הודעה מאת לין הייסטינגס, המתאמת ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש

ביומיים האחרונים שוחחתי כאן בעזה עם אנשים שחוו על בשרם סבל בלתי נתפס במהלך 11 הימים של מעשי האיבה.

נפגשתי עם כמה משפחות שנפגעו קשה בסבב האחרון של מעשי האיבה. גבר שאיבד את אשתו וארבעה מחמשת ילדיו. חזיתי במו עיניי בייאוש של משפחות עקורות שבתיהן נחרבו עד היסוד.

כמה מתקנים שקודם לכן מילאו תפקיד מרכזי באספקת שירותים בסיסיים נהרסו או ניזוקו, בהם מעבדה רפואית שערכה בדיקות לגילוי COVID-19. סכנת המחלות גברה גם נוכח נזק שנגרם לצנרת תברואה. מרכז הרפואה הראשונית היחיד בצפון הרצועה, שבו היה שיעור החיסונים הגבוה ביותר, ניזוק במידה כזו שעובדיו כבר אינם יכולים לשרת את הקהילה, וכל זאת בעיצומה של מגפה עולמית.

מחסן לאספקה חקלאית נהרס, ועמו קרוב לוודאי ירדה לטמיון גם לפחות עונה אחת של גידולים. הרס זה מאיים על הביטחון התזונתי ויוצר סיכון בריאותי וסביבתי. ביקרתי גם באחד מכמה בתי ספר שניזוקו; נזק כזה מגביר את הקושי על גישת ילדים לחינוך, שממילא סבלה מהפרעות בגלל המגפה.

מסר אחד ששמעתי שוב ושוב הוא שהאנשים בעזה מוכים בטראומה חריפה מתמיד; ילדות, ילדים, נשים וגברים. התקיפות בוצעו בעוצמה ובלא הפוגה; בני אדם רבים מדי איבדו את בתיהם שנהרסו, את יקיריהם שנהרגו. אנשים רבים אמרו לי שהם מרגישם חסרי אונים, וכי איבדו כל תקווה. הורים אומרים שאינם יכולים להבטיח לילדיהם שזה לא יחזור על עצמו. ובאמת, איך אפשר להבטיח דבר כזה אחרי כל כך הרבה מלחמות?

ובעודנו אבלים על האובדן בעזה, איננו יכולים לשכוח את האנשים שסבלו בגדה המערבית, לרבות בירושלים המזרחית; גם שם, בגדה המערבית, חלה הסלמה באלימות, ונפצעו בה אלפים. גם הם זקוקים לתמיכתנו. וגם בישראל, ילדים ומבוגרים נהרגו, נפצעו או חוו טראומה מירי חסר הבחנה של רקטות בהיקף חסר תקדים.

הקהילה ההומניטרית עובדת קשה להביא לעזה פריטם חיוניים, לרבות מזון, תרופות ודלק. השבוע אקצה כמעט 18 מיליון דולר מהקרן ההומניטרית, ומתאם סיוע החירום בניו יורק יקצה 4 מיליון דולר נוספים עבור שיקום גישתם של בני אדם לשירותים בסיסיים, כגון טיפול רפואי ומים.

בימים הקרובים נפנה לתורמים מטעם שורה של סוכנויות בבקשת תמיכה במאמצינו לטפל בצרכים הומניטריים חדשים. חשוב שנוכל ליישם את תוכנית התמיכה שלנו במלואה. נדיבותם של שותפינו התורמים, מכל האזורים, חיונית, ובה במידה חיוני שתתאפשר גישה בלא הפרעה של אנשי סגל הומניטרי ואספקה לנזקקים. על כל אחד לעשות את חלקו.

סבב ההסלמה הֶחריף את המצב ההומניטרי בעזה, שהיה בכי רע מלכתחילה, תוצאה של כמעט 14 שנות מצור ופילוגים מדיניים מבית, לצד מעשי איבה חוזרים ונשנים. עלינו להבטיח גם תמיכה שתאפשר להמשיך ולטפל בצרכים שהיו קיימים עוד קודם לכן, לרבות אלה הנובעים מהמגפה המתמשכת.

בסופו של דבר, כדי שהתמיכה שלנו תישא פרי, עלינו לעשות כל מאמץ אפשרי להבטיח שהטרגדיה הזו לא תחזור על עצמה. על כולנו לייצב את הפסקת האש ולהימנע מפרובוקציות. יש למצות את הדין עם מי שהפרו את המשפט ההומניטרי הבינלאומי. יש להתוות אופק מדיני שייתן מענה לגורמים שבשורש הסכסוך המתמשך.

הפוטנציאל של רצועת החוף הזאת עצום. יש להתיר לכלכלה שלה לתפקד במלואה. עזה חייבת להיפתח ולהתחבר מחדש ליתר פלסטין, לרבות ירושלים המזרחית. אני חוזרת על קריאתו של מזכ״ל האו״ם למנהיגים הישראליים והפלסטיניים, להחיות דיאלוג רציני שיאפשר השגה של פתרון הוגן ובר־קיימא לכול.

לבסוף, ברצוני להודות לכל עמיתיי ועמיתותיי בקהילה ההומניטרית; לארגונים הלא ממשלתיים, לעובדי הקו הראשון וכמובן לאנשי האו״ם. רבים מהם סיכנו את חייהם במאמציהם להציל חיי אחרים. אני מודה להם על מחויבותם המתמשכת ועל הקרבתם

מידע נוסף זמין בכתובת ochaopt.org/he/crisis