ב־7 באוקטובר הסתננו לישראל ארגונים פלסטיניים חמושים, הרגו וחטפו מאות אזרחים ישראלים ואנשי כוחות ישראליים, ובה בעת ירו ללא הבחנה אלפי רקטות אל שטח ישראל.
ב־8 באוקטובר הכריזה ממשלת ישראל מלחמה ופתחה בשלושת הימים האחרונים בתקיפות אוויריות אינטנסיביות בתוך רצועת עזה המיושבת בצפיפות. עד כה נהרגו מאות פלסטינים ויותר מאלפיים בני אדם נפצעו. להיקף העצום של מעשי האיבה המתמשכים נודעו השלכות הומניטריות חמורות. בתים, בתי ספר, מתקנים רפואיים וסוגי תשתית אחרים ניזוקו ונהרסו.
בעזה, נעקרו לפחות 200 אלף מתוך 2.2 מיליון התושבים. הם נמלטו מחשש לחייהם או כיוון שבתיהם נהרסו בתקיפות האוויריות. רובם מצאו מחסה בבתי ספר של אונר״א, שלפחות שניים מהם כבר ניזוקו בתקיפות אוויריות באזור. מניין הנפגעים במעשי האיבה צפוי לגדול.
הרשויות הישראליות ניתקו את אספקת המים מישראל לעזה, וצמצמו עוד יותר זמינות המים הראויים לשתייה, המועטה מלכתחילה. כמו כן, בהתאם להכרזת ממשלת ישראל על מצור מוחלט על עזה, גם הגישה לחשמל, מזון ודלק נותקה, והדבר מחמיר בהכרח את המצב ההומניטרי המחריד ממילא. לפלסטינים בעזה יש כעת חשמל רק במשך 4-3 שעות ביום. מצב זה פוגע ביכולתם של מתקני בריאות לתפקד ולטפל בפצועים.
האו״ם והארגונים ההומניטריים השותפים לו בשטח הפלסטיני הכבוש פועלים לתת מענה לצרכים אקוטיים, במיוחד הצורך במחסה, ועושים זאת בנסיבות מסוכנות.
עם זאת, גם גישת אנשי סגל הומניטרי ואספקה לעזה נותקה, והעצימות של מעשי האיבה מגבילה את יכולתם של אנשי סגל להושיט סיוע.
ככל שההסלמה במצב הביטחוני וההומניטרי גוברת, על כל הצדדים לציית למחויבויות שמטיל עליהם המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
על כל גופי הצבא והארגונים החמושים לציית לעקרונות ההבחנה, המידתיות והזהירות בעת שהם מנהלים את מבצעיהם.
יש להגן על אזרחים, ובמיוחד ילדים, מתקנים רפואיים, אנשי סגל הומניטרי, עובדי רפואה ועיתונאים.
יש לשחרר מייד ובלא תנאי אזרחים שנלקחו לעזה.
יש להתייחס באופן הומאני ומכבד לכל אדם שנשבה או נעצר, לרבות לוחמים.
על כל הגורמים הנוגעים בדבר להתיר באופן מיידי לצוותים הומניטריים לגשת באופן בטוח למאות אלפי בני האדם הזקוקים להם וכן לאפשר העברת סחורות הומניטריות הנזקקים.