המתאם ההומניטרי מטעם האו״ם בפלסטין מזהיר מפני סכנה מוגברת של העברות בכפייה של בדואים בגדה המערבית

בעקבות ביקור שקיים היום בקהילה הפלסטינית אבו נוואר שבנפת ירושלים, הזהיר המתאם מטעם האו״ם לסיוע הומניטרי ולפעולות פיתוח, רוברט פּייפּר, כי לקהילות פלסטיניות רבות בגדה המערבית הכבושה נשקפת סכנה מוגברת של העברה בכפייה.

רק במהלך השבוע שחלף גרמו הרשויות הישראליות לעקירתם של 64 פלסטינים, 24 מהם ילדים, כשהרסו 29 מבנים ברחבי שמונה יישובים. מאז 1 באוגוסט הרסו כוחות ישראליים או החרימו סך של 85 מבנים אזרחיים ב־28 קהילות פלסטיניות, ובכך גרמו לעקירתם של 129 פלסטינים ופגעו במחייתם של לפחות 2,100 פלסטינים נוספים.

מבין 85 המבנים שנהרסו או הוחרמו לאחרונה, 24 ניתנו על ידי תורמים כסיוע חירום, לרבות מחסי חירום שניתנו בעקבות הריסות קודמות של בתים, מחסים לבעלי חיים, בתי שימוש, מרכז קהילתי ורשת מי שתייה חדשה שסיפק יוניצף. הנזק לרשת המים פגע בכמעט אלף פלסטינים בחמש קהילות רועים בבקעת הירדן, הסובלות ממחסור קיצוני במים, במיוחד בחודשי הקיץ. כן התעוררה מחדש הדאגה לקהילת סוסיא, בדרום הגדה המערבית, היכן שיותר מ־170 מבנים אזרחיים מצויים בסכנת הריסה ובחודש שעבר קטעו הרשויות הישראליות בבת אחת את המשא ומתן עם נציגי הקהילה.

"סבבים חוזרים ונשנים של הריסות, הגבלות על הגישה לשירותים בסיסיים וביקורים שוטפים של אנשי ביטחון ישראליים המקדמים 'תוכניות העברה' מהווים כולם חלק מן הסביבה הכופה האופפת כעת משקי בית פלסטיניים פגיעים אלה", אמר מר פייפר. "מתגבר והולך הלחץ המצטבר לעבור לאזורים אחרים של הגדה המערבית; בתנאים כאלה לא ניתן לצפות מבני אדם לקבל החלטות המבוססות על הסכמה אמיתית, כך שסכנת ההעברה בכפייה נותרת גבוהה," הוסיף.

השנה ניכרה עלייה חדה בהריסות ובהחרמות ברחבי הגדה המערבית: מאז תחילת 2016 נהרסו 786 מבנים בבעלות פלסטינית. הריסות אלה גרמו באופן מצטבר לעקירתם של 1,197 בני אדם, 558 מהם ילדים. יותר ממאתיים מהמבנים שנהרסו ניתנו כסיוע הומניטרי.

המשפט הבינלאומי מחייב את ישראל, ככוח הכובש, להבטיח מתן מענה לצורכיהם הבסיסיים של פלסטינים וקיום של התנאים הנחוצים להתפתחותם, לרבות משטר תכנון ואיזור הוגן וחוקי. מתן אפשרות להגיש סיוע הומניטרי גם הוא בבחינת מחויבות משפטית, בעוד העברה בכפייה של אוכלוסיות אסורה מתוקף המשפט ההומניטרי הבינלאומי, וכמוה גם הרס רכוש, אלא אם פעולות צבאיות מחייבות זאת לחלוטין.

"דקייקה. ח׳אן אל־אחמר. אום אל־ח׳ייר. אבו נוואר. סוסיא... אלה רק כמה מהקהילות החלשות והפגיעות מאוד שבהן חיות משפחות, רבות מהן של פלטינים פלסטינים, בפחד בלתי פוסק שמא ייוותרו בלא קורת גג, וילדי הקהילות הללו תוהים האם מחר בבוקר עדיין יעמוד על תלו בית הספר שבו הם לומדים."