סקירת מצב

רצועת עזה

במהלך התקופה הנסקרת גברה המתיחות בין ארגונים פלסטיניים חמושים לבין ישראל. ב־16 באוגוסט ירו ארגונים חמושים שתי רקטות מעזה לעבר דרום ישראל, הירי הראשון מאז סוף מאי. כן גברה הפרחת בלוני תבערה, על ידי ארגונים חמושים בעזה, ואלה גרמו לשריפות בישראל. ב־21 באוגוסט, הוכרז על "יום זעם" ומפגינים נקראו להשתתף באירועי מחאה מתוכננים ליד גדר המערכת הישראלית סביב עזה. ב־23 באוגוסט התקיימה הפגנה נוספת וכן חודשו ההפגנות הליליות ליד גדר המערכת. אדם בן 31 וילד בן 12 נהרגו מירי ישראלי ויותר ממאה בני אדם אחרים נפצעו בהפגנות אלה; חייל ישראלי נורה למוות בידי פלסטיני.

לפי נתוני נציבות זכויות האדם, במהלך סבב ההסלמה בעזה בחודש מאי נהרגו 260 פלסטינים, בהם 66 ילדים. מוערך כי 129 מההרוגים היו אזרחים ו־64 אנשי ארגונים חמושים, ואילו מעמדם של 67 ההרוגים הנותרים טרם נקבע. במהלך מעשי האיבה נפצעו יותר מ־2,200 פלסטינים, בהם 685 ילדים ו־480 נשים, וחלקם עלולים לסבול מנכות ארוכת טווח שתצריך שיקום.

בשיאו של סבב ההסלמה מצאו 113 אלף עקורים מחסה בבתי ספר של אונר״א או אצל משפחות מארחות, כדי להתגונן מהלחימה. לדברי כוח המשימה לענייני מחסה, בעזה נותרו עדיין כ־8,250 עקורים פנימיים, בעיקר מי שבתיהם נהרסו או שניזוקו עד כדי כך שאינם ראויים למגורים. 

בתי הספר בעזה ובגדה המערבית נפתחו מחדש עם תחילת שנת הלימודים, ב־16 באוגוסט. הלימודים בכל בתי הספר מתקיימים כעת פנים־אל־פנים, בכפוף לפרוטוקולים הקשורים ל־COVID-19 שנקבעו על ידי משרד הבריאות ומשרד החינוך. בעזה, התלמידים הרשומים לשלושה בתי ספר שניזוקו לומדים במתקני חינוך בקרבת מקום עד שיושלם השיקום של בתי הספר שלהם; ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני חינוך הצליחו לסיים את כל עבודות שיקום העיקריות ביתר בתי הספר שנפגעו.

ב־19 באוגוסט הודיעה קטאר כי תתרום 40 מיליון דולר, תרומה שתתפרש על פני ארבעה חודשים, כדי לאפשר לארגון האומות המאוחדות לספק סיוע במזומן לכ־100 אלף משפחות נזקקות בעזה; זאת בנוסף על 10 מיליון הדולר שקטאר מספקת מדי חודש לרכישת דלק עבור תחנת הכוח של עזה. המתאם המיוחד מטעם האו״ם, תור ונסלנד, בירך על תרומתה של קטאר והגדיר אותה "חיונית לשיפור המצב הסוציו־כלכלי וההומניטרי הנורא בעזה".

ב־30 באוגוסט חידשו הרשויות הישראליות את הכנסתם של חומרי בניין מסוימים לעזה, לאחר איסור שנמשך יותר משלושה חודשים על ייבוא של חומרים אלה עבור המגזר הפרטי. צעד זה בא לאחר ששובע קודם לכן חודשה הכנסתם של חומרי בניין עבור מיזמים הומניטריים, שהאיסור על הכנסתם מילא תפקיד מרכזי בעיכוב תהליך השיקום. ב־1 בספטמבר החילו הרשויות הישראליות הקלות נוספות בכמה מההגבלות, לרבות הרחבת השטח המותר לדיג לאורך חלקו הדרומי של חוף עזה ל־15 מיילים ימיים; מתן 5,000 היתרי יציאה נוספים מעזה עבור אנשי עסקים; הרחבת פעולתו של מעבר כרם שלום להעברת סחורות וציוד; והגדלת מכירת מים לעזה, מ־12 ל־17 מיליון מטר מעוקב.

מעבר רפיח עם מצרים נסגר ב־23 באוגוסט למשך שלושה ימים רצופים בשני הכיוונים, ובכיוון אחד ב־26 באוגוסט, מועד שבו התאפשרה רק כניסתם לעזה של פלסטינים שנתקעו במצרים. מאז 29 באוגוסט שב מעבר רפיח לפעילות רגילה, והכנסת סיוע, לרבות מזון ותרופות ממצרים וממדינות אחרות, נמשכה דרכו במרבית הימים. כן מממשיכות הרשויות המצריות להתיר הכנסה של אספקה מסחרית, כגון מזון, דלק וחומרי בניין לעזה דרך שער סלאח א־דין.

הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית

במהלך חודש אוגוסט הרשויות הישראליות הרסו, וכפו בני אדם להרוס או תפסו 108 מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים. הריסות ותפיסות אלה הותירו 160 בני אדם בלא קורת גג, בהם 97 ילדים, ופגעו במחייתם של יותר מאלף בני אדם נוספים. כל המבנים שנהרסו או נתפסו היו בשטח C של הגדה המערבית ובירושלים המזרחית.

ב־28 באוגוסט מת נער פלסטיני בן 17 כשקיר בטון קרס עליו בעת שסייע לשכניו להרוס את ביתם בשכונת בית חנינא שבירושלים המזרחית. ההריסה בוצעה על ידי הבעלים בעקבות צו הריסה שהוציאה עיריית ירושלים; באופן טיפוסי, בעלי מבנים הורסים את הבתים שלהם עצמם כדי להימנע מתשלום קנסות והעלויות המוטלות עליהם כשהרשויות הישראליות מבצעות את ההריסה. מאז תחילת 2021 נהרסו בירושלים המזרחית 54 מבנים על ידי בעליהם. 

שיעור הנפגעים הגבוה בגדה המערבית נותר בעינו באוגוסט – שבעה פלסטינים, בהם ילד אחד, נהרגו מידי כוחות ישראליים. ההרוגים כוללים ארבעה בני אדם שנהרגו במהלך מבצע לילי במחנה הפליטים ג׳נין ב־15 באוגוסט, על פי דיווחים כתוצאה מעימות עם יחידת מסתערבים ישראלית. העימותים הכמעט יומיומיים ליד הכפר ביתא שבצפון הגדה המערבית נמשכו, בהקשר של הפגנות נגד המאחז הסמוך, אביתר, שכוחות ביטחון ישראליים מחזיקים בו לאחר שמתנחלים פינו את המקום ביולי. בעימותים אלה נהרג פלסטיני אחד ו־273 בני אדם נוספים נפצעו.

שייח׳ ג׳ראח

למשפחות פלסטיניות עדיין נשקפת סכנה של פינוי בכפייה, על ידי הרשויות הישראליות, מבתיהן באזור כרם אל־ג׳אעוני שבשכונת שייח׳ ג׳ראח, בירושלים המזרחית, בעקבות הליכים משפטיים שיזמו עמותות מתנחלים. ב־2 באוגוסט דן בג״ץ בקשת ערעור שהגישו ארבע מהמשפחות המצויות בסכנת פינוי. בג״ץ הציע הסדר שיכלול מתן מעמד דייר מוגן לבני המשפחות: השימוע ננעל בלא שהתקבלה החלטה ובלא שנקבע מועד לכינוסו מחדש. ב־15 באוגוסט דחה בג״ץ את פינוין של עוד מספר משפחות פלסטיניות המתגוררות בשייח׳ ג׳ראח, עד לקבלת החלטה בבקשתן לערער על ההחלטה לפנותן. ב־11 באוגוסט הקפיא בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים את הריסתם של כמה עשרות מבנים באזור אל־בוסתן שבשכונת סילוואן עד ל־10 בפברואר 2022, בכפוף לדיונים תכנוניים המתנהלים כעת.

ב־11 באוגוסט נהרס מבנה חד־קומתי על ידי בעליו, הריסה שהביאה לעקירתן של ארבע משפחות (15 בני אדם) בשכונת שועפט שבירושלים המזרחית. ההריסה באה בעקבות החלטה סופית שקיבל בג"ץ הישראלי, שקבע כי האדמה שעליה נבנו המבנים שייכת לעמותת מתנחלים והקצה למשפחות 20 יום לפנות את בתיהן.

מימון

ב־27 במאי השיקה המתאמת ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, לין הייסטינגס, את פניית הבזק הבין־סוכנותית, המחייבת גיוס של 95 מיליון דולר לתמיכה בסוגי מענה חירום הומניטרי ושיקום מוקדם בפרק זמן של שלושה חודשים. תוכנית המענה חוזה מעבר מהיר לשלב שיקום מוקדם, לרבות שיקום וחידוש של שירותי תשתית ורשתות, ואחר כך למסגרת שיקום והתאוששות לטווח הבינוני והארוך. התוכנית מהווה השלמה ל־417 מיליון הדולר שתוכנית המענה לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2021 מחייבת לגייס, לכיסוי צרכים הומניטריים שהיו קיימים קודם להסלמה.

עד כה גויסו 64.1 מיליון דולר, שהם 66% מהסכום הכלול בפניית הבזק. יחד עם משאבים שלא נועדו לתמיכה ישירה בפניית הבזק גויסו עד כה 79.7 מיליון דולר לתמיכה בפעולות מענה הומניטרי בעקבות סבב ההסלמה. נכון לעכשיו, המימון המועט ביותר גויס עבור כוחות המשימה לענייני הגנה ומחסה. 

כמו כן, קודם לתקופה הנסקרת הקצתה המתאמת ההומניטרית 18 מיליון דולר מהקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, מימון ש־95% מתוכו ינותבו לעזה, ו־5% לפעולות בריאות, הגנה ומחסה בגדה המערבית. מתאם סיוע החירום בניו יורק הקצה 4.5 מיליון דולר למענה ההומניטרי בעזה, לרבות לצורך סילוק בטוח של נפלי מלחמה, סבסוד שכר דירה לפליטים שבתיהם נהרסו, ושיקום של שירותים בסיסיים, כגון טיפול רפואי ומים.

 

פירוט המימון למענה פניית הבזק על פי תורמים זמין לעיון בגרסה האנגלית של דוח זה.

COVID-19

הגדה המערבית חווה כעת את הגל הרביעי של מגפת COVID-19, ואילו עזה חווה את הגל השלישי. ב־23 באוגוסט אימתו רשויות מקומיות את נוכחות זן דלתא של COVID-19 בעזה.

נכון ל־31 באוגוסט, מספר הנדבקים המאומתים ב־COVID-19 ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש היה 20,531, עלייה לעומת 1,172 נדבקים מאומתים בסוף יולי. מאז התפרצות המגפה החלימו כ־347 אלף מתוך כ־371 אלף הנדבקים המאומתים, ו־3,948 בני אדם מתו. מספר המטופלים המאושפזים ביחידות הטיפול הנמרץ הוא 86, ו־12 מתוכם מונשמים; בסוף יולי היה מספר המאושפזים ביחידות הטיפול הנמרץ 10, מתוכם מונשם אחד. כ־364 בני אדם מטופלים במרכזים ובמחלקות בתי חולים לטיפול בנדבקים ב־COVID-19. שיעור התמותה, כלומר שיעור המתים בקרב הנדבקים המאומתים, נותר 1.1%.

בעזה, נכון ל־31 באוגוסט, דווח על כ־11,882 נדבקים פעילים, עלייה לעומת 945 נדבקים פעילים בסוף יולי. המספר המצטבר של נדבקים ב־COVID-19 היה 130,475, מתוכם החלימו 117,453 בני אדם ותועדו 1,140 מתים. מספר הנדבקים הפעילים בעזה מהווה כ־58% מכלל הנדבקים הפעילים בשטח הפלסטיני הכבוש.

גם בגדה המערבית נצפתה גאות במספר הנדבקים כתוצאה מזן דלתא. נכון ל־31 באוגוסט דווח על 8,649 נדבקים פעילים, לעומת 159 נדבקים פעילים שדווחו בסוף יולי. השיעור המצטבר הגבוה ביותר של נדבקים פעילים תועד בצפון הגדה המערבית, בנפות שכם (33%) וטול כרם (22%). גם בשיעור האשפוזים במרכזי טיפול בצפון הגדה המערבית נצפתה עלייה, שבעקבותיה פותחות מספר נפות מחדש מתקני רפואיים לטיפול ולעריכת בדיקות, בנוסף על מרכזים חדשים הנפתחים כדי למנוע צפיפות יתר. לדברי נציג רפואי בצפון הגדה המערבית, האשפוז עדיין מוגבל ברובו למטופלים שטרם התחסנו, בעוד שאחוז קטן מבין המחוסנים חווים תסמינים קלים.

משרד הבריאות ממשיך לעודד את הציבור להתחסן ולהקפיד על אמצעי ההגנה, כגון ריחוק חברתי ועטית מסכות. משרד הבריאות החיל אסטרטגיות שנועדו לעודד שיעורי התחסנות גבוהים יותר בציבור. נכון לעכשיו קיימים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש 151 מרכזי חיסונים (101 בגדה המערבית ו־50 בעזה). בעזה חל גידול משמעותי במספר המתחסנים – בעשרת הימים האחרונים בחודש התחסנו בממוצע 12 אלף בני אדם מדי יום, לעומת 3,500 בני אדם בממוצע שהתחסנו בחודש יולי באופן כללי.

נכון ל־31 באוגוסט חוסנו כ־935,756 פלסטינים, כולל כ־110 אלף עובדים פלסטינים שחוסנו על ידי הרשויות הישראליות. כ־456,543 מבין המחוסנים קיבלו שתי מנות חיסון.

לעדכון האחרון מטעם ארגון הבריאות העולמי בנושא COVID-19, ראו כאן.

מעקב אחר חיסונים – ראו טבלה להלן

הגיעו מכל המקורות: 2,962,410 מנות בסך הכול
חיסון	מספר מנות	מקור	הערות
מודרנה	504,500	ישראל/ הברית הגלובלית לחיסונים (COVAX)-ארה"ב	200 אלף מנות יועדו לעזה
ספוטניק V	120,000	רוסיה/איחוד האמירויות/הרשות הפלסטינית	62 אלף מנות יועדו לעזה
ספוטניק לייט	499,200	הרשות הפלסטינית/איחוד האמירויות	179,200 מנות יועדו לעזה
אסטרזניקה	251,000	הברית הגלובלית לחיסונים (COVAX)/ הרשות הפלסטינית	58 אלף מנות יועדו לעזה
פייזר	1,477,710	הברית הגלובלית לחיסונים (COVAX)/ הרשות הפלסטינית	208,418 מנות יועדו לעזה
סינופארם	110,000	סין/ירדן	20 אלף מנות יועדו לעזה
בתהליך רכישה: תרומה
חיסון	מספר מנות	מקור	הערות
סינופארם	15,000	ירדן	תרומה דו־צדדית מחברה ירדנית פרטית
ספוטניק V	10,000	איחוד האמירויות	תרומה לעזה
בתהליך רכישה: עסקאות דו־צדדיות (על פי הערכות)
חיסון	מספר מנות	מקור	הערות
פייזר	2,916,580	רכישה של הרשות הפלסטינית	משלוחים מתמשכים באצוות
ספוטניק V	500,000	רכישה של הרשות הפלסטינית	בהליכי משא ומתן
מודרנה	1,000,000	הברית הגלובלית לחיסונים (COVAX)	יירכשו באמצעות הסכם שיתוף עלויות עם הברית הגלובלית לחיסונים

פירוט הצרכים המתמשכים והמענה עליהם כלול בגרסה האנגלית של דו״ח זה.