בני אדם בבת אחת ניסו להידחק לתוך אוהל אחד, שבני אדם מצאו מחסה במסדרונות המלאים להתפקע של מבני בתי ספר, ובצילם של מבנים הרוסים, כשבלילות כולם מנסים לשים ממש מכל הבא ליד בינם לבין השמיים... ומה שמדאיג ביותר – רבים שאין להם כל מחסה חלופי שוהים במבנים שנגרם להם נזק מבני, וכך נמשך התיעוד של תקריות שבהן מבנים קורסים וקוברים תחתם גברים, נשים וילדים." יתרה מכך, יכולת הפעולה של ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה נפגעה משמעותית כשאנשי הסגל המקומי שלהם חוו עקירה, אובדן גישה לרשת האינטרנט או למשרד, ובמקרים מסוימים אובדן של בתיהם.

מימון

• נכון ל-27 במרס 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-175.3 מיליון דולר מתוך 4.07 מיליארד הדולר (4.3%) הנדרשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ורק מעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך מרס 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 110 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 67.6 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%). מכלל המיזמים, 56 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 42 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-12 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 68 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 43 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הכספי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.