אנשי האו״ם ביקרו בח׳אן אל־אחמר וקראו לכבד את הדין הבינלאומי

היום הצטרפו המתאם ההומניטרי, ג׳יימי מקגולדריק, ומנהל פעולות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א) בגדה המערבית, סקוט אנדרסון, לבכירים פלסטינים, וביקרו יחד בקהילה הבדואית הפלסטינית ח׳אן אל־אחמר – אבו אל־חלו, בעיבורי ירושלים המזרחית, בשטח הפלסטיני הכבוש.

"אנו עוקבים מקרוב אחר המצב בח׳אן אל־אחמר ונמלאים חשש לנוכח מה שאנו רואים כאן ובעשרות קהילות בדואיות פגיעות אחרות," אמר מקגולדריק. "אנו קוראים לרשויות הישראליות לכבד את המחויבויות החוקיות שלהן, ככוח הכובש, לרבות באמצעות הפסקת הרס מבנים בבעלות פלסטינית וזניחת התוכניות ליישוב מחדש של קהילות בדואיות פלסטיניות."

"סכנה של הרס מבנים ויישוב מחדש נשקפת לקהילת ח׳אן אל־אחמר – אבו אל־חלו כולה; זוהי אחת הקהילות הבדואיות הפגיעות ביותר בגדה המערבית, ורוב אנשיה הם פליטים פלסטינים", אמר אנדרסון. "להרס בתים נודעו השלכות קשות וארוכות טווח. במקרים קודמים תועד היטב כיצד העברה של קהילות בדואיות ליישובים עירוניים היא מעשה שאינו בר קיימא מבחינה חברתית או כלכלית. קהילת ח׳אן אל־אחמר – אבו אל־חלו קראה פעם אחר פעם לספק לה פתרונות תכנוניים ושירותים מתאימים במיקומה הנוכחי".

בח׳אן אל־אחמר – אבו אל־חלו גרים 181 בני אדם, ש־53% מתוכם ילדים ו־95% הם פליטים פלסטינים הרשומים באונר״א. זוהי אחת מ־46 קהילות בדואיות במרכז הגדה המערבית שלפי הערכת האו״ם נשקפת להם סכנה של העברה בכפייה בשל סביבה כופה הנגזרת משורה של נהגים ורכיבי מדיניות ישראליים, בהם תוכניות להעברת הקהילות ממקום מושבן הנוכחי. 18 מהקהילות הללו, בהן ח׳אן אל־אחמר, ממוקמות בתוך שטח המיועד לתוכנית ההתנחלות E1 או בקרבתו; על פי דיווחים, תוכנית זו נועדה ליצור רצף בנוי בין ההתנחלות מעלה אדומים לבין ירושלים המזרחית.

סכנת הריסה בידי הרשויות הישראליות נשקפת כמעט לכל המבנים בקהילת ח׳אן אל־אחמר, בהם בית הספר, שהוקם בתמיכת תורמים. כעת, ייתכן שגורל המבנים והתוכנית הישראלית ליישוב מחדש ייחרץ בדיון שנקבע להמשך החודש בבית המשפט. בית הספר משרת כיום כ־170 תלמידים מהקהילה ומארבע קהילות שכנות. זה שנים שהתושבים עומדים על זכותם לחזור לאדמותיהם המקוריות באזור המצוי היום בדרום ישראל, ועד שזה יקרה הם ביקשו תמיכה בינלאומית במאמציהם להישאר במקום מושבם הנוכחי.

רקע

המשפט ההומניטרי הבינלאומי אוסר על העברה בכפייה של אוכלוסייה מוגנת בשטח כבוש, בין כיחידים ובין באופן המוני, מכל מניע שהוא. העברה כזו היא הפרה חמורה של אמנת ג׳נבה הרביעית ועולה לכדי פשע מלחמה, העלול להביא להטלת אחריות פלילית אישית על מבצעיה. מזכ״ל האו״ם הבהיר כי "העברה בכפייה אינה מצריכה בהכרח שימוש בכוח פיסי מצד הרשויות, אלא יכולה להיווצר נוכח נסיבות ספציפיות שאינן מותירות בידי יחידים או קהילות כל ברירה אלא לעזוב; מצב כזה ידוע בשם סביבה כופה" (A/HRC/34/38, מרס 2017). מזכ״ל האו״ם אף קרא לרשויות הישראליות "לחדול מכל יוזמה שהיא ליישב מחדש, תוך הפרה של המשפט הבינלאומי, קהילות בשטח C, לרבות קהילות בדואים ורועים" (A/72/564, נובמבר 2017).

הביקור נערך לקראת דיון בג״ץ בעניין זה, שנקבע ליום רביעי, 25 באפריל.