סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש
סאדי ואסמאא אבו ג׳רד הם הורים גאים לחמש בנות. יחד, הם גרים בבית חנון, שברצועת עזה. סאדי עובד כמכונאי, ומקבל השלמה להכנסתו הצנועה מהמשרד לעניינים חברתיים, ואסמאא מגדלת את בנותיהם בבית.
במאי 2021 שרדה המשפחה סבב הסלמה נוסף במעשי האיבה בין כוחות ישראליים לבין ארגונים פלסטיניים חמושים. ההסלמה הותירה אחריה הרס רב, ובמהלכה חוותה המשפחה מדי יום את אימת ההפצצות, מבלי לדעת מתי והיכן תבוא הפגיעה הבאה.
אסמאא נזכרת: "עברו עלינו רגעים קשים... פגזים נחתו בחצר שלנו וגרמו נזק לקירות. דלתות וחלונות נעקרו והשיש במטבח התנפץ. התחבקנו יחד בפינה הבטוחה ביותר בבית והתפללנו לא למות." הם שרדו, אבל ביתם ניזוק. הילדות סבלו טראומה וההרס סביבם היה עצום. הנזק לביתם כלל חורים גדולים שנפערו בקירות ובתקרה, חלונות שנעקרו ממקומם וריהוט ווילונות שעלו באש.
אחרי הפסקת האש, בתמיכת הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, חברו שירותי הסיוע הקתוליים הבינלאומיים לאגודת "חיים ותקווה" המקומית כדי לסייע לסאדי ואסמאא ולבנותיהם. הם העבירו להם כספים כדי שיוכלו לתקן את החלונות, התקרות והדלתות ולצבוע את הקירות.
הסיוע היה חלק ממיזם גדול יותר, שהושק בתזמון הקריטי ההוא, לתמיכה בתיקון של בתים בעזה שנותרו לא ראויים למגורים או ניזוקו. תיקונים אלה היו הכרחיים לבטיחות, ההיגיינה והרווחה הנפשית של 155 משפחות.
סאדי זוכר כ"רגע היסטורי" בחייו את מעמד החתימה על חוזה התיקונים וקבלת התשלום הראשון, באוגוסט 2021. "החזקתי את הכסף המזומן ואתם לא יכולים לתאר לעצמכם כמה שמחתי", הוא סיפר. "הלכתי ישר לשוק וארגנתי פועלים וספקים."
אסמאא ובנותיה החליטו להשתמש בחלק קטן מכספי הסיוע כדי ליפות את חדר המגורים, "להחזיר את השמחה" לבית. המשפחה, שכבר אינה נאלצת להצטופף בפינת הבית כדי להתגונן, אוהבת כעת להתכנס במטבח, לב הבית. "אני אוהבת להתעורר בבוקר ולהיכנס למטבח החדש והיפה שלי", אומרת אסמאא.