ראש מערך הסיוע של האו"ם למועצת הביטחון: "איננו יכולים להשלים עם חזרה לתנאים שקדמו להפסקת האש"

תודה לך, גבירתי הנשיאה, ואני מברך על ההזדמנות לעדכן את מועצת הביטחון על המשבר ההומניטרי.

הלילה, הפחדים הגרועים ביותר שלנו התממשו. תקיפות אוויריות חודשו בכל רחבי רצועת עזה. לפי דיווחים לא מאומתים, מאות נהרגו.

כוחות ישראליים הוציאו צווי פינוי חדשים, ותושבי עזה חיים שוב בפחד מצמית.

הישגים צנועים שהושגו במהלך הפסקת האש נמחקו.

עובדים הומניטריים נשארים בשטח – אני בקשר הדוק איתם – והם ערוכים לספק תמיכה מצילת-חיים לשורדים ולממש את השליחות ההומניטרית שלנו. יש לאפשר לנו לעשות את זה.

בחודש האחרון, גבירתי הנשיאה, ביקרתי בשטח הפלסטיני הכבוש ובישראל כדי לפגוש שורדים, עובדי קו ראשון ורשויות.

בישראל נפגשתי עם שורדי המתקפות המחרידות שהוביל חמאס ב-7 באוקטובר בקיבוץ ניר עוז. לעולם לא אשכח את הביקור שלי שם – אחד מכל ארבעה בני אדם נהרג או נלקח בשבי.

בגדה המערבית פגשתי משפחות שבתיהן נהרסו, המתמודדות מדי יום עם איומי פינוי ועקירה בכפייה.

ועם זאת, הביקור שלי חפף גם לכמה מהימים הטובים יותר שעזה ידעה לאחרונה: הפסקת אש הייתה בתוקף. ארגונים הומניטריים הביאו מדי יום מאות משאיות, הצילו חיים והשיבו את התקווה.

הוכחנו שאנחנו יכולים להגיש סיוע בהיקף הנרחב הדרוש אם רק מאפשרים לנו לעשות זאת.

לא עוד.

היום, לצערי, עלי לדווח כי בנוסף על חידוש התקיפות האוויריות האינטנסיביות, מאז 2 במרס קטעו הרשויות הישראליות את הכנסתם של כל סוגי האספקה מצילת-החיים - מזון, תרופות, דלק, גז לבישול – ל-2.1 מיליון בני אדם. בקשותינו החוזרות ונשנות לאסוף סיוע הממתין במעבר כרם שלום נענו בסירוב שיטתי.

מזון נרקב, ותוקפן של תרופות פג.

לא שוחררו עוד בני ערובה. רק פינויים רפואיים וסבבי תחלופה של סגל הומניטרי נמשכו, וגם אלה הופסקו היום.

במהלך הפסקת האש הגברנו באופן חד את התמיכה, לאחר יותר משנה של סיוע שניתן בטפטופים דלים. השעיית הסיוע והכנסת הסחורות מסיגה לאחור את ההתקדמות שהושגה בפרק זמן קצר זה. המשאבים החיוניים הדרושים להישרדות ניתנים כעת בקיצוב.

ישראל ניתקה את אספקת החשמל למתקן ההתפלה של דרום עזה, ובכך הגבילה את גישתם של 600 אלף בני אדם למים נקיים.

מחיריהם של מוצרי יסוד זינקו. מחירי הירקות בצפון עזה כבר שולשו. שש מאפיות שמסבסדת תוכנית המזון העולמית נסגרו בשל מחסור בגז לבישול.

ארגון הבריאות העולמי מזהיר שהסיכונים לבריאות הציבור עדיין חמורים מאוד, לרבות מחלות מידבקות הנובעות מצפיפות-יתר ותברואה ירודה.

לחסימה מוחלטת זו של סיוע מציל-חיים, מוצרים בסיסיים וסחורות מסחריות יהיו השלכות הרות אסון על בני האדם בעזה, התלויים עדיין בהזרמה מתמשכת של סיוע אל תוך הרצועה.

גבירתי הנשיאה,

כיוון שעזה מנותקת – שוב – אנו מתקשים יותר ויותר לספק סיוע ושירותים בסיסיים.

רמות המימון למענה נמוכות במידה קיצונית.

אנו חוזים בהגבלות גוברות והולכות על ארגונים לא ממשלתיים שותפים, החיוניים למפעל הסיוע – לא רק בעזה, אלא בכל רחבי השטח הפלסטיני הכבוש.

מאז שהחקיקה שהעבירה הכנסת נכנסה לתוקף ב-30 בינואר 2025, אנשי הסגל הבינלאומי של אונר"א אינם יכולים עוד לקיים את סבבי הכניסה והיציאה מעזה ואליה.

כמות הכסף המזומן שעובדי ארגונים הומניטריים יכולים להכניס לעזה הופחתה עוד יותר, למחצית מרמתה הקודמת, הרבה מתחת לדרוש לכיסוי אפילו הוצאות בסיסיות במהלך סבב בן שישה שבועות.

ב-9 במרס החילו רשויות ישראליות כללי רישום חדשים לארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים המספקים סיוע הומניטרי לפלסטינים בשטח הפלסטיני הכבוש.

אם ייאכפו, יטילו כללים אלה תנאים מחמירים על פעילויות הסיוע וישבשו אותן משמעותית.

כמו כן, הכנסת שוקלת גם חוק שיטיל מיסוי ניכר על תרומות ממדינות שלישיות לארגונים ישראליים לא ממשלתיים, לרבות ארגונים הומניטריים וארגוני זכויות האדם.

אם ייושם, ישְׁחק חוק זה עוד יותר את מספר הארגונים השותפים שביכולתם ליישם התערבויות הגנתיות.

ארגונים ישראליים לא ממשלתיים רבים מעורבים בתיקים משפטיים בנושאי הריסות בתים ופינויים בכפייה. בנוסף, הם מספקים פעילויות נוכחות הגנתית בהקשר של אלימות מתנחלים.

אנו ממשיכים לתת את מה שנותר בתוך עזה למי שזקוקים ביותר לסיוע. אנו מובילים מים במכליות היכן שאפשר, מספקים מנות מזון מופחתות, ומחלקים פריטי מחסה.

אנו ממשיכים לתמוך בבתי חולים באספקה, צוותי רפואת חירום ופינוי נפגעים לבתי חולים בעזה.

שותפינו בתחום החינוך מדווחים שכ-631 מרחבי למידה זמניים פועלים כעת ברחבי עזה, ותומכים ביותר מ-172 אלף תלמידים.

אבל לא נוכל להמשיך כך לאורך זמן, אלא אם המעברים ייפתחו שוב להכנסת סיוע.

גבירתי הנשיאה,

הפסקת האש בת 42 הימים הוכיחה מה אפשרי.

הותר להכניס סיוע, ואנו הרחבנו את היקפו במהירות וביעילות.

שלושים בני ערובה, גופותיהם של שמונה בני ערובה נוספים, ו-583 עצירים פלסטיניים שוחררו במהלך תקופה זו.

הפעילות הפלילית בעזה רוסנה, ובכך צומצמה הביזה של שיירות הומניטריות על ידי חמושים פלסטינים.

מדי שבוע הוכנסו לעזה יותר מ-4,000 משאיות סיוע.

הגענו ליותר משני מיליון בני אדם.

540 נקודות חלוקת מים הוקמו.

הארגונים ההומניטריים השותפים לאו"ם וגורמים אחרים חילקו למשפחות 113 אלף אוהלים.

יעדינו בתחום החיסון מפני נגיף הפוליו הושגו ואף למעלה מכך – יותר מ-600 אלף ילדים חוסנו.

הטיפול המיילדותי הורחב ותמך ב-5,000 לידות. אלפי ערכות לאחר לידה חולקו לאימהות וליילודים.

כל זה מוכיח מה אפשרי כשמתירים לנו לעשות את עבודתנו.

איננו יכולים ואסור לנו להשלים עם חזרה לתנאים שקדמו להפסקת האש, או למניעה מוחלטת של סיוע הומניטרי.

חובה להגן על אזרחים. חובה לתת מענה לצורכיהם הבסיסיים. חובה לכבד את המשפט הבינלאומי.

גבירתי הנשיאה,

אני דואג דאגה עמוקה גם ביחס להגנה על אזרחים בגדה המערבית. יש שם הוא משבר דחוף, שצריך לטפל בו בתשומת הלב הבינלאומית הנדרשת.

מאז תחילת השנה נהרגו 95 פלסטינים, בהם 17 ילדים, ו-869 פלסטינים נפצעו, בהם 179 ילדים.

הצבא הישראלי חידש מבצעים רחבי היקף בצפון הגדה המערבית, ובפעם הראשונה זה עשרים שנה הציב בה טנקים.

40 אלף פלסטינים נעקרו במבצעים אלה, לרבות ממחנות פליטים ומערים. לתשתית אזרחית נגרם הרס נרחב.

בשטח C, הרחבת התנחלויות, אלימות מתנחלים והריסות בתים ממשיכות לדחוק בכפייה קהילות פלסטיניות אל מחוץ לאדמותיהן.

מאות מתנחלים פתחו במתקפות בקנה מידה גדול על כפרים פלסטיניים, שרפו בתים והרסו רכוש.

יותר מ-800 מכשולי תנועה, לרבות 20 שערי דרך חדשים וסגירת מחסומים, גרמו לשיבושים קשים בגישתם של פלסטינים לעבודה, לבריאות ולשירותים חיוניים. הגבלות שמטילות הרשויות הישראליות ממשיכות למנוע מאלפי מתפללים מוסלמים להגיע למקומות הקדושים.

גבירתי הנשיאה,

שלושה דברים צריכים לקרות עכשיו.

בראש ובראשונה, חובה להתיר הכנסה של סיוע הומניטרי ומוצרים מסחריים חיוניים לעזה. חסימה של מזון, מים ותרופות ומניעתם מבני האדם הזקוקים להם היא מעשה לא מוסרי.

והוא נוגד גם את המשפט ההומניטרי הבינלאומי ואת צווי הביניים של בית הדין הבינלאומי לצדק.

שנית, עלינו לחדש את הפסקת האש. יותר מ-48 אלף פלסטינים נהרגו ועוד אלפים נעדרים. יותר מ-1,200 ישראלים נהרגו. יותר מ-100 אלף פלסטינים נפצעו, רבים מהם פציעות משנות-חיים. חובה להפסיק את החזרה למעשי האיבה, כפי שראינו הלילה.

יש לשים קץ לסבלם של בני האדם באזור. חידוש הפסקת האש הוא הדרך הטובה ביותר להגן על אזרחים – בעזה, בשטח הפלסטיני הכבוש ובישראל – וכן גם שחרור בני ערובה ועצירים והתרת הכניסה של סיוע וסחורות מסחריות.

שלישית, יש לממן את המענה ההומניטרי. קיבלנו רק 4% - 4% - מהמימון הדרוש. אין לנו אפילו די מימון לעבור את הרבעון הנוכחי.

ולסיום, אני נזכר במסר שראיתי משורבט על לוח בבית חולים בעזה. כתב אותו רופא שנהרג לאחר מכן, מסר שנותר חרות בזיכרוני: "מי שנשאר עד הסוף יספר את הסיפור. עשינו כל מה שיכולנו. זכרו אותנו."

גבירתי הנשיאה, עמיתיי במועצת הביטחון,

האם נוכל לומר שעשינו כל מה שיכולנו?

תודה לכם.