רקע: תנאי החיים של יותר משני מיליון פלסטינים תושבי רצועת עזה נפגעים זה זמן רב מהגבלות על תנועת בני אדם והעברת סחורות מעזה ואליה. רבות מההגבלות החלות היום הוטלו במקור על ידי הרשויות הישראליות בתחילת שנות התשעים, והוחמרו אחרי יוני 2007, בעקבות השתלטות חמאס על רצועת עזה והטלת מצור על ידי הרשויות הישראליות. הגבלות אלה ממשיכות לצמצם את הגישה למקורות מחיה, לשירותים בסיסיים חיוניים ולדיור; הן משבשות חיי משפחה ופוגעות בתקווה לעתיד של ביטחון ושגשוג. מצב זה החריף בשל ההגבלות שהרשויות המצריות הטילו במעבר רפיח.
רקע: פלסטינים אינם מורשים לצאת מעזה דרך ישראל, אף לא לצורך מעבר לגדה המערבית, אלא אם עלה בידיהם להשיג היתר יציאה ישראלי. רק מי שנמנים עם קטגוריות מסוימות – בעיקר "סוחרים" (לרבות פועלים), מטופלים ומלוויהם ועובדים של ארגוני סיוע – יכולים להגיש בקשה להיתר יציאה. אנשים אחרים אינם זכאים להיתר גם אם לא נשקף מהם סיכון ביטחוני להערכת הרשויות הישראליות. לרוב, הרשויות הישראליות אינן מוסרות סיבות ספציפיות לדחיית בקשה להיתר. כשבקשה מאושרת, בעל ההיתר רשאי לעבור במעבר ארז, הנתון לשליטה ישראלית ופועל בשעות היום, בימים ראשון עד חמישי, ובימי שישי עבור מקרים רפואיים דחופים ואזרחים זרים בלבד.
רקע: פלסטינים המבקשים לצאת מעזה למצרים או דרכה נדרשים להירשם שבועיים עד ארבעה שבועות מראש אצל הרשויות הפלסטיניות המקומיות. ניתן גם להגיש בקשה ישירות לרשויות המצריות, באמצעות חברה פרטית. הנהלים וההחלטות של שתי הרשויות נעדרי שקיפות. מי שבקשותיהם אושרו יוצאים מעזה דרך מעבר רפיח, הנתון לשליטת הרשויות המצריות ופועל בימי ראשון עד חמישי. לעיתים קרובות, המסע לקהיר דרך מדבר סיני ממושך וכולל עצירות מרובות לצורך בדיקות שמבצעים כוחות מצריים.
סחורות כלליות (לא כולל דלק וגז)
רקע: מאז הטלת המצור ב־2007 הגבילו הרשויות הישראליות את הכנסתן לעזה של סחורות שהן מגדירות "דו־שימושיות" (שניתן להשתמש בהן לצרכים אזרחיים או צבאיים), כגון חומרי בניין, ציוד רפואי ומוצרים חקלאיים מסוימים. הכנסתן של כמה מהסחורות הללו יכולה להתאפשר לאחר תהליך ממושך של הגשת בקשה ובחינתה. הכנסת כל הסחורות מישראל או דרכה (לרבות סחורות שאינן מוגבלות) אפשרית רק דרך מעבר כרם שלום, וזאת לאחר תיאום מוקדם. מאז 2018 מוכנסות לעזה סחורות באופן סדיר גם ממצרים, דרך מעבר רפיח שבשליטת הרשויות המצריות, ובהמשך דרך שער סלאח א־דין הסמוך למעבר ומצוי בשליטת הרשויות המקומיות.
דלק וגז
ביוני יצאו 379 מטעני סחורות מותרות מעזה דרך הגבולות עם ישראל ומצרים. נתון זה נמוך ב־31% מהנתון במאי, אבל נמוך ב־36% מהממוצע החודשי בשנת 2022. את הירידה הניתן לייחס לסוף העונה.
כ־251 ממטעני הסחורות הוצאו דרך הגבול עם ישראל. נתון זה היה נמוך ב־32% מהיקף הסחורות שהוצאו מעזה במאי, ונמוך ב־74% מהממוצע החודשי ערב הטלת המצור ב־2007.
מכלל הסחורות היוצאות, כ־50% הובלו לגדה המערבית, 50% יוצאו לישראל ופחות מ־1% נשלחו לחו"ל. מכלל הכמות, 58% היו ירקות, 20% היו מוצרי טקסטיל, 6% היו דגים, ו־16% הנותרים כללו ריהוט, גרוטאות נחושת ואלומיניום וצינורות פלסטיק.
146 מטעני סחורות נוספים שהכילו גרוטאות ברזל וסוללות משומשות, הובלו מעזה למצרים. נתון זה נמוך ב־28% מהנתון במאי. בשנת 2022 וכן מאז תחילת 2023 ועד עתה התירו הרשויות המצריות להוציא מעזה רק סוללות משומשות וגרוטאות ברזל, אלומיניום ונחושת.
רקע: רוב המוצרים הנסחרים מחוץ לעזה משונעים דרך מעבר הסחורות כרם שלום, הנתון לשליטה ישראלית ואשר חלה בו שורה של הגבלות. בין 2007 ל־2014 אסרו הרשויות הישראליות כמעט כליל על הוצאת סחורות לגדה המערבית ולישראל, שווקיה העיקריים של עזה; ופעולה זו חודשה בהמשך בהדרגה. מאז אוגוסט 2021 יוצאו סחורות מסוימות למצרים דרך שער סלאח א־דין ומעבר רפיח.
מקור נתונים: משרד הכלכלה הלאומית בעזה. לנתונים נוספים ראו: ochaopt.org/data/crossings