נוכח אלימות מתנחלים: קהילה בדואית פלסטינית מחפשת מקום בטוח יותר

* עדכון: ב־28 ביולי, זמן קצר לאחר פרסומו של מאמר זה, שתי המשפחות שנותרו באל־בקעה עזבו גם הן, והותירו מאחוריהן את ההתנחלות הישראלית החדשה, במקום שעד לא מזמן היה ביתה של קהילה פלסטינית.

הקהילה הפלסטינית אל־בקעה קרובה מאוד להיעלם, ולא מבחירה. 

ב־10 ביולי 2023, בעקבות הקמת התנחלות ישראלית (מאחז) בתחומי הקהילה ונוכח אלימות גוברת מצד מתנחלים, פירקו שבעה משקי בית פלסטיניים את בתיהם ואת המבנים ששימשו למחייתם, ועזבו את מקום מושבם. מדובר בשני שלישים מהקהילה: 36 בני אדם, כולל עשרים ילדות וילדים, שמונה נשים ושמונה גברים.

ההתנחלות הישראלית הוקמה ב־20 ביוני, במרכז אל־בקעה. יחד איתה הוקמו ביום ההוא כמה התנחלויות נוספות, במיקומים שונים. היה זה למחרת הריגתם של ארבעה ישראלים בידי פלסטינים במקום אחר בגדה המערבית.

נוכחותם של מתנחלים באל־בקעה עוררה פחד בקרב חברי הקהילה. המשפחות התמודדו עם הגבלות גוברות והולכות על שטחי המרעה ונמנע מהן לגשת לאדמות. צעדים אלה פגעו קשות בנוהגי הרעייה המסורתיים שלהם ובמקור הכנסתם העיקרי.

ב־7 ביולי 2023 הציתו מתנחלים בית פלסטיני בקהילה בעת ששהו בו שני בני אדם. שכנים הצליחו לכבות את האש ולמנוע נפגעים בגוף, אבל הבית הקטן, שבו גרו שישה בני אדם, נהרס ודייריו נותרו ללא קורת גג. במקום להקים את הבית מחדש באותו מקום עברה המשפחה למקום אחר, בטוח יותר להערכתה.

משפחות אחרות נהגו באופן דומה. כשמשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים ביקר במקום ב־2015, מנתה הקהילה 19 משקי בית, שהם כ־128 בני אדם. ערב התפתחות אחרונה זו, בתחילת יולי 2023, מנתה הקהילה תשעה משקי בית, שהם 54 בני אדם. כעת נותרו בה רק שני משקי בית, המונים 18 נפשות, בהן 11 ילדים.

קהילת אל־בקעה	2015	תחילת יולי 2023	אחרי 10 ביולי 2023
משקי בית	19	9	2
בני אדם	128	54	18
ילדים (כלולים לעיל)	65	31	11

כעת שוהות כמה מהמשפחות העקורות במיקום סמוך. אולם, ב־20 ביולי הזהירו כוחות ישראליים את אחת המשפחות והורו לה לעזוב גם את המקום החדש. הכוחות איימו שאם המשפחה לא תציית יוחרמו המבנים ורכוש אחר שברשותה.

ההתנחלויות כולן אינן עולות בקנה אחד עם המשפט ההומניטרי הבינלאומי, והרשויות הישראליות נמנעות לעיתים קרובות מפינוי התנחלויות. במקרה זה, הרשויות הישראליות אמנם פינו את מבני ההתנחלות מתוך הקהילה, אך מתנחלים הציבו מבנים מחדש ונכון לרגע כתיבת שורות אלה, ההתנחלות עדיין עומדת על תילה.

עזיבת המשפחות את אל־בקעה אינה בבחינת תקרית מבודדת באזור. ב־22 במאי 2023, 26 משקי בית פלסטינים המונים 132 בני אדם, בהם 68 ילדים, מקהילת הרועים עין סאמיה עזבו את קהילתם אחרי שורה של מתקפות מתנחלים ואמצעים כופים אחרים. בין 2022 ל־2023 חשו 134 פלסטינים, בהם 83 ילדים, כי אין בידם ברירה אלא לעזוב את הקהילות שלהם בוואדי א־סיק ובראס א־תין, בנסיבות דומות.

אלימות מתנחלים היא תופעה נפוצה יותר ויותר ברחבי השטח הפלסטיני. בשנת 2023, עד ליום שבו עזבו שבעת משקי הבית את אל־בקעה, תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים 591 תקריות במעורבות מתנחלים שכללו נפגעים או גרימת נזק לרכוש ברחבי הגדה המערבית. נתון זה מייצג בממוצע שלוש תקריות ביום, לעומת ממוצע של שתי תקריות ביום ב־2022 ואחת ב־2021. 

תקריות במעורבות מתנחלים עם נפגעים או נזק לרכוש בקרב פלסטינים

בעקבות מתקפות מסוג זה ואחרי תקריות שהביאו לעקירה, מבצעים צוותי משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים אומדנים ראשוניים של צורכיהם של בני אדם, ומתריעים בפני ארגונים שותפים הומניטריים על הצורך באומדנים נוספים או מענה, לפי המקרה, כדי שלא להותיר אף אדם מאחור.

אבל מן הראוי שלא יהיה בכל זה צורך. מעבר לכך שהתנחלויות אינן מתיישבות עם כללי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, למתקפות מתנחלים, להריסות ולנהגים כופים אחרים שנצפו באופן טיפוסי בשטח C ובאזורים אחרים בשטח הפלסטיני הכבוש נודעו השלכות הומניטריות. פציעות גופניות, טראומה פסיכולוגית ואובדן מחיה הן המציאות שבה חיות המשפחות הנפגעות. לא זו בלבד שעקירתן של קהילות בשל סביבה כופה, לרבות בשל אלימות מתנחלים, מעמיקה צרכים הומניטריים, היא אף עלולה לעלות לכדי העברה בכפייה, שהיא הפרה חמורה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי.