חומסה אל־בקייעה | עדכון בזק מס׳ 6

דגשים מרכזיים

  • ב‏־7 ביולי, בפעם הראשונה מאז 22 בפברואר, חזר המנהל האזרחי הישראלי, בליווי הצבא הישראלי, לקהילת הרועים הפלסטינית חומסה אל־בקייעה שבבקעת הירדן. המנהל האזרחי הרס 27 מבנים ששימשו למגורים ולמחסה לבעלי חיים וכן מכלי מים, תפס חבילות מזון ומבנים מפורקים והותיר את הקהילה ללא מזון ומים. כן תפסו אנשי המנהל האזרחי את כל החפצים האישיים, לרבות מזון, חלב לילדים, בגדים, מוצרי היגיינה וצעצועים. בנוסף, בעלי החיים של אנשי הקהילה נותרו בלא מספוא ומים. 11 משקי בית המונים כ־70 בני אדם, 36 מהם ילדים, נעקרו שוב ומצויים כעת בסכנה מוגברת לעקירה בכפייה. זהו מידע ראשוני. 
  • במהלך ההריסה ניסו נציגים של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, ארגונים לא ממשלתיים ומדינות החברות באו״ם להגיע אל הקהילה, והצבא סירב לניסיונות אלה בנימוק שבמקום מתנהל מבצע צבאי. בסופו של דבר, בשעות הערב, הצליחו משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים וארגונים שותפים לא ממשלתיים לבקר בקהילה ולדבר עם אנשיה. כ־11 מהמבנים שנהרסו או נתפסו ניתנו כמענה הומניטרי בעקבות תקריות הריסה המונית דומות ב־3, ב־8 וב־22 בפברואר, שבהן נהרסו או נתפסו 55 מבנים.
  • בבוקר, לפני ההריסה, הציע המנהל האזרחי להעביר את הקהילה למיקום אחר, והם סירבו לכך. הצבא העביר את רכוש הקהילה למיקום זה. להרס החוזר ונשנה של בתיהם ורכושם, לרבות סיוע שניתן על ידי הקהילה ההומניטרית, נודעו השלכות כלכליות וחברתיות הרסניות על הקהילה והוא גורם לפגיעה טראומטית, במיוחד בילדים.
  • מאז תחילת 2021 הרשויות הישראליות הרסו, תפסו או כפו על בני אדם להרוס לפחות 421 מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית, לרבות 130 מבנים שנבנו במימון תורמים; הריסות אלה גרמו לעקירתם של 592 בני אדם, כ־320 מהם ילדים. נתון זה מייצג גידול של 24% במספר המבנים שנבחרו להריסה או לתפיסה, גידול של כמעט 110% במספר המבנים במימון תורמים שנבחרו להריסה או לתפיסה, וגידול של יותר מ־50% במספר בני האדם שנעקרו, כל זאת לעומת התקופה המקבילה בשנת 2020.

ילדים מחומסה אל־בקייעה שנותרו תחת כיפת השמיים עם רדת הערב לאחר הרס בתיהם והחרמת רכושם על ידי כוחות ישראליים, 7 ביולי 2021. צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים
ילדים מחומסה אל־בקייעה שנותרו תחת כיפת השמיים עם רדת הערב לאחר הרס בתיהם והחרמת רכושם על ידי כוחות ישראליים, 7 ביולי 2021. צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

למידע נוסף על המצב ההומניטרי המידרדר בחומסה אל־בקייעה, ראו את חמשת עדכוני הבזק הקודמים, שפורסמו בפברואר 2021.

סקירת מצב

הקהילה הבדואית פלסטינית חומסה אל־בקייעה ממוקמת בשטח C, בצפון בקעת הירדן, רובה בשטח שהוגדר "שטח אש" לאימונים צבאיים ישראלים, שמגורים של פלסטינים בתוכו וגישת פלסטינים אליו אסורים. בשטחים שהוגדרו שטחי אש, המשתרעים על פני כמעט 30% משטח C, מתגוררות 38 קהילות רועים בדואיות פלסטיניות שאוכלוסייתן מונה 6,200 נפש. הקהילות האלה, שהן מן החלשות והפגיעות ביותר בגדה המערבית, סובלות מגישה מוגבלת לשירותי חינוך ובריאות, ולתשתית מים, תברואה וחשמל. מאז 2012 נעקרה קהילת חומסה אל־בקייעה בהזדמנויות רבות באופן זמני, בעת שהרשויות הישראליות ניהלו אימונים צבאיים בקרבת מקום. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעד במהלך תקופה זו יותר מ־50 תקריות כאלה.

בתקריות ההריסה ההמוניות בפברואר 2021 ביקרה הקהילה הבינלאומית פעמים אחדות בחומסה אל־בקייעה והביעה את תמיכתה בקהילה בדואית זו. ב־23 בפברואר, בעקבות אחד מביקורים אלה, פרסמה המתאמת ההומניטרית לין הייסטינגס הודעה שבה קראה לרשויות הישראליות "לעצור מייד כל הרס נוסף של בתים ונכסים פלסטיניים, להתיר לקהילה ההומניטרית לספק מחסה, מזון ומים לקבוצה זו, שהיא מן החלשות והפגיעות ביותר באזור, ולהתיר לבני אדם אלה להישאר בבתיהם."

מענה הומניטרי וצרכים מתמשכים

גורמים הומניטריים מבצעים כעת אומדנים של צורכי הקהילה.

הריסות, עקירה וסכנת העברה בכפייה

המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב את הכוח הכובש להגן על אוכלוסיית השטח הכבוש על ידו, להבטיח את רווחתה ושלומה, וכן את כיבוד זכויות האדם שלה. כל הרס של רכוש אזרחי בידי הכוח הכובש אסור בתכלית, אלא אם פעולות צבאיות מחייבות זאת לחלוטין, מצב שאיננו רלוונטי בגדה המערבית, שנכון לעכשיו לא מתנהלים בה מעשי איבה פעילים. ההרס הנרחב של רכוש הוא הפרה חמורה של אמנת ג׳נבה הרביעית ועלול אף להוות פשע מלחמה. למעט לצורך ביטחונה של האוכלוסייה או משיקולים צבאיים חיוניים, המשפט ההומניטרי הבינלאומי אוסר גם על העברת אוכלוסייתו של שטח כבוש בלא הסכמתם האמיתית והמושכלת של בני האדם הנפגעים, יהא אשר יהא המניע לכך. הסכמה אינה נחשבת אמיתית בסביבה המאופיינת בשימוש או באיום בשימוש בכוח פיסי, כפייה, פחד מפני אלימות או כורח. בהיעדר הסכמה כזו ההעברה נחשבת העברה בכפייה ומהווה הפרה של אמנת ג׳נבה הרביעית.

הירשמו לקבלת מידע ודוחות