תנועה מעזה ואליה – עדכון לחודש יולי 2022

דגשים

  • ביולי 2022 יצאו מעזה לגדה המערבית או לישראל יותר פלסטינים מאשר בכל חודש יחיד מאז 2005.
  • בתנועת בני אדם מעזה למצרים נרשמה ירידה בהשוואה לחודש הקודם.
  • פחות סחורות נכנסו או הוצאו מעזה בהשוואה לחודש הקודם. 
  • החמרת ההגבלות בתחילת אוגוסט תסוקר בעדכון בחודש הבא.

רקע: תנאי החיים של יותר משני מיליון פלסטינים תושבי רצועת עזה נפגעים זה זמן רב מהגבלות על תנועת בני אדם והעברת סחורות מעזה ואליה. רבות מההגבלות החלות היום הוטלו במקור על ידי הרשויות הישראליות בתחילת שנות התשעים, והוחמרו אחרי יוני 2007, בעקבות השתלטות חמאס על רצועת עזה והטלת מצור על ידי הרשויות הישראליות. הגבלות אלה ממשיכות לצמצם את הגישה למקורות מחיה, לשירותים בסיסיים חיוניים ולדיור; הן משבשות חיי משפחה ופוגעות בתקווה לעתיד של ביטחון ושגשוג. מצב זה החריף בשל ההגבלות שהרשויות המצריות הטילו במעבר רפיח.

פועלים פלסטינים במעבר ארז. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

פועלים פלסטינים במעבר ארז. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

תנועת בני אדם לישראל ולגדה המערבית

  • ביולי התירו הרשויות הישראליות כמעט 40,500 יציאות של בני אדם מעזה (רוב הנוסעים יצאו כמה פעמים). נתון זה הוא הגבוה ביותר שנרשם מאז 2005, גבוה ב־15% מהיקף היציאות בחודש יוני, וגדול פי חמישה ויותר מהממוצע החודשי בשנת 2021. עם זאת, נתון זה גבוה בכ־8% בלבד מהממוצע החודשי של היציאות לפני הטלת ההגבלות על סמך קטגוריות נוסעים.
  • כ־87% מהיציאות היו של פלסטינים שהורשו לצאת בקטגוריית "סוחרים" או "צרכים כלכליים", שרובם מועסקים כפועלים שכירי יום בישראל. הרשויות הישראליות עצרו את יציאתם של סוחרים בעלי היתרים לישראל במרס 2020, בהקשר של COVID-19, וחידשו אותה בהדרגה ברבעון האחרון של 2021.
  • כ־6% מהיציאות היו לטיפול רפואי בגדה המערבית ובישראל (מטופלים או מלוויהם). בסך הכול הוגשו 1,619 בקשות להיתרי יציאה עבור תורים רפואיים שנקבעו לחודש יולי, אבל רק 36% מתוכן אושרו במועד.

רקע: פלסטינים אינם מורשים לצאת מעזה דרך ישראל, אף לא לצורך מעבר לגדה המערבית, אלא אם עלה בידיהם להשיג היתר יציאה ישראלי. רק מי שנמנים עם קטגוריות מסוימות – בעיקר "סוחרים" (לרבות פועלים), מטופלים ומלוויהם ועובדים של ארגוני סיוע – יכולים להגיש בקשה להיתר יציאה. אנשים אחרים אינם זכאים להיתר גם אם לא נשקף מהם סיכון ביטחוני להערכת הרשויות הישראליות. לרוב, הרשויות הישראליות אינן מוסרות סיבות ספציפיות לדחיית בקשה להיתר. כשבקשה מאושרת, בעל ההיתר רשאי לעבור במעבר ארז, הנתון לשליטה ישראלית ופועל בשעות היום, בימים ראשון עד חמישי, ובימי שישי עבור מקרים רפואיים דחופים ואזרחים זרים בלבד.

יציאות אל/דרך ישראל (ממוצעים חודשיים)

""

תנועת בני אדם למצרים

  • ביולי התירו הרשויות המצריות כ־11,910 יציאות של בני אדם (ייתכן שחלק מהנוסעים יצאו יותר מפעם אחת). נתון זה נמוך ב־10% ממספר היציאות שהותרו בחודש יוני, וגבוה ביותר מ־42% מהממוצע החודשי ב־2021, שבמרביתה הוחלו הגבלות COVID-19.
  • הרשויות המצריות סירבו להתיר את כניסתם של כ־271 בני אדם למצרים בחודש יולי, לעומת 380 בני אדם שכניסתם סורבה ביוני 2022.

רקע: פלסטינים המבקשים לצאת מעזה למצרים או דרכה נדרשים להירשם שבועיים עד ארבעה שבועות מראש אצל הרשויות הפלסטיניות המקומיות. ניתן גם להגיש בקשה ישירות לרשויות המצריות, באמצעות חברה פרטית. הנהלים וההחלטות של שתי הרשויות נעדרי שקיפות. מי שבקשותיהם אושרו יוצאים מעזה דרך מעבר רפיח, הנתון לשליטת הרשויות המצריות ופועל בימי ראשון עד חמישי. לעיתים קרובות, המסע לקהיר דרך מדבר סיני ממושך וכולל עצירות מרובות לצורך בדיקות שמבצעים כוחות מצריים.

יציאות למצרים (ממוצעים חודשיים)

""

סחורות נכנסות

סחורות כלליות (לא כולל דלק וגז)

  • ביולי הוכנסו אל עזה 7,080 מטעני סחורות, נתון גבוה ב־24% מהחודש הקודם, ונמוך ב־10% מהממוצע החודשי בשנת 2021. עם זאת נתון זה נמוך ב־37% מהממוצע החודשי ערב הטלת המצור ב־2007, אף שמאז גדלה אוכלוסיית עזה ביותר מ־50%.
  • מכלל הסחורות שהוכנסו, 42% היו חומרי בניין ו־24% היו מזון. כ־4% ממטעני הסחורות הכילו סיוע הומניטרי מטעם ארגונים בינלאומיים, לרבות מזון ואספקה רפואית.
  • כ־68% מהסחורות הוכנסו דרך ישראל. היקפן היה נמוך ב־22% מהיקפן בחודש הקודם, ונמוך ב־28% מהממוצע החודשי לשנת 2021.
  • מכלל הסחורות שהוכנסו דרך ישראל, יותר מ־26% היו חומרי בניין (בעיקר חצץ, בטון ומוטות פלדה); נתון זה נמוך ב־45% מהממוצע החודשי שתועד ב־2021.
  • כ־32% מכלל הסחורות הוכנסו דרך מצרים, שהיבוא ממנה התאפשר במשך עשרה ימים. נפח הסחורות הנכנסות היה נמוך ב־28% לעומת חודש יוני, אבל גבוה בכ־84% מן הממוצע החודשי ב־2021.
  • מכלל הסחורות שהוכנסו דרך מצרים, יותר מ־70% היו חומרי בניין. מרבית הסחורות הנותרות היו מזון.

רקע: מאז הטלת המצור ב־2007 הגבילו הרשויות הישראליות את הכנסתן לעזה של סחורות שהן מגדירות "דו־שימושיות" (שניתן להשתמש בהן לצרכים אזרחיים או צבאיים), כגון חומרי בניין, ציוד רפואי ומוצרים חקלאיים מסוימים. הכנסתן של כמה מהסחורות הללו יכולה להתאפשר לאחר תהליך ממושך של הגשת בקשה ובחינתה. הכנסת כל הסחורות מישראל או דרכה (לרבות סחורות שאינן מוגבלות) אפשרית רק דרך מעבר כרם שלום, וזאת לאחר תיאום מוקדם. מאז 2018 מוכנסות לעזה סחורות באופן סדיר גם ממצרים, דרך מעבר רפיח שבשליטת הרשויות המצריות, ובהמשך דרך שער סלאח א־דין הסמוך למעבר ומצוי בשליטת הרשויות המקומיות.

מטעני סחורות נכנסות (ממוצעים חודשיים)

""

דלק וגז

  • ביולי 2022 הוכנסו מישראל וממצרים לעזה דלק וגז בהיקף נמוך ב־23% מהממוצע החודשי בשנת 2021: כמות הסולר התעשייתי לתחנת הכוח של עזה גדלה ב־5% לעומת הממוצע החודשי בשנת 2021, וכמות גז הבישול גדלה בשיעור של 3% לעומת הממוצע החודשי ב־2021.

סחורות יוצאות

  • ביולי התירו הרשויות הישראליות את הוצאתם של 261 מטעני סחורות מעזה, 52% פחות מאשר בחודש הקודם, ו־73% פחות מהממוצע החודשי ערב הטלת המצור ב־2007. 
  • מכלל הסחורות היוצאות, כ־41% הובלו לגדה המערבית, 58% לישראל ו־1% לשווקים בינלאומיים. מכלל הסחורות, 58% היו ירקות, 10% היו גרוטאות מתכת והיתר היו מוצרי טקסטיל, דגים, אלומיניום, נחושת משומשת וריהוט.
  • 193 מטעני סחורות נוספים שהכילו גרוטאות מתכת וסוללות משומשות יצאו מעזה למצרים. נתון זה נמוך ב־14% מהנתון בחודש הקודם.

רקע: רוב המוצרים הנסחרים מחוץ לעזה משונעים דרך מעבר הסחורות כרם שלום, הנתון לשליטה ישראלית ואשר חלה בו שורה של הגבלות. בין 2007 ל־2014 אסרו הרשויות הישראליות כמעט כליל על הוצאת סחורות לגדה המערבית ולישראל, שווקיה העיקריים של עזה; ופעולה זו חודשה בהמשך בהדרגה. מאז אוגוסט 2021 יוצאו סחורות מסוימות למצרים דרך שער סלאח א־דין ומעבר רפיח.

מטעני סחורות יוצאות (ממוצעים חודשיים)

""
""

מקור הנתונים: המשרד לכלכלה לאומית בעזה. מידע נוסף: ochaopt.org/data/crossings