מגזר הבריאות ברצועת עזה נפגע קשות מן המצור הישראלי המתמשך, המוחרף על ידי משבר האנרגיה הכרוני שהידרדר עוד יותר ב־2017, בהקשר של הפילוג הפלסטיני המדיני מבית. לעתים היו בתי חולים בסכנת סגירה חלקית או מלאה בשל מחסור בדלק להפעלת גנרטורים לשעת חירום. בבתי החולים בעזה קיים גם מחסור כרוני בתרופות חיוניות ומצילות־חיים ובפריטים רפואיים חד־פעמיים, כך שהמחסור בתרופות ובאספקה וכן מחסור בעובדי רפואה מוסמכים מקשים על הטיפול ביילודים, ובמיוחד כאלה הזקוקים לטיפול נמרץ.
"קיים מחסור כרוני בסורפקטנט, הנחשב לתרופה מצילת־חיים לפגים. הצריכה החודשית של שש היחידות לטיפול נמרץ ביילודים בעזה היא כ־50 אמפולות. לפני מתן הסורפקטנט במסגרת מיזם זה (...) אזלה תרופה מן המלאי במשך כמעט חודשיים." ד"ר נביל אל־ברקון, רופא ילדים מומחה ויו"ר הרשת לטיפול ביילודים בעזה.
תחלואה ותמותה של ילודים נחשבות לבעיה קשה בעזה, מצב הגורם לסיבוכים דרמטיים ועמם נטל רפואי, חברתי וכלכלי כבד על יחידים, משפחות והקהילה. כתוצאה ישירה של המחסור בדלק יילודים מזוהים כאחת מקבוצות המטופלים שהסיכון המאיים עליה הוא מהגבוהים ביותר. נכון לעכשיו, מקרי מוות של יילודים מייצגים 68% ממקרי המוות של תינוקות – ומדגישים את העובדה שהתקופה שלאחר הלידה נותרת התקופה המסוכנת ביותר עבור כל התינוקות. מחקרים של ארגון הבריאות העולמי מצאו כי שלושה רבעים מכלל מקרי המוות של יילודים מתרחשים בשבוע הראשון לחיים, וכי מחצית ממקרי המוות של יילודים מתרחשים ב־24 השעות הראשונות לאחר הלידה. המחסור המתמשך והקריטי בתרופות ובאספקה בבתי החולים בעזה מחריף עוד יותר בעיה זו. דוחות של משרד הבריאות מצביעים על כך שבשנים 2015 ו־2016, המחסור החודשי הממוצע בתרופות הקשורות לבריאות האם והילד עמד על 38%.
ארגון סיוע רפואי לפלסטינים (MAP) סיפק מאז 2008 תרופות, ציוד והכשרה לרופאים, אחיות ומיילדות העובדים במחלקות היילודים והיולדות בעזה, במטרה לתמוך בשירותים ליילודים וביחידות טיפול נמרץ ליילודים ברצועת עזה, ולשפר את הניהול הטיפול ביילודים על מנת לתרום להפחתת התחלואה והתמותה שלהם.
אדם* נולד 10 שבועות קודם למועד הלידה המשוער ושקל 1.5 ק"ג בלבד. בפברואר 2017 הוא אושפז ביחידת הטיפול הנמרץ ביילודים שבתמיכת ארגון MAP בבית החולים א־שיפא, שם אובחנה אצלו מצוקה נשימתית. במרס 2017 התייצב מצבו של אדם והוא הועבר ליחידת היילודים בבית החולים אל־קודס. חודש לאחר מכן חזר אדם לבית החולים א־שיפא, כשהפעם הוא סובל מהיפותרמיה ומאלח דם. באפריל, הודות לתמיכה מן הקרן ההומניטרית, ניתן היה להעניק לו טיפול מציל־חיים. השיפור בתוצאות בדיקות הדם בעקבות הטיפול אפשר לאדם התינוק לחזור הביתה למשפחתו.
* מספר שמות ופרטים מזהים שונו כדי להגן על פרטיותם של בני אדם.
לחצו כאן לקריאת הדוח המלא של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2017 (פי־די־אף באנגלית)