הפסקת האש מחזיקה מעמד בעיקרה. ב־27 ביוני, בהודעה לרגל חידוש האספקה, דרך ישראל, של דלק שנקנה במימון קטאר עבור תחנת הכוח של עזה, בירך המתאם המיוחד מטעם האו״ם לתהליך השלום במזרח התיכון, תור ונסלנד, "על כל הצעדים שננקטו כדי לעצור את ההסלמה במצב" וציין כי "האו״ם ימשיך לעבוד עם כל הצדדים והארגונים השותפים הנוגעים בדבר, כדי לייצב את הפסקת האש ולסייע לתושבי עזה".
לפי נתוני נציבות זכויות האדם, במהלך סבב ההסלמה בעזה נהרגו 260 פלסטינים, בהם 66 ילדים. מוערך כי 129 מההרוגים היו אזרחים ו־64 אנשי ארגונים חמושים, ואילו מעמדם של 67 אנשים טרם נקבע. במהלך מעשי האיבה נפצעו יותר מ־2,200 פלסטינים, בהם 685 ילדים ו־480 נשים, וחלקם עלולים לסבול מנכות ארוכת טווח שתצריך שיקום.
בשיאו של סבב ההסלמה מצאו 113 אלף עקורים מחסה בבתי ספר של אונר״א או אצל משפחות מארחות, כדי להתגונן מהלחימה. כעת נותרו עדיין כ־8,230 עקורים פנימיים המתגוררים אצל משפחות מארחות או בדיור בשכירות, בעיקר מי שבתיהם נהרסו או שניזוקו עד כדי כך שאינם ראויים למגורים. אומדני הנזקים נמשכים, והרשויות המקומיות מדווחות כי כ־2,087 יחידות דיור נהרסו או ניזוקו קשות. בנוסף מעריכים כי ל־44,142 יחידות דיור נגרם נזק חלקי, וכן גם ל־179 בתי ספר ממשלתיים ובתי ספר של אונר״א, ל־80 גני ילדים ול־33 מתקני רפואה.
כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מדווח כי במהלך סבב ההסלמה ניזוקו חלקית או נהרסו כליל 290 מתקני מים, תברואה והיגיינה, בהם בארות מים, תחנות שאיבת מים ורשתות הפצת מים. כתוצאה מכך פחתה אספקת המים לנפש ב־30%, צמצום שפגע בגישתם של 800 אלף פלסטינים למים. גם אתרי תשתית שפכים נפגעו, פגיעה ששיבשה את העברת השפכים למתקני טיהור שפכים והגדילה את כמויות השפכים הגולמיים המוזרמים לים. כן נפגעו גם אתרי תשתית לאיסוף מי גשמים. העלות הכוללת של ההתערבויות לשיקום ולשיפוץ של תשתית המים, התברואה וההיגיינה מוערכת ב־13.34 מיליון דולר.
בעקבות התיקון של רוב קווי החשמל שניזוקו וחידוש ההכנסה של דלק במימון קטאר לעזה, החשמל ברחבי עזה זמין במשך 13 שעות ביממה, לעומת 12 שעות בשבוע שעבר.
נכון ל־23 ביוני החילו הרשויות הישראליות הקלות בהגבלות מסוימות, ובכך אפשרו את יציאתם של מטופלים מצוידים בהיתרים ישראליים לטיפולים מצילי חיים שאינם זמינים בעזה, וכן את יציאתם של פלסטינים לביקורים אצל קרובי משפחה החולים במחלות סופניות, או פלסטינים הזקוקים לטיפולים ארוכי טווח. עם זאת, רוב רובם של הפלסטינים בעזה עדיין מנועים מלצאת, מצב הקיים לפחות מאז הטלת המצור על עזה לפני 14 שנים.
הרשויות הישראליות הותירו אמנם את המעבר המסחרי כרם שלום פתוח להכנסת סחורות בסיסיות ספציפיות, אך הכנסתם של חומרי בניין ופריטים הנחשבים בעיניהן "דו־שימושיים", כלומר יכולים לשמש לצרכים אזרחיים או צבאיים, עדיין אסורה. נכון ל־21 ביוני, בפעם הראשונה מאז ההסלמה במעשי האיבה, התירו הרשויות הישראליות ייצוא לחו״ל או העברה לגדה המערבית, דרך המעבר המסחרי כרם שלום, של מספר מוגבל של סחורות חקלאיות ומוצרי טקסטיל. נכון ל־1 ביולי, בעקבות ביטול התקנות שהטילה ישראל ב־24 ביוני על ייצוא עגבניות, חידשו חקלאים עזתיים ייצוא/העברה של תוצרת חקלאית מעזה.
הכנסת סיוע, לרבות מזון ותרופות ממצרים וממדינות אחרות, נמשכת במרבית הימים דרך מעבר רפיח. כמו כן הותירו הרשויות המצריות את המעבר פתוח גם לכניסה ויציאה של נוסעים מורשים, לרבות פלסטינים שנפצעו בסבב ההסלמה האחרון ומקבלים טיפול רפואי במצרים. כן מתירות הרשויות המצריות הכנסה של אספקה מסחרית, כגון מזון, דלק וחומרי בניין לעזה דרך שער סלאח א־דין.
במהלך התקופה הנסקרת נפצעו לפחות 500 פלסטינים מידי כוחות ישראליים בעימותים שפרצו במהלך ההפגנות המתמשכות נגד הרחבת התנחלויות בביתא ובבית דג׳ן שבנפת שכם, ובכפר קדום שבנפת קלקיליה. בביתא נורו לעבר אמבולנס של אגודת הסהר האדום הפלסטיני יריות שגרמו לפציעתם של שני פרמדיקים של אגודת הסהר האדום.
ב־29 ביוני הרסו הרשויות הישראליות שני מבנים בבעלות פלסטינית בירושלים המזרחית: בית מגורים בראס אל־עמוד וחנות בסילוואן. עקב כך איבדו שני ילדים והוריהם קורת גג, ותשעה פלסטינים אחרים איבדו את מקור הכנסתם. בהפגנות של פלסטינים נגד ההריסות ירו כוחות ישראליים רימוני גז מדמיע וקליעי גומי, פצעו לפחות 19 בני אדם, בהם אישה, ועצרו תשעה בני אדם. לדברי המשפחות הנפגעות, משטרת ישראל מנעה מאמבולנס להגיע לאחד מהאזורים בסילוואן ולהעניק טיפול רפואי לפצועים. בעקבות ההריסות ארגנו תושבים פלסטינים משמרת הזדהות בסילוואן, במחאה נגד התוכנית של הרשויות הישראליות להרוס חלק ניכר משכונת אל־בוסתאן. כוחות ישראליים ירו קליעי גומי, רימוני גז מדמיע ורימוני הלם, פצעו תשעה פלסטינים ועצרו ארבעה בני אדם.
כמו כן, פלסטינים נפצעו מידי כוחות פלסטיניים במהלך הפגנות מתמשכות ברחבי הגדה המערבית, לאחר שפעיל פוליטי פלסטיני שמתח ביקורת על הממשלה הפלסטינית מת ב־24 ביוני בעת שהוחזק במעצר על ידי הרשות הפלסטינית. למידע נוסף על תקריות בגדה המערבית ראו הדוח האחרון בנושא הגנה על אזרחים.
בירושלים המזרחית עדיין נשקפת למשפחות פלסטיניות סכנה של פינוי בכפייה, על ידי הרשויות הישראליות, מבתיהן באזור כרם אל־ג׳עוני שבשכונת שייח׳ ג׳ראח, בירושלים המזרחית, בעקבות הליכים משפטיים שיזמו עמותות מתנחלים. בג״ץ יקיים ב־2 באוגוסט שימוע בעניין פינוין בכפייה של ארבע משפחות.
מאז 3 במאי מוצבים בכל חמש הכניסות לכרם אל־ג׳עוני כוחות ישראליים, ואלה מתירים את הכניסה רק לפלסטינים תושבי השכונה, הנדרשים להציג תעודות מזהות, וכן למתנחלים, לעיתונאים, לאמבולנסים ולכלי רכב של האו״ם. לדברי אנשי הקהילה, כוחות ישראליים התירו גישת מתנחלים למקום ללא בדיקה של תעודות מזהות. בשני ימים רצופים, ב־29 וב־30 ביוני, נסוגו הכוחות הישראליים מכל חמשת המחסומים והותירו את הכניסות לא מאוישות, אף ששוטרים ישראליים נשארו בתוך השכונה. ב־1 ביולי שבו כוחות ישראליים לאייש את חמשת המחסומים.
במהלך התקופה הנסקרת, העימותים בין תושבים פלסטיניים למתנחלים בכרם אל־ג׳עוני נמשכו על בסיס יומיומי כמעט. בארבע תקריות נפרדות לפחות יידו מתנחלים אבנים לעבר תושבים פלסטינים וריססו אותם בתרסיס פלפל, ופלסטינים יידו בקבוקים ריקים וחזיזים על מתנחלים ושוטרים ישראליים. אף שלא דווח על נפגעים, למספר נכסים בבעלות פלסטינית נגרם נזק. בעקבות התקריות האלה ניהלו כוחות ישראליים ארבעה מבצעי חיפוש מעצר בשכונה, ואלה הובילו לעימותים נוספים עם תושבים פלסטינים. כתוצאה מכך שלושה פלסטינים (לרבות שתי נשים) הותקפו, הוכו ונפצעו, ושישה בני אדם אחרים נעצרו.
כפי שדווח קודם לכן, ב־27 במאי השיקה המתאמת ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, לין הייסטינגס, את פניית הבזק הבין־סוכנותית, המחייבת גיוס של 95 מיליון דולר לתמיכה בסוגי מענה חירום הומניטרי ושיקום מוקדם בפרק זמן של שלושה חודשים. תוכנית המענה חוזה מעבר מהיר לשלב שיקום מוקדם, לרבות שיקום וחידוש של שירותי תשתית ורשתות, ואחר כך למסגרת שיקום והתאוששות לטווח הבינוני והארוך. התוכנית מהווה השלמה ל־417 מיליון הדולר שתוכנית המענה לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2021 מחייבת לגייס, לכיסוי צרכים הומניטריים שהיו קיימים קודם להסלמה.
עד כה גויסו 44.3 מיליון דולר, שהם 47% מהסכום הכלול בפניית הבזק. יחד עם משאבים שלא נועדו לתמיכה ישירה בפניית הבזק גויסו עד כה 54.8 מיליון דולר לתמיכה בפעולות מענה הומניטרי בשטח הפלסטיני הכבוש.
כמו כן, קודם לתקופה הנסקרת הקצתה המתאמת ההומניטרית 18 מיליון דולר מהקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, מימון ש־95% מתוכו ינותבו לעזה, ו־5% לפעולות בריאות, הגנה ומחסה בגדה המערבית. מתאם סיוע החירום בניו יורק הקצה 4.5 מיליון דולר למענה ההומניטרי בעזה, לרבות לצורך סילוק בטוח של נפלי מלחמה, סבסוד שכר דירה לפליטים שבתיהם נהרסו, ושיקום של שירותים בסיסיים, כגון טיפול רפואי ומים.
פירוט המימון למענה פניית הבזק על פי תורמים זמין לעיון בגרסה האנגלית של דוח זה.
נכון ל־1 ביולי, המספר העדכני של הנדבקים המאומתים ב־COVID-19 ברחבי שטח הפלסטיני הכבוש היה 2,420, ירידה לעומת 2,985 נדבקים מאומתים בשבוע הקודם. מאז התפרצות המגפה בשטח הפלסטיני הכבוש החלימו כ־337 אלף מכ־343 אלף הנדבקים המאומתים, ו־3,833 בני אדם מתו. מספר המטופלים המאושפזים ביחידות הטיפול הנמרץ הוא שמונה, מתוכם מונשמים שניים. 12 בני אדם מטופלים במרכזים ובמחלקות בתי חולים לטיפול בנדבקים ב־COVID-19 בגדה המערבית. שיעור התמותה, כלומר שיעור המתים בקרב הנדבקים המאומתים, נותר 1.1%.
בעזה, נכון ל־1 ביולי, דווח על כ־2,268 נדבקים פעילים, ירידה לעומת 2,818 בשבוע שעבר; הנדבקים שוהים בבידוד בבתיהם או בבתי חולים שמשרד הבריאות ייעד לטיפול ב־COVID-19. מספרם המצטבר של הנדבקים ב־COVID-19 הוא 114,453, מתוכם החלימו 111,121 בני אדם, ותועדו 1,064 מתים. מספר הנדבקים הפעילים בעזה עדיין מהווה 94% מכלל הנדבקים הפעילים בשטח הפלסטיני הכבוש.
בגדה המערבית נמשכת הירידה במספר הנדבקים המאומתים ב־COVID-19 – אותרו 152 נדבקים בלבד – ובמספר המתים כתוצאה מהמחלה. במהלך התקופה הנסקרת הודיע משרד הבריאות כי בגדה המערבית אותרו 20 נדבקים בזן דלתא של נגיף COVID-19, והם שוהים בבידוד. משרד הבריאות החיל חובת הסגר ל־14 יום על נוסעים המגיעים ממדינות המפרץ, ומעודד את הציבור להתחסן נגד COVID-19. נכון ל־1 ביולי חוסנו כ־500 אלף פלסטינים, כולל כ־110 אלף עובדים פלסטינים שחוסנו על ידי הרשויות הישראליות.
לעדכון האחרון מטעם ארגון הבריאות העולמי בנושא COVID-19, ראו כאן.
פירוט על המענה ההומניטרי ועל הצרכים המתמשכים כלול בגרסה האנגלית של דוח זה.