סקירה כללית | ינואר־פברואר 2020

השנה החדשה הביאה עימה עלייה במתיחות בשטח הפלסטיני הכבוש, ובמיוחד בעזה. סבב ההסלמה החמור ביותר התרחש ב־23 וב־24 בפברואר, לאחר שישראל הרגה איש הג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני שניסה להטמין מטען נפץ ליד גדר המערכת עם ישראל; בתקרית שתועדה במצלמות, דחפור ישראלי אסף את גופתו באופן שעורר זעם ברחבי רצועת עזה.

בעקבות התקרית ירה ארגון הג׳יהאד האסלאמי כשמונים רקטות לעבר ישראל, והצבא הישראלי ביצע שורה של תקיפות אוויריות נגד מטרות בתוך עזה. לדברי משרד הבריאות הפלסטיני בעזה, 12 פלסטינים נפצעו בתקיפות. בדרום ישראל לא היו לימודים בכמה בתי ספר במהלך סבב ההסלמה, ודווח על 20 פצועים, רובם באופן קל. עד ה־25 בפברואר פסקו מעשי האיבה.

סבב הסלמה אחרון זה משקף תקופה של מתיחות מוגברת בין ישראל לארגונים חמושים פלסטיניים. במסגרת זו נהרגו ב־21 בינואר של שלושה פלסטינים שחצו את גדר המערכת מעזה לשטח ישראל, ועל פי דיווחים השליכו מטען נפץ לעבר כוחות ישראליים. ישראל הגיבה על העלייה בהפרחת בלוני תבערה ונפץ מעזה לישראל בתקיפות אוויריות בכל רחבי עזה, ובאחת מהן נהרסה באר מים מרכזית ושובשו את השירותים לכ־30 אלף בני אדם באזור רפיח. בנוסף, בשתי הזדמנויות בפברואר צמצמה ישראל באופן זמני את השטח המותר לדיג לאורך חלקו הדרומי של חוף עזה, ממרחק של 15 מיילים ימיים מהחוף למרחק של 10 מיילים ימיים, וכן הקפיאה הכנסת מלט וחומרים אחרים לתוך עזה.

במהלך סבב ההסלמה האחרון היה מעבר הנוסעים ארז סגור לתנועת פלסטינים, למעט עבור בני אדם שנזקקו לטיפול רפואי; מעבר כרם שלום נסגר כליל לתנועת סחורות, למעט לצורך הכנסת דלק עבור תחנת הכוח של עזה ואספקה רפואית; וכל הדיג בחופי עזה הוקפא. הגבלות אלה הוסרו ב־26 בפברואר. לצד ההגבלות תועדו גם הקלות; הבולטת שבהן הייתה אישורם ב־18 בפברואר של אלפיים היתרי סוחרים נוספים, שרבים מהם מיועדים על פי דווחים לפועלים המועסקים בישראל. נתון זה מביא את מספרם הכולל של היתרים מסוג זה ל7,000; רשמית נאסר על פועלים מעזה לעבוד בישראל מאז 2006.

בשבועות האחרונים גברה גם התסיסה בגדה המערבית, לרבות בירושלים המזרחית. ב־28 בינואר פרסמה ארה״ב את חזון למזרח התיכון תחת הכותרת "משלום לשגשוג", ובעקבות זאת גברו ההפגנות והעימותים. מאז תחילת השנה נהרגו שבעה פלסטינים, בהם ילד אחד, מידי כוחות ביטחון ישראליים ומאתיים פלסטינים נוספים נפצעו. 26 ישראלים, בהם 16 אנשי כוחות הביטחון, נפצעו מידי פלסטינים לרבות במתקפות דריסה ודקירה. כן הובילה היוזמה האמריקנית לעלייה בהצהרות מפי פוליטיקאים ישראלים בדבר החלה רשמית של ריבונות ישראלית על חלקים משמעותיים מהגדה המערבית ובהכרזות על הקמת התנחלויות חדשות. ב־20 בפברואר הודיע ראש ממשלת ישראל כי אושרה בנייתן של 4,200 יחידות דיור בהתנחלויות גבעת המטוס והר חומה שבירושלים המזרחית, וב־24 בפברואר הודיע על אישור בנייתן של 3,500 יחידות נוספות באזור E1, בין ירושלים המזרחית להתנחלות מעלה אדומים.

המתאם המיוחד מטעם האו״ם לתהליך השלום במזרח התיכון, ניקולאי מלדנוב, התייחס בתדרוך החודשי שלו למועצת הביטחון להודעה שניתנה ב־20 בפברואר ואמר כי "מיזמים אלה, אם ייושמו, יגבשו טבעת התנחלויות שתנתק את ירושלים המזרחית מבית לחם ותצמצם משמעותית את האפשרות למדינה פלסטינית עתידית בעלת רצף טריטוריאלי".

שלושת המאמרים בגיליון זה של הירחון ההומניטרי מתמקדים בסוגיות המעוררות דאגה בקרב גורמים הומניטריים במשך זמן רב. אל־מאלח ופורוש בית דג׳ן, שתיהן בבקעת הירדן, הן שתיים מתוך יותר מ־100 קהילות חלשות ופגיעות בשטח C הסובלות מגישה מוגבלת או מהיעדר כל גישה לטיפול רפואי ראשוני, וזקוקות למרפאות ניידות. אולם, בשל המחסור במימון הסתיים מיזם המרפאות הניידות שיושם עד כה בתמיכת ארגון הבריאות העולמי וארגונים שותפים אחרים בתחום הבריאות, וסיומו הותיר רבות מהקהילות האלה בלא כל גישה לטיפול רפואי חיוני.

מאמר נוסף מפרט את ההידרדרות במצב באזור H2 של העיר חברון. בשנה שלאחר נסיגתו של צוות המשקיפים הבינלאומי חל גידול במתקפות ובהטרדה מצד מתנחלים, וכן במתיחות ובעימותים עם כוחות ישראליים. מן הפגיעה הקשה ביותר סובלים 7,000 הפלסטינים החיים ליד מתחמי ההתנחלות בעיר, אזורים שעל הגישה אליהם מוטלות מאז 2015 הגבלות קשות הפוגעות בפלסטינים תושבי המקום, ובמיוחד בילדים הלומדים בבתי הספר באזור.

המאמר האחרון עוסק במסיק הזיתים השנתי שהושלם לא מכבר. היבול השנה היה גדול ב־80% מהיבול בשנת 2018, הן הודות לנטיית הזית להניב פרי לסירוגין – עונה דלה ולאחריה עונה שופעת וכן הלאה – והן הודות לירידה משמעותית בהדבקה ביתוש עלה הזית. עם זאת, מתקפות והפחדה מצד מתנחלים, והגבלות גישה למטעי זיתים הממוקמים בין גדר ההפרדה לבין הקו הירוק ובקרבת התנחלויות ממשיכות לפגוע במי שמחייתם מבוססת על גידול זיתים.