ב־17 באפריל נאלצה תחנת הכוח היחידה של עזה לחדול כליל מפעולה לאחר שכילתה את עתודות הדלק שלה ובשל מחסור במימון לא הצליחה לחדשן. קודם לכן פעלה תחנת הכוח של עזה רק בכמחצית מתפוקתה וסיפקה כמעט 30% מהחשמל המסופק לרצועת עזה. ב־20 באפריל, בשל תקלות טכניות שטרם תוקנו, נפסקה גם אספקת החשמל ממצרים, המהווה 15% מאספקת החשמל ברצועה, ונכון לעכשיו, עזה מקבלת רק חשמל הנרכש מישראל (כ־55% מאספקת החשמל הקודמת). בעקבות זאת התארכו הפסקות החשמל מ־12 ל־20 שעות ביום וגברה הפגיעה במתן שירותים בסיסיים.
במיוחד מדאיגות השלכותיו של מצב זה על מתן שירותי בריאות. בשל הגירעון הכרוני והממושך בחשמל, בתי החולים – כמו כל ספקי השירותים האחרים בעזה – מסתייעים בגנרטורים לשעת חירום. אולם, בשבוע הבא יאזלו במרבית בתי החולים בעזה עתודות הדלק הדרושות להפעלת הגנרטורים הללו, בלא שיעמדו לרשותם הכספים לחידוש מלאי הדלק.
אם לא יובטח לאלתר מימון לרכישת דלק, ייאלצו 14 בתי החולים הציבוריים בעזה לסגור באופן חלקי או מלא שירותים חיוניים, צעד שלהערכת ארגון הבריאות העולמי יסכן את חייהם של אלפי מטופלים. לדברי משרד הבריאות הפלסטיני, מצב זה יציב בסכנת חיים מיידית 113 יילודים במחלקות טיפול נמרץ יילודים, 100 מטופלים בטיפול נמרץ ו־685 מטופלים, 23 מהם ילדים, הזקוקים לטיפולי דיאליזה פעמיים בשבוע.
ובינתיים, בניסיון להתמודד עם המצב אימצו בתי חולים שורה של אמצעים להפחתת צריכת הדלק, בהם הפסקה של שירותי החיטוי והכביסה בזמן הפסקות החשמל היזומות וסגירתם של מספר חדרי ניתוח.
המחסור בחשמל פגע גם באספקת שירותי מים ותברואה, שגם הם נסמכים במידה רבה על גנרטורים לשעת חירום. תדירות אספקת המים למשקי הבית פחתה, ורוב הדיירים במבנים שאין בהם גנרטורים לשאיבת המים לקומות העליונות אינם מקבלים אספקת מים. מתקני ההתפלה שמפעיל מִנְהל המים הרשמי, שבהם מופקים רוב מי השתייה הנצרכים ברצועה, הפחיתו את תפוקתם לשליש. בנוסף, הטיפול בשפכים הופסק ברובו, ובעקבות זאת הוזרמו לים כ־110 מיליון ליטר מי שפכים גולמיים, שקודם לכן היו מטופלים במידה מסוימת.
תחנת הכוח של עזה הושבתה על רקע מחלוקת מתמשכת בין הרשויות הפלסטיניות בעזה וברמאללה בסוגיות של פטור ממיסים על רכישת דלק וגביית הכנסות מצרכני חשמל.
לרקע על משבר החשמל בעזה ראו כאן.