שיפור באספקת החשמל בעזה

קווי חשמל חדשים ופתרונות חשמל בני־קיימא מחוללים שיפור בשירותי בתי החולים

בעשור האחרון סבלו תושבי רצועת עזה מגרעון חשמל כרוני שפגע בתנאי החיים השבריריים ממילא. מצב זה הידרדר עוד יותר לאחר אפריל 2017, בשל מחלוקות בין הרשויות בפועל בעזה לרשות הפלסטינית שמושבה בגדה המערבית, הנמשכות מאז השתלטות חמאס על עזה בשנת 2007. הכשל ליישב מחלוקת ממושכת בין שתי הרשויות הפלסטיניות סביב סוגיות הנוגעות למתן פטור ממסים לדלק וגביית הכנסות מצרכני חשמל הביא בסופו של דבר את הרשות הפלסטינית לקצץ בתשלומים עבור חשמל בעזה. מצב זה, שאליו היתוספה העצירה באספקת החשמל ממצרים בשל תקלות והאי־יכולת לתקן את קווי הזנה, יצר הפסקות חשמל יזומות שנמשכו 22-20 שעות ביממה.[1] למחסור בחשמל נודעו השלכות קשות על שירותים חיוניים, כגון שירותי בריאות, מים ותברואה, והוא פגע בכלכלה העזתית השבירה ממילא, ובמיוחד במגזרי הייצור והחקלאות. במהלך תקופה זו תיאם האו״ם אספקה של דלק חירום שנרכש במימון תורמים להפעלת גנרטורים, שיבטיחו את פעולתם של כ־250 מתקני בריאות ומים, תברואה והיגיינה חיוניים.

מאז אוקטובר 2018 הועמד לרשות תחנת הכוח בעזה דלק נוסף, הודות למימון בסך 60 מיליון דולר מממשלת קטאר. מימון זה אפשר אספקת חשמל במשך 15-14 שעות ביממה, לעומת פחות משבע שעות ביממה קודם לכן, כפי שניתן לראות בתרשים להלן. הגידול באספקת החשמל הוביל לשיפור כללי בתנאי החיים בעזה, שבלעדיו הם מדורדרים ביותר. ההוצאות של משקי בית ועסקים על רכישת דלק להפעלת גנרטורים לשעת חירום צומצמו, ובמתן שירותים בסיסיים, מים ותברואה חל שיפור. כן צמצמה אספקת החשמל המוגברת את הצורך באספקת חירום של דלק על ידי האו״ם, שנועדה למנוע את קריסתם של שירותים חיוניים.

על סמך המימון מקטאר, צפו כי תחנת הכוח של עזה תמשיך לפעול ברמה מוגברת זו עד לאפריל 2019. אלא שבמאי 2019 התחייבה ממשל קטאר למימון נוסף בסך 180 מיליון דולר שיספק "תמיכה הומניטרית הדרושה בדחיפות לתוכניות האו״ם בפלסטין ותמיכה בשירותי החשמל",[2] אשר תאפשר לאו״ם לספק לתחנת הכוח של עזה דלק עד לסוף 2019.[3]

זמינות החשמל על פי חודשים (מספר שעות ממוצע ביום) 2019-2018

למרות אספקת הדלק הנוספת מאז סוף 2018, בששת החודשים הראשונים של 2019 ענתה אספקת החשמל המשולבת – דרך קו ההזנה הישראלי ותחנת הכוח של עזה גם יחד – על פחות ממחצית מהביקוש לחשמל בעזה.[4] בנוסף על כך משלוחי הדלק פגיעים גם למצב הביטחוני בעזה ושירותים חיוניים נותרים בסיכון. מצב זה הומחש לאחרונה ב־25 ביוני, כשבלוני תבערה שהופרחו מעזה הציתו 13 שריפות בדרום ישראל, ועקב כך הקפיאו הרשויות הישראליות את משלוחי הדלק לתחנת הכוח של עזה מ־25 עד 29 ביוני.[5]

מאמצים לספק חשמל בר־קיימא לבתי חולים בעזה

שיבושים באספקת החשמל פוגעים בתפקודם של מתקני בריאות ובתי חולים, מסכנים שירותים חיוניים, לרבות יחידות טיפול נמרץ ודיאליזה, ומשפיעים לרעה על חדרי ניתוח וכן על אחסון תרופות וחיסונים. בפברואר 2019 סיפקה חברת החשמל העזתית, במסגרת הסכם עם משרד הבריאות, חשמל נוסף מרשת החשמל המרכזית באמצעות קווי חשמל נוספים לתשעה מ־14 בתי החולים הציבוריים בעזה. זמינות החשמל בתשעת בתי החולים גדלה משמעותית, מ־13 שעות ביום בממוצע בשלושת החודשים הראשונים של 2019 ל־22 שעות ביום באפריל ובמאי.

השיפורים באספקת החשמל חיוניים לפעולתם הרציפה של שירותים מצילי־חיים חיוניים, אבל מגזר הבריאות בעזה עדיין תלוי מאוד בדלק להפעלת גנרטורים לשעת חירום במשך הפסקות חשמל. במאמץ לצמצם את התלות בתרומות דלק ולחזק את עמידותו של מגזר הבריאות, פועלים ארגון הבריאות העולמי, הבנק העולמי, הצלב האדום הבינלאומי וארגונים שותפים אחרים לכוח המשימה לענייני בריאות לספק לבתי החולים הציבוריים העיקריים מקורות אנרגיה חלופיים.

ב־17 ביני 2019 חנכו ארגון הבריאות העולמי וארגונים שותפים מיישמים אחרים תחנת כוח סולארית חדשה בבית החולים נאסר, אחד מבתי החולים המרכזיים בעזה, המשרת על פי הערכות 27 אלף מטופלים בחודש. תחנת הכוח הסולארית, שנבנתה במימון ממשלת יפן וההספק שלה הוא 250 קילוואט מותקן (WKp) מספקת מדי שנה 420 מגוואט שעה של אנרגיה נקייה, וצופים כי תחסוך כ־166 אלף ליטר דלק. המיזם יושם בתיאום עם הצלב האדום הבינלאומי והבנק העולמי, שהתחייב גם לתמוך בהתקנת תשתית החשמל הסולארי בבית החולים נאסר. מאמצים משותפים אלה יכסו כ־17% מצורכי החשמל של בית החולים. האנרגיה שייצרו הפנלים הסולאריים תפחית משמעותית את ההיזקקות לגנרטורים לשעת חירום ולתרומות דלק. כן תבנה אנרגיה זו את העמידות של מערכת הבריאות בזעזועים עתידיים. הודות להתערבות זו יש כעת לכ־19 אלף מטופלים בחודש גישה לשירותי בריאות מצילי־חיים ומשמרי־חיים, לרבות, על פי הערכות, 12,300 נשים המבקרות בחדר המיון, 136 מטופלים הזקוקים לדיאליזה ויותר מ־158 יילודים השוהים במחלקת טיפול נמרץ יילודים. עם זאת, כדי להבטיח את העמידות האנרגטית המלאה של בתי חולים ושל מגזר הבריאות ככלל דרושות גישה כוללנית שתבטיח אספקת אנרגיה בת־קיימא, והשקעה נוספת בשדרוג תשתית אספקת החשמל בעזה.[6]

"שיבושים באספקת החשמל יצרו קשיים אדירים עבור מגזר הבריאות בעזה, וסיכנו את חייהם של המטופלים החלשים והפגיעים ביותר. הקמת תשתית חשמל סולארית בבית החולים נאסר מהווה צעד חשוב להבטחה של אספקת חשמל בת־קיימא יותר למתקני בריאות", אמר ד״ר ג׳רלד רוקנשאוב, העומד בראש משרד ארגון הבריאות העולמי בשטח הפלסטיני הכבוש. "אנו אסירי תודה לממשלת יפן שמימנה מיזם זה, התורם גם לבניית מערכת בריאות עמידה יותר ולקיימות סביבתית בעזה."

אנרגיה סולרית לארבע מעבדות רפואיות

תוכנית הפיתוח של האו״ם (UNDP) וממשלת יפן, בשותפות עם משרד הבריאות הפלסטיני, רשות האנרגיה ומשאבי הטבע הפלסטינית והסוכנות היפנית לשיתוף פעולה בינלאומי (JICA) חנכו במאי 2019 את מיזם מערכת האנרגיה הסולארית. המיזם התמקד במעבדות רפואיות בארבעה בתי חולים: בית החולים בית חנון בצפון עזה, בית החולים אל־הלאל אל־אמרטי ברפיח, בית החולים א־נג׳אר בח׳אן יונס ובית החולים שוהדא אל־אקצא באזור מרכז עזה. שווי המיזם 500 אלף דולר והוא עתיד לספק ליותר מ־470 אלף פלסטינים בעזה גישה משופרת לשירותי בריאות, באמצעות אספקת של 85 קוט״ש חשמל בר־קיימא לארבע מעבדות; נתון זה מייצג חיסכון של 50% בצריכת אנרגיה. בנוסף על כך, 540 נורות ניאון מיושנות הוחלפו בנורות LED חדשות.[7]

סיפור אישי: "החשיבות של מיזם זה בכך שהוא מצמצם את התלות שלנו בדלק ומפחית פליטת פחמן דו־חמצני"

ד"ר מוחמד זקות עומד בראש המרכז הרפואי נאסר בח׳אן יונס, שהוא המרכז הרפואי הגדול ביותר ברצועת עזה. המרכז, הפועל מאז 1960, כולל את המחלקה האורתופדית הראשונה בעזה ואת המעבדה הגדולה ביותר בשטח הפלסטיני הכבוש. בנוסף על היותו מוסד לימודי המצויד במערכת ממוחשבת עבור מטופלים, תומך המרכז בבית חולים אחרים במתן שירותים כגון דיאליזה והסעדה.

"הפסקות חשמל היוו בעיה עצומה עבורנו. הציוד הרפואי התקלקל כל הזמן ויש לנו מהנדס אחד שכל תפקידו הוא מניעה. בקושי יכולנו להרשות לעצמנו מכשירים חדשים, ואלה התקלקלו בסופו של דבר בשל בעיות החשמל. בנוסף על כך חווינו מחסור בדלק להפעלת הגנרטורים לשעת חירום ומצברי אל־פסק. בהזדמנות אחת הובא לבית החולים ילד שנפל מבניין. הייתה הפסקת חשמל, הגנרטור לא עבד ואנו נאלצנו להשתמש בתאורה של הטלפונים הניידים שלנו כדי לבצע טיפל החייאה ולהציל את חייו.

"למרבה המזל, בחודשים האחרונים חל שיפור משמעותי באספקת החשמל וכעת אנו מקבלים חשמל מהרשת במשך 20 שעות ביממה. הסגל הרפואי מדווח שציוד מתקלקל פחות מאשר בעבר, וכי הם מרגישים פחות לחץ עקב שיבושים בעבודתם, הכורח לדחות ניתוחים וההשלכות השליליות הכלליות על איכות הטיפול שהם מספקים."

למרות יעילותו של המיזם, לא כל הציוד הרפואי מתאים למערכת הסולארית. לדברי סובחי קישתה, ראש יחידת ההנדסה והתחזוקה בבית החולים, "צורכי החשמל הכוללים שלנו הם בסביבות 1800 אמפר, ובעבר היו לנו הפסקות חשמל שנמשכו עד 20 שעות. תחנת החשמל הסולארית החדשה מספקת כ־350 אמפר. חשיבותו של מיזם זה בכך שהוא מצמצם את התלות שלנו בדלק, מפחית את פליטות הפחמן הדו־חמצני וגם את עלויות הדלק והתחזוקה של הגנרטור."