התפרצות מחלה בקרב בעלי חיים מסכנת מקורות מחיה מוחלשים ממילא ברצועת עזה

ב־26 בינואר 2017 דיווח משרד החקלאות הפלסטיני ברצועת עזה על ההתפרצות הרשמית הראשונה של מחלת הפה והטלפיים במשקי גידול בקר בצפון עזה ורפיח. ראיות אפידמיולוגיות מוקדמות מצביעות על האפשרות שאת מחלת הפה והטלפיים הביאו לעזה בעלי חיים שהוברחו ממצרים. עד 8 במרס 2017 פגעה מחלת הפה והטלפיים ב־105 משקים בעזה: יותר מ־3,000 ראשי בקר (שליש מכלל אוכלוסיית הבקר), בנוסף על כמעט 3,000 מעלי גירה קטנים יותר (בעיקר כבשים), מעט פחות מ־5% מכלל האוכלוסייה.

להתפתחות זו עלולות להיות השלכות נוספות על מחייתם של בני אדם המתפרנסים מענף גידול בעלי החיים,[1] המוחלש ממילא בשל עשר שנות מצור, מעשי איבה חוזרים ונשנים ובעקבותיהם הרס של נכסים יצרניים, והפילוג הפלסטיני מבית. בעלי עניין בענף זה דיווחו על אימוץ של אסטרטגיות התמודדות שליליות בחודש פברואר, בהן מכירת בעלי החיים, לעתים קרובות במחיר נמוך משווי השוק, בכדי להימנע מהאפשרות של הפסד מוחלט אם יידבקו בעלי החיים במחלת הפה והטלפיים.

אמצעי מניעה ומיתון הפגיעה

עם גילוי ההתפרצות פתח משרד החקלאות הפלסטיני במסע חירום לחיסון , שהגיע לכמעט 17 אלף בעלי חיים. התיאום בין השירות הווטרינרי הפלסטיני לישראלי הקל את הכנסתם של החיסונים החיוניים הדרושים ליישום אמצעי הדברת מחלות. משרד החקלאות ביקש סיוע לרכישת מנות חיסון ל־42 אלף בעלי חיים נוספים.

עד לאמצע מרס 2017 הואט מהלך המחלה הודות לאמצעי הבקרה הזמניים שנקטו השירותים הווטרינריים, לרבות מסע החיסונים; השעיית ייבוא בעלי חיים; סגירת שווקי בעלי החיים; חיזוק המעקב אחר בעלי חיים ואמצעי הבקרה למניעת מכירות לא רשמיות של בעלי חיים; ועצירה של תנועת בעלי חיים בין אזורים.

בנוסף על כך קיבלו מגדלי בעלי חיים מידע על צעדים מעשיים שהם יכולים לנקוט בכדי להגביל את התפשטותה של מחלת הפה והטלפיים, כגון הטלת הסגר, בידוד של בעלי חיים נגועים, והימנעות ממגע בין משקים נגועים וכאלה שאינם נגועים.

חשש בדבר יכולת מניעה מוגבלת

אף שבסופו של דבר הצליח המענה של משרד החקלאות להתפרצות לעצור את התפשטות המחלה, יעילותו נפגעה בשל ליקויים וחוסרים ביכולת המניעה של מחלות בעלי חיים בעזה, לרבות נהלי מעקב בלתי מספיקים ואי־זמינותם של חיסונים. על פי הערכות, נכון לעכשיו קיימים ברצועת עזה כולה 20 וטרינרים, שרבים מהם עובדים בלא שכר. כ־60% מאנשי מקצוע אלה יגיעו בשלוש השנים הקרובות לגיל הפרישה. נתון זה מטריד במיוחד לאור העובדה שבעזה אין פקולטה אוניברסיטאית ללימודי וטרינריה, וכי בשל המצור סטודנטים הרוצים ללמוד וטרינריה אינם זכאים להיתרי יציאה לצורך לימודים בגדה המערבית, בישראל או במקומות אחרים. גם לו היו ההגבלות הקיימות מוסרות מייד, הרי שלאור משכם של לימודי הווטרינריה יידרשו יותר מחמש שנים עד שהבוגר הראשון של לימודי הווטרינריה יהיה זמין לעבודה.

מהי מחלת הפה והטלפיים

מחלת הפה והטלפיים היא מחלה נגיפית חוצת־גבולות הפוגעת בבקר ובמעלי גירה קטנים. רק לעתים נדירות היא קטלנית, אבל לעתים קרובות היא מתישה ומחלישה, פוגעת בפריון של בעלי החיים, מסכנת את פרנסת המגדלים וגורמת לסיכונים משמעותיים לענף גידול בעלי החיים ולכלכלה ככלל, עובדה שנודעות לה השלכות שליליות על ביטחון תזונתי ומסחר. מחלת הפה והטלפיים אינה מועברת לבני אדם, וכל התוצרים (חלב, בשר וכו׳) מבעלי חיים נגועים נותרים בטוחים למאכל. מחלת הפה והטלפיים מהווה סכנה גדולה ביותר במדינות המאופיינות בהכנסה נמוכה עד בינונית, שבהן היכולות לבקרת מחלות בקרב בעלי חיים פחות איתנות, ולעתים קרובות מחלות מתפשטות במהירות רבה יותר.[2]

* מאמר זה נמסר על ידי ארגון המזון והחקלאות של האו״ם