89 התושבים האחרונים שנותרו בראס א־תין עזבו נוכח אלימות מתנחלים גוברת

עמר אבו עאליה, תושב ראס א־תין שעזב לאחרונה את המקום יחד עם משפחתו. תמונה זו צולמה במקום שבו הוא שוהה כעת, אצל קרובי משפחה, ושומר על עדרו. צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, 9 באוגוסט 2023.
עמר אבו עאליה, תושב ראס א־תין שעזב לאחרונה את המקום יחד עם משפחתו. תמונה זו צולמה במקום שבו הוא שוהה כעת, אצל קרובי משפחה, ושומר על עדרו. צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, 9 באוגוסט 2023.​​​​​​

ב־8 באוגוסט פירקו המשפחות האחרונות שנותרו בראס א־תין, קהילת רועים בשטח C של מרכז הגדה המערבית, את בתיהן ומיטלטליהן ועברו למקומות בטוחים יותר. העוזבים היו בין 89 שכנים מ־12 משקי בית שעזבו את הקהילה בימים האחרונים, וציינו כי הסיבות העיקריות לעזיבתם הן אלימות והפחדה מצד מתנחלים, וצמצום אדמות המרעה. 39 מהעוזבים היו ילדים.

הקהילה ריקה כעת.

בשנה שעברה עזבו 100 פלסטינים את ראס א־תין. ערב עזיבתם מנתה הקהילה כולה כ־35 משקי בית, 240 בני אדם ש־150 מתוכם היו ילדים. בתיהם ניצבו בחמישה מקומות נפרדים אך סמוכים.

עקירתה של קהילת הרועים ביולי 2022 ובאוגוסט 2023 נובעת בעיקר מהצטברות של אלימות מתנחלים, הריסות, הטרדה ואמצעים כופים אחרים. כעת המשפחות שוכרות בתים בכפרים סמוכים, שבהם הן מרגישות בטוחות יותר. כמה ממשקי הבית נאלצו להתפצל כדי לשמר את מקור הפרנסה המסורתי שלהן: חלק מבני הבית שוהים במקומות נפרדים כדי לשמור על עדריהם.

במשך השנים תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בפרוטרוט את הנהגים הכופים המשמשים ליצור על בני אדם לחץ לעזוב אזורים מסוימים. נהגים אלה כוללים, בין היתר, הריסה או תפיסה של בתים וחומרי מחייה, שימוש מופרז בכוח על ידי הצבא הישראלי, הרחבת התנחלויות, תקיפות ומכות והשחתת רכוש. נהגים אלה גרמו לפציעות גופניות, לנזק פסיכולוגי ולאובדן מחייה, ואילו מבצעי העבירות מובאים לדין רק לעיתים נדירות.

תושבי ראס א־תין לאחר שכוחות ישראליים החרימו 49 מבנים בקהילה, ביולי 2021.
תושבי ראס א־תין לאחר שכוחות ישראליים החרימו 49 מבנים בקהילה, ביולי 2021.

זמן קצר אחרי תקריות כאלה, גורמים הומניטריים מבצעים אומדן של צורכיהן של המשפחות הנפגעות ומושיטים סיוע, לרבות עזרה בשימור מקורות מחייתם.

אלא שהדבר שאנשים צריכים בדחיפות הרבה ביותר הוא הגנה. לשם כך, משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים מקדם מדיניות שתכליתה עצירת ההריסות והתפיסות, יישום של משטר תכנון ואיזור הוגן עבור קהילות פלסטיניות, ומיצוי הדין עם מתנחלים אלימים ועם אנשי כוחות ישראליים שהשתמשו בכוח מופרז. 

בתחילת החודש הנוכחו השיקו האו״ם וארגונים הומניטריים שותפים אומדן של הצרכים ההומניטריים הדחופים של 60 קהילות רועים פלסטיניות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, הנפגעות באופן ישיר מהעלייה באלימות מתנחלים והאמצעים שנוקטות רשויות ישראליות.

בששת החודשים הראשונים של 2023 תיעד האו״ם 591 תקריות במעורבות מתנחלים שגרמו לנפגעים פלסטיניים, לנזק לרכוש או לשניהם. זהו גידול של 39% בממוצע החודשי בהשוואה לשנת 2022, שבמהלכה דווח המספר הגבוה ביותר של תקריות במעורבות מתנחלים מאז החל האו״ם לתעד נתונים מסוג זה, בשנת 2006.

ראס א־תין שעות ספורות לאחר עזיבתם של אחרוני התושבים. צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, 9 באוגוסט 2023.
ראס א־תין שעות ספורות לאחר עזיבתם של אחרוני התושבים. צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, 9 באוגוסט 2023.

ראס א־תין היא אחת משורה של קהילות ברחבי הגדה המערבית, במיוחד בשטח C, שבהן הזהירה הקהילה ההומניטרית מפני סביבה כופה העלולה להביא להעברה בכפייה. כפי שמראה לקט נתונים לא ממצה שריכז האו״ם, מאז 2022 נעקרו בנסיבות דומות לפחות 478 פלסטינים, בהם 257 ילדים, משבע קהילות כאלה. שלוש מהקהילות האלה ניצבות כעת ריקות, בהן גם ראס א־תין.

עוד על נושא זה

הירשמו לקבלת מידע ודוחות