בחודשים האחרונים, הגבירו הרשויות הישראליות בנימוקים ביטחוניים את ההגבלות על תנועת אנשי סגל פלסטינים של ארגונים הומניטריים אל מחוץ לעזה, וכך עשה גם חמאס, אם כי במידה פחותה. האמצעים שנקטו הרשויות הישראליות כוללים הארכת משך הטיפול בהיתרי יציאה, עלייה במספר הסירובים והאיסורים על הגשה חוזרת של בקשה להיתר למשך שנה, הגבלות על סוג הפריטים שמותר להוציא אל מחוץ לעזה, ונהלי מעבר חדשים במסוף כלי הרכב. רשויות חמאס הקימו נקודת רישום חדשה בכניסה לעזה. אמצעים אלה הגבירו את האי־ודאות, העיכובים והמכשולים הלוגיסטיים, ונודעות להם השלכות שליליות על הפעולות ההומניטריות. האו״ם ממשיך לשאת ולתת עם כל הגורמים הרלבנטיים בישראל ובעזה, במאמץ להקל קשיים אלה.
היתרים ישראליים היוו זה מכבר אתגר מרכזי עבור אנשי סגל עזתיים של ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים וסוכנויות או״ם כאחד. ב־12 החודשים האחרונים חלה עלייה דרמטית במשך הטיפול בבקשות להיתרי יציאה מעזה לישראל ולגדה המערבית, מ־14 ל־55 ימי עסקים. משך הטיפול בבקשות להיתרים התקפים ליום אחד, לצורך נסיעה לירדן דרך ישראל, עומד כעת על 70 ימי עסקים. במקביל למגמה שלילית זו הוארך גם משך האישור הביטחוני הדרוש לקבלת היתרים מאושרים, משישה לתשעה חודשים.
במהלך שנת 2018 חל זינוק חסר תקדים במספר אנשי הסגל של האו״ם וארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים שנאסר עליהם לשוב ולהגיש בקשה להיתר במשך שנה, לאחר שבקשתם הראשונית להיתר נענתה בסירוב. ב־2017 נגזר איסור כזה על כארבעים עובדים מקומיים של האו״ם, אבל בששת החודשים הראשונים של 2018 הוטל איסור על שבעים אנשי סגל נוספים של האו״ם ועל מספר דומה של עובדים של ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים. האיסור מונע למעשה מאנשי סגל אלה לבצע כל משימה שהיא מחוץ לעזה במשך שנה. בעקבות בקשות שהפנה האו״ם לרשויות הישראליות, בוטלו האיסורים שהוטלו על 15 אנשי סגל של האו״ם ושלושה אנשי סגל של ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים. מאחר שרק לעיתים נדירות מצוינת הסיבה להטלת האיסור או לביטולו, ההליך נתפס כשרירותי. בעת כתיבת שורות אלה נאסר על 82 אנשי סגל של האו״ם ו־67 אנשי סגל של ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים להגיש מחדש בקשה להיתר יציאה מעזה.
התארכות משך הטיפול בבקשות וריבוי האיסורים מקשים על התכנון ויוצרים אתגרים לוגיסטיים, ובכלל זה פלסטינים המאיישים תפקידים בכירים אינם יכולים להשתתף בפגישות עם תורמים בירושלים המזרחית או בחלקים אחרים של הגדה המערבית, ונפגעים מאמצים קריטיים לגיוס כספים.
מאז אוגוסט 2017 החילו הרשויות במעבר ארז הגבלות חדשות על הפריטים שפלסטינים, לרבות אנשי סגל מקומיים של האו״ם וארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, מורשים לשאת עימם כשהם יוצאים את עזה דרך מסוף הנוסעים. אלה כוללים איסור על מזוודות ותיקים מחוזקים (כאלה שיש להם גלגלים או מסגרת נשיאה), כלי רחצה, ומחשבים נישאים וציוד אלקטרוני אחר, למעט טלפונים ניידים.
ההגבלות על מחשבים ניידים ומכשירים אלקטרוניים בעייתיות במיוחד ויוצרות קשיים לוגיסטיים, במיוחד עבור אנשי סגל בכירים העוסקים בתחומי כספים, טכנולוגיית מידע ופעילויות מעקב אחר תוכניות בעזה, מאחר שעליהם למצוא ציוד חלופי שעמו יוכלו לעבוד כשיגיעו ליעדם.
נהלי ביטחון שהרשויות הישראליות החילו בסוף מרס 2018 במסוף כלי הרכב במעבר ארז הגדילו את העיכובים ואת משכי ההמתנה. נהלים אלה כוללים חיפושים בכלי רכב של האו״ם ובכלי רכב דיפלומטיים, באמצעות פתיחת כל הדלתות וביצוע בדיקות בעזרת כלבי גישוש; הוצאה, סריקה וחיפוש ברכוש או״ם; ושימוש בסורק שיקוף לסריקות גוף.
אמצעים אלה סוטים מהפרוטוקול שעליו הוסכם ב־2016, וברובם אינם עולים בקנה אחד עם האמנה בדבר זכויות וחסינות לאומות המאוחדות, משנת 1946, שישראל חתומה עליה בלא סייגים.
בעקבות משא ומתן שהתנהל לאחרונה התירו הרשויות הישראליות לתיקי או״ם מסומנים כיאות לצאת את עזה בלא שיוצאו מכלי הרכב של האו״ם ומבלי שיידרשו לעבור סריקת שיקוף או חיפוש. האו״ם ממשיך לנהל משא ומתן בדבר יתר הנהלים הבעייתיים.
עד נובמבר 2017 הפעיל חמאס מחסום (שנודע בשם ארבע־ארבע) על הכביש המוביל למעבר ארז, ובו נדרשו יחידים לעצור ונבדקו בכניסה לעזה או ביציאה ממנה. בעקבות הסכם הפיוס בין פתח לחמאס הועבר הניהול של מחסום זה לידי הרשות הפלסטינית, כדי להקל על התנועה אל עזה וממנה.
בחודשים האחרונים חזר חמאס לאזור, הקים מחסום חדש מדרום לארבע־ארבע והשיב בהדרגה את הנהלים וההגבלות שיושמו קודם לנובמבר 2017. נכון לעכשיו דורש חמאס מאנשי סגל של ארגונים בינלאומיים להירשם לפני ובעת הכניסה לעזה, מטיל הגבלות על השימוש בכלי רכב של ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים וחוקר אנשי סגל באופן ספוראדי. לקשיים אלה מיתוסף היעדר בהירות האופף את הדרישות והנהלים, ויוצר חוסר ודאות.