הרס מבנים ועקירת בני אדם בגדה המערבית | יוני 2022

דגשים

• מספר המבנים בבעלות פלסטינית שנהרסו או נתפסו ביוני 2022 הוא הנתון החודשי הגבוה ביותר מתחילת השנה. הוא משקף עלייה של 48% לעומת הממוצע החודשי של מבנים שנהרסו או נתפסו מאז תחילת השנה. 
• עם זאת, במהלך המחצית הראשונה של 2022 פחת שיעור המבנים שנהרסו או נתפסו ב־8%, ושיעור בני האדם שנותרו מחוסרי בית פחת ב־17% לעומת התקופה המקבילה ב־2021.
• בששת החודשים הראשונים של 2022 נצפתה ירידה של 47% בהרס או החרמה של מבנים במימון האיחוד האירופי, לעומת התקופה המקבילה ב־2021.
• ביוני נרשם שיא במתן צווי הריסה, במיוחד נגד מבנים במימון האיחוד האירופי. 55 מבנים כאלה קיבלו צווים והוצבו בסכנת הריסה.
• ב־23 ביוני קראה המתאמת ההומניטרית הזמנית לעצור את ההריסות, הפעילות הצבאית ואמצעי הכפייה הנוספים, המועצמים עוד ועוד, נגד הפלסטינים החיים במסאפר יטא.

סקירה כללית

ביוני 2022 הרשויות הישראליות הרסו, תפסו או אילצו בני אדם להרוס 96 מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ש־20 מתוכם ניתנו כסיוע הומניטרי במימון תורמים. הריסות אלה הותירו 106 בני אדם, בהם 36 ילדים, מחוסרי בית ופגעו באופנים אחרים במחייה או בגישה לשירותים של כ־6,400 בני אדם נוספים. כל המבנים מלבד שניים נבחרו להריסה או לתפיסה בנימוק של היעדר היתרי בנייה, שלפלסטינים בשטח C ובירושלים המזרחית כמעט בלתי אפשרי להשיגם. 84 מהמבנים היו בשטח C, 10 היו בירושלים המזרחית ושניים נהרסו לשם ענישה בשטח B.

מספר המבנים שנהרסו או נתפסו במחצית הראשונה של 2022 (388) משקף ירידה קלה של 8% לעומת התקופה המקבילה ב־2021, שבה נהרסו 423 מבנים; גם שיעור ובני האדם שנותרו ללא קורת גג במחצית הראשונה של 2022 (491) משקף ירידה קלה, של 17%, לעומת התקופה המקבילה ב־2021, שבה נותרו 589 בני אדם מחוסרי בית.

מכלל 20 המבנים במימון תורמים שנהרסו או נתפסו ביוני 2022, 11 נבנו במימון האיחוד האירופי או מדינות החברות בו, כולם בקהילות בשטח C, בשווי כולל של יותר מ־18,600 אירו. רוב ההריסות היו באבזיכ (נפת טובאס), שטח שהרשויות הישראליות הגדירו כ"שטח אש" לאימונים צבאיים, ואשר הקהילות הפלסטיניות החיות בו מצויות בסכנת העברה בכפייה (ראו להלן). נגד 35 מבנים נוספים בשווי יותר מ־222 אלף אירו, שנבנו במימון האיחוד האירופי או מדינות החברות בו, ניתנו צווי הפסקת עבודה, המספר הגבוה ביותר של מבני סיוע הומניטרי שהוצבו בסכנת הריסה בחודש יחיד מאז החל משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נוהג זה. רוב המבנים האלה היו במסאפר יטא שבדרום הר חברון.

28 מתוך 96 המבנים שנהרסו או נתפסו ביוני היו בקהילות רועים שהרשויות הישראליות הגדירו אותן ואת סביבותיהן כ"שטחי אש". כמעט 30% משטח C מוגדרים כ"שטחי אש" ו־38 הקהילות הפלסטיניות בשטחים אלה נמנות עם החלשות והפגיעות ביותר בגדה המערבית, וסובלות מגישה מוגבלת לשירותים חיוניים ולתשתית בסיסית. בקהילת הרועים אבזיכ שבצפון בקעת הירדן הרסו הרשויות הישראליות 19 מבנים, שחמישה מתוכם ניתנו על ידי האיחוד האירופי או מדינות החברות בו כסיוע הומניטרי, במענה על הריסות קודמות. כתוצאה מכך נפגעו 23 משקי בית המונים 143 בני אדם, בהם 62 ילדים.

מבנה מגורים שנהרס בענאתא. צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בח׳רבת אל־פח׳ית ובמִרכֶּז, שתיהן באזור מסאפר יטא שבדרום הר חברון, הרסו הרשויות הישראליות בסך הכול תשעה מבנים, שכולם ניתנו על ידי תורמים כסיוע הומניטרי במענה על הריסות קודמות. כתוצאה מכך נותרו 38 בני אדם, בהם 16 ילדים, ללא קורת גג. ב־4 במאי אישר בג״ץ את גירושם של פלסטינים החיים במסאפר יטא, ובכך הציב 1,444 בני אדם, בהם 569 ילדים, בסכנה מיידית של העברה בכפייה. ב־23 ביוני קראה המתאמת ההומניטרית הזמנית לעצור את ההריסות, הפעילות הצבאית ואמצעי הכפייה הנוספים המועצמים עוד ועוד, ולאפשר לתושבים להישאר בבתיהם בביטחון ובכבוד.

מתוך 96 המבנים שנהרסו או נתפסו ביוני, שניים נתפסו ללא התראה מוקדמת, בשטח C, נוהל המונע מבני האדם הנפגעים להגיש התנגדות מראש. נתון זה מייצג ירידה משמעותית בשימוש בנוהל זה לעומת שיעור של 53% שתועד בשנת 2021 כולה.

בנוסף, בקהילות נעלין וביר זית שבשטח C (שתיהן בנפת רמאללה) ובקהילת אל־בואיב (נפת חברון) הרשויות הישראליות הרסו בסך הכול ארבעה מבנים על סמך צוו צבאי 1797, המתיר הריסה או תפיסה של מבנה תוך 96 שעות ממתן הצו, ומגביל מאוד את העילות לערעור על הריסה בבתי משפט. הריסות אלה פגעו בחמישה משקי בית המונים 24 בני אדם, בהם 12 ילדים. מאז נכנס לתוקף ביולי 2019 נהרסו על סמך צו זה סך של 201 מבנים בבעלות פלסטינית.

בירושלים המזרחית נהרסו עשרה מבנים, לרבות חמישה בתי מגורים: שמונה נהרסו על ידי עיריית ירושלים ושניים על ידי הבעלים עצמם, לאחר מתן צווי הריסה. ב־1 ביוני הרסו הרשויות בית באל־עיסאוויה, הריסות שהותירו שני משקי בית המונים שמונה בני אדם, בהם ארבעה ילדים, ללא קורת גג ופגעו בשני משקי בית נוספים המונים שני בני אדם. קודם להריסה שילמו משקי הבית קנסות עונשין על בנייה ללא היתרי בנייה ישראליים.

בששת החודשים הראשונים של 2022 הגיע שיעור המבנים בירושלים המזרחית שנהרסו על ידי בעליהם לאחר מתן צווי הריסה ל־44%, גידול לעומת 35% בחמש השנים הקודמות. נתון זה מיוחס לחקיקה הישראלית החדשה, המגבילה את סמכויות בתי המשפט הישראליים להתערב בנעשה ומאפשרת לעיריית ירושלים להפעיל על משפחות לחצים להרוס בעצמן את בתיהן.

ב־1 ביוני הרשויות הישראליות הרסו לשם ענישה מבנה מגורים ביעבד (נפת ג׳נין), בשטח B, שבו גרו משפחתם של פלסטינים שהרגו חמישה בני אדם בישראל, ואחר כך נורה למוות. שתי דירות נהרסו; כתוצאה מההריסה נותר משק בית אחד, המונה חמישה בני אדם, בהם ילדה אחת, ללא קורת גג, ומשק בית נוסף המונה שבעה בני אדם, בהם שלושה ילדים, נפגע באופנים אחרים. במהלך המבצע דווח על עימותים בין תושבים פלסטינים לבין כוחות ישראליים. פלסטינים יידו אבנים לעבר הכוחות; הכוחות ירו תחמושת חיה, הרגו פלסטיני אחד ופצעו אדם נוסף, וזה מת מאוחר יותר מפצעיו. ב־8 ביוני אישר בג״ץ את ההריסה לשם ענישה של בתי משפחותיהם של שני פלסטינים שהואשמו בהריגת מאבטח של התנחלות באפריל 2022. מאז תחילת 2022 נהרסו לשם ענישה שישה בתים, לעומת שלושה בכל שנת 2021 ושבעה ב־2020. הרס לשם ענישה הוא סוג של ענישה קולקטיבית, שהמשפט הבינלאומי אוסר עליה משום שהוא פוגע במשפחתו של מבצע העבירה, או של מבצע העבירה לכאורה, שאין לה יד במעשיו.

בנוסף, ב־7 ביוני אטמו הרשויות הישראליות ללא כל התראה מוקדמת באר ארטזית שהייתה בתהליך בנייה בשטח B, בכפר בית ליד (נפת טול כרם). הבאר נועדה להחליף באר ישנה המשמשת מקור מים עיקרי לאלף משפחות פלסטיניות לפחות בקהילה.

מידע נוסף מצוי בגרסת הפי־די־אף של דו״ח זה.

תרשימים אינטראקטיביים עם נתונים מאז שנת 2009 זמינים בקישור זה.