ראש מערך הסיוע של האו״ם קורא לקהילה הבינלאומית "לשבור את מעגל האלימות" בעזה

הודעה מאת טום פלטצ׳ר, תת־מזכ״ל האו״ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, בעניין השטח הפלסטיני הכבוש

(עמאן): לאורך השבוע החולף ביקרתי במזרח התיכון ופגשתי עמיתים מהאו״ם, מהארגונים השותפים שלנו, מהרשויות ומקהילות שונות בדמשק, חומס, חלב, אדליב, אנקרה, ביירות, נבטיה ועמאן.

לקראת סיומו של מסע זה – הביקור הראשון שלי באזור כראש מערך הסיוע – נפגשתי גם עם הצוותים ההומניטריים שלנו בשטח הפלסטיני הכבוש.

בינואר 2024 הוציא בית הדין הבינלאומי לצדק מקבץ ראשון של צווי ביניים בתביעה בגין החלת האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם (ג׳נוסייד) ברצועת עזה.

כעת, כעבור פחות משנה, העצימות המתמשכת של האלימות פירושה שבעזה אין שום מקום בטוח עבור אזרחים. בתי ספר, בתי חולים ותשתית אזרחית נכתשו והפכו לעיי חורבות.

נפת צפון עזה נתונה זה יותר מחודשיים למצור כמעט מוחלט, וזה העלה אל פני השטח את סכנת הרעב ההמוני. בדרום הרצועה שוררת צפיפות־יתר קיצונית, היוצרת תנאי חיים מחרידים וצרכים הומניטריים הגדלים אף יותר עם בוא החורף. בכל רחבי עזה נמשכות תקיפות אוויריות ישראליות על אזורים מאוכלסים בצפיפות, לרבות אזורים שכוחות ישראליים פקדו על בני אדם לעבור אליהם, ותקיפות אלה גורמות להרס, עקירה ומוות.

כמי שמגישים סיוע הומניטרי, אנו נדרשים להתמודד עם מקומות קשים. אבל נכון לעכשיו, עזה היא המקום המסוכן ביותר, בשנה שבה נהרגו יותר עובדים הומניטריים מאשר בכל שנה אחרת אי־פעם.

כתוצאה מכך, למרות הצרכים ההומניטריים העצומים, נעשה כמעט בלתי אפשרי להביא ולו קמצוץ מהסיוע הדרוש בדחיפות רבה כל כך. הרשויות הישראליות ממשיכות לשלול מאיתנו גישה ממשית – מאז 6 באוקטובר נענו בסירוב יותר ממאה בקשות לגשת לנפת צפון עזה. אנו חוזים כעת גם בקריסת החוק והסדר, ובכנופיות מקומיות הבוזזות בשיטתיות ובאיומי נשק את האספקה שאנחנו מביאים.

ובינתיים, המצב בגדה המערבית ממשיך להידרדר, ומספר המתים הוא הגבוה ביותר שתיעדנו. בשנה האחרונה הביאו מבצעים צבאיים ישראליים להרס תשתית חיונית כמו כבישים ורשתות מים, במיוחד במחנות פליטים שמשפחות נעקרו מהם. אלימות גוברת מצד מתנחלים והריסות רבות יותר ויותר הביאו לעקירה ולגידול בצרכים. הגבלות תנועה פוגעות במחייתם של בני אדם ובגישתם לשירותים חיוניים – ובמיוחד לשירותי בריאות.

לנוכח האתגרים האלה, האו״ם והקהילה ההומניטרית ממשיכים לנסות להישאר בשטח ולבצע את תפקידם, אף שהסיכוי להצליח בכך פוחת והולך. אנו עוזרים לניצולים וממשיכים לחפש פתרונות הומניטריים מעשיים. אני קורא לקהילה הבינלאומית להגן על המשפט ההומניטרי הבינלאומי, לדרוש הגנה על כל האזרחים באשר הם, לעמוד על כך שחמאס ישחרר את כל בני הערובה, להגן על עבודתה החיונית של אונר״א ולשבור את מעגל האלימות.

אני מביע כאן את הוקרתי לכל העובדים ההומניטריים העמלים להציל חיי אזרחים בתנאים אלה.