סקירת מצב

רצועת עזה

הפסקת האש אמנם החזיקה מעמד בעיקרה מאז 21 במאי, אך במהלך התקופה הנסקרת ארגונים פלסטיניים חמושים בעזה הפריחו באופן ספוראדי בלוני תבערה שגרמו לשריפות בישראל. בתגובה, ב־25 ביולי תקפו כוחות של חיל האוויר הישראלי יעדים צבאיים בעזה. ב־25 ביולי צמצמו הרשויות הישראליות את השטח המותר לדיג מול חלקו הדרומי של חוף עזה מ־12 לשישה מיילים ימיים. גבול שטח הדיג מול חלקו הצפוני של החוף נותר בלא שינוי בכל התקופה, ועמד גם הוא על שישה מיילים ימיים.
לפי נתוני נציבות זכויות האדם, במהלך סבב ההסלמה בעזה בחודש מאי נהרגו 260 פלסטינים, בהם 66 ילדים. מוערך כי 129 מההרוגים היו אזרחים ו־64 אנשי ארגונים חמושים, ואילו מעמדם של 67 ההרוגים הנותרים טרם נקבע. במהלך מעשי האיבה נפצעו יותר מ־2,200 פלסטינים, בהם 685 ילדים ו־480 נשים, וחלקם עלולים לסבול מנכות ארוכת טווח שתצריך שיקום.
בשיאו של סבב ההסלמה מצאו 113 אלף עקורים מחסה בבתי ספר של אונר״א או אצל משפחות מארחות, כדי להתגונן מהלחימה. לדברי המשרד לפיתוח חברתי, כ־8,220 עקורים פנימיים עדיין שוהים אצל משפחות מארחות או בדיור בשכירות, בעיקר מי שבתיהם נהרסו או שניזוקו עד כדי כך שאינם ראויים למגורים. 
אומדן מהיר של נזקים וצרכים שבוצע בין 25 במאי ל־25 ביוני מצא כי סבב ההסלמה בעזה גרם לנזק פיזי בשווי של עד 380 מיליון דולר, ובנוסף להפסדים כלכליים בשווי 190 מיליון דולר. האומדן המהיר בוצע על ידי קבוצת הבנק העולמי, האו״ם והאיחוד האירופי, בשיתוף פעולה הדוק עם הרשות הפלסטינית ותוך התייעצות עם החברה האזרחית והמגזר הפרטי בעזה.
הרשויות המקומיות בעזה השלימו אומדן נזקים של הבתים שנפגעו בסבב ההסלמה, ועל פי ממצאיו 1,255 בתים נהרסו, ל־918 יחידות דיור נגרם נזק קשה דיו לעשותן לא ראויות למגורים, ול־50 אלף בתים נגרם נזק חלקי. בנוסף נגרם נזק ל־331 בתי ספר וגני ילדים המופעלים על ידי הממשלה המקומית, אונר״א וגורמים פרטיים, ול־33 מתקני רפואה. משרד הדיור והעבודות הציבוריות בעזה הודיע כי רוב עיי החורבות שנוצרו במהלך סבב ההסלמה פונו, וכי עד לסוף החודש יושלם הפינוי.
כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מדווח כי במהלך סבב ההסלמה ניזוקו חלקית או נהרסו כליל 290 מתקני מים, תברואה והיגיינה, בהם בארות מים, תחנות שאיבת מים ורשתות הפצת מים. 
לאחר שרוב קווי החשמל שניזוקו תוקנו וחודשה ההכנסה לעזה של דלק במימון קטאר עבור תחנת הכוח של עזה, החשמל ברחבי עזה זמין כעת בממוצע 14 שעות ביממה, לעומת 12 שעות בתקופה הנסקרת הקודמת, ו־16 שעות ביממה ערב סבב ההסלמה במאי.
אף שמאז הפסקת מעשי האיבה החילו הרשויות הישראליות הקלות בהגבלות תנועה מסוימות המוטלות על מטופלים פלסטינים, הבקשות להיתרי יציאה של שניים מכל שלושה מטופלים כאלה אינן מאושרות עד למועד התור שנקבע למטופל. ב־15 ביולי הודיעו הרשויות הישראליות שאנשי סגל מקומיים, בעלי תעודות זהות עזתיות, המועסקים על ידי ארגונים בינלאומיים, מורשים לצאת את עזה לישראל או לגדה המערבית עם היתרים ישראליים. ב־27 ביולי הודיעה ישראל כי אנשי סגל מקומיים בעלי תעודות זהות עזתיות המועסקים על ידי ארגונים בינלאומיים ומחזיקים בהיתרים ישראליים מורשים לנסוע לחו״ל דרך גשר אלנבי עם ירדן. למרות הודעות אלה, שניתנו לאחרונה, רוב רובם של הפלסטינים בעזה עדיין מנועים מלצאת, מצב הקיים לפחות מאז הטלת המצור על עזה לפני 14 שנים.
ב־12 ביולי הודיעו הרשויות הישראליות על הקלות בכמה מההגבלות במעבר המסחרי כרם שלום, והתירו הכנסה של ציוד רפואי, ציוד דיג וחקלאות, מוצרי ניקיון ותרופות, מוצרי טקסטיל, נעליים, חומרי לימוד וסחורות נוספות. הרשויות הישראליות עדיין אוסרות על הכנסתם של מרבית חומרי הבניין ופריטים הנחשבים "דו־שימושיים", כלומר יכולים לשמש לצרכים אזרחיים או צבאיים. ב־27 ביולי הזהירה עיריית עזה כי הגבלות היבוא שמטילה ישראל גרמו להקפאתם המתמשכת, מאז מאי, של 13 מיזמי תשתית, לרבות שיקום כבישים ותיקון של רשתות ביוב וסוגי תשתית אחרים.
הכנסת סיוע, לרבות מזון ותרופות ממצרים וממדינות אחרות, נמשכת במרבית הימים דרך מעבר רפיח. כמו כן הותירו הרשויות המצריות את המעבר פתוח גם לכניסה ויציאה של נוסעים מורשים, לרבות פלסטינים שנפצעו בסבב ההסלמה האחרון ומקבלים טיפול רפואי במצרים. כן מתירות הרשויות המצריות הכנסה של אספקה מסחרית, כגון מזון, דלק וחומרי בניין לעזה דרך שער סלאח א־דין.

הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית

ב־14 ביולי תפסו הרשויות הישראליות 49 מבנים בקהילת הרועים הפלסטינית ראס א־תין (נפת רמאללה). 13 משקי בית, המונים 84 בני אדם, בהם 53 ילדים, נעקרו ומצויים בסכנה מוגברת של עקירה בכפייה. למעשה, העקורים לא עזבו את המקום וחיים כעת באוהלים שניתנו להם בהשאלה. המבנים שנתפסו כללו בתי מגורים, מחסים לבעלי חיים ומערכות חשמל סולריות. כן תפסו הכוחות ישראליים פריטים אחרים, בהם מכלי מים, טרקטורים עם נגררים ומספוא לבעלי חיים, ודווח כי לחלקם נגרם נזק כבד בעת התפיסה. לדברי אנשי הקהילה, הנמצאת בשטח C של הגדה המערבית, גורמים ישראליים הורו להם לעבור לשטח B.
ב־15 ביולי כוחות ישראליים פירקו ותפסו אוהל בחומסה אל־בקייעה שבצפון בקעת הירדן. המבנה הוקם מחוץ ל"שטח האש", כפי שהוגדר על ידי הרשויות הישראליות, כדי לשמש קורת גג למשפה בת שמונה נפשות, בהן שישה ילדים, שאיבדה את ביתה הקודם בהריסה ההמונית שבוצעה ב־7 ביולי בתחומי "שטח האש". אף שהרשויות הישראליות עדיין אוסרות על מתן כל סיוע במחסה לקהילה, מאז 13 ביולי לא דווח על מקרים נוספים כלשהם של מניעת גישה מגורמים הומניטריים.

ארבעה פלסטינים, בהם שני ילדים, מתו לאחר שנורו על ידי כוחות ישראליים לפני התקפה הנסקרת או במהלכה. בנוסף, כוחות ישראליים פצעו בתקריות שונות ברחבי הגדה המערבית לפחות 1,090 בני אדם נוספים, בהם 141 ילדים. מאז תחילת השנה הרגו כוחות ישראליים 50 פלסטינים, 11 מהם ילדים ברחבי הגדה המערבית, ופצעו לפחות 11,231 בני אדם נוספים, 584 מהם ילדים. למידע נוסף על תקריות אלה ראו דוחות בנושא הגנה על אזרחים.
ב־27 ביולי נורה פלסטיני למוות בעיר חברון, על פי דיווחים בשל ריב בין משפחות פלסטיניות. בעקבות התקרית פשטה בעיר תסיסה אזרחית, לרבות שימוש בנשק בידי משפחת ההרוג והרס רכוש. כוחות פלסטיניים הוצבו בזירת האירוע ומושל נפת חברון הטיל עוצר לילי על העיר.
במהלך התקופה הנסקרת נפצעו מידי כוחות ישראליים לפחות 939 פלסטינים, בהם 127 ילדים, בביתא שבנפת שכם, בעימותים שפרצו במהלך ההפגנות המתקיימת כמעט מדי יום נגד הרחבת התנחלות ישראלית ונגד ההסכם שהושג בין ממשלת ישראל למתנחלים במאחז אביתר, שהוקם לא מכבר על אדמה בבעלות פלסטינית ליד ביתא. המתנחלים פינו אמנם את המאחז ב־2 ביולי, אך מאז הוצבו במקום כוחות ישראליים כדי לשמור על המבנים שנבנו במקום עד שהרשויות הישראליות יגיעו להחלטה האם ניתן לסווג את האדמה כ"אדמת מדינה", והאם ניתן להקים באתר ישיבה. מאז הקמת המאחז בתחילת מאי הרגו כוחות ישראליים בתקריות דומות חמישה פלסטינים, שניים מהם ילדים, ופצעו לפחות 3,077 בני אדם אחרים, בהם 381 ילדים.
ב־18 ביולי נכנסו כ־1,600 ישראלים, בהם מתנחלים, בליווי שוטרים ישראליים, למתחם אל־חרם א־שריף / הר הבית בירושלים המזרחית, לרגל ט׳ באב, המועד המציין את חורבן בית המקדש; היה זה יומיים לפני חג הקורבן המוסלמי, עיד אל־אדחא. פלסטינים ביקשו למנוע פיזית את כניסת הישראלים למתחם, ועל פי דיווחים כמה מהם יידו אבנים; בתגובה ירו כוחות ישראליים קליעים מצופי גומי, רימוני הלם ורימוני גז מדמיע על פלסטינים ששהו בתוך המסגד, מנעו במשך כמה שעות גישת פלסטינים למתחם ועצרו לפחות 20 פלסטינים, בהם שלוש נשים.

שייח׳ ג׳ראח

למשפחות פלסטיניות עדיין נשקפת סכנה של פינוי בכפייה, על ידי הרשויות הישראליות, מבתיהן באזור כרם אל־ג׳עוני שבשכונת שייח׳ ג׳ראח, בירושלים המזרחית, בעקבות הליכים משפטיים שיזמו עמותות מתנחלים. מאז 3 במאי מוצבים בכל חמש הכניסות לכרם אל־ג׳עוני כוחות ישראליים, ואלה מתירים את הכניסה רק לפלסטינים תושבי השכונה, הנדרשים להציג תעודות מזהות, וכן למתנחלים, לעיתונאים, לאמבולנסים ולכלי רכב של האו״ם. 
ב־2 באוגוסט צפוי בג״ץ לדון בפינוין בכפייה של ארבע מהמשפחות. ב־26 ביוני הוציאו הרשויות הישראליות צו הריסה נגד אוהל המחאה שהקימה הקהילה בשכונה.
ב־14 ביולי ערכה עיריית ירושלים, בליווי כוחות ישראליים, מדידות באחד הבתים המצויים בסכנת הריסה בסילוואן, צעד המצביע על האפשרות שייהרס בקרוב. מאז 8 ביולי עצרו כוחות ישראליים תשעה פלסטינים בסילוואן.
בבית חנינא, למשפחה פלסטינית נוספת נשקפת סכנת פינוי בכפייה בידי הרשויות הישראליות, לאחר שמיצתה את כל אמצעי הסעד שעמדו לרשותה במערכת המשפט הישראלית. מ־8 באוגוסט ואילך, כ־25 פלסטינים עלולים להיעקר מביתם בכל זמן שהוא.

מימון

כפי שדווח בעבר, ב־27 במאי השיקה המתאמת ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, לין הייסטינגס, את פניית הבזק הבין־סוכנותית, המחייבת גיוס של 95 מיליון דולר לתמיכה בסוגי מענה חירום הומניטרי ושיקום מוקדם בפרק זמן של שלושה חודשים. תוכנית המענה חוזה מעבר מהיר לשלב שיקום מוקדם, לרבות שיקום וחידוש של שירותי תשתית ורשתות, ואחר כך למסגרת שיקום והתאוששות לטווח הבינוני והארוך. התוכנית מהווה השלמה ל־417 מיליון הדולר שתוכנית המענה לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2021 מחייבת לגייס, לכיסוי צרכים הומניטריים שהיו קיימים קודם להסלמה.

פירוט המימון למענה פניית הבזק על פי תורמים זמין לעיון בגרסה האנגלית של דוח זה..
עד כה גויסו 51 מיליון דולר, שהם 54% מהסכום הכלול בפניית הבזק. יחד עם משאבים שלא נועדו לתמיכה ישירה בפניית הבזק גויסו עד כה 66.6 מיליון דולר לתמיכה בפעולות מענה הומניטרי בעקבות סבב ההסלמה.
כמו כן, קודם לתקופה הנסקרת הקצתה המתאמת ההומניטרית 18 מיליון דולר מהקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, מימון ש־95% מתוכו ינותבו לעזה, ו־5% לפעולות בריאות, הגנה ומחסה בגדה המערבית. מתאם סיוע החירום בניו יורק הקצה 4.5 מיליון דולר למענה ההומניטרי בעזה, לרבות לצורך סילוק בטוח של נפלי מלחמה, סבסוד שכר דירה לפליטים שבתיהם נהרסו, ושיקום של שירותים בסיסיים, כגון טיפול רפואי ומים.

COVID-19

נכון ל־28 ביולי, המספר העדכני של הנדבקים המאומתים ב־COVID-19 ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש היה 1,172, ירידה לעומת 1,324 נדבקים מאומתים בשבוע הקודם. מאז התפרצות המגפה החלימו כ־340,300 מכ־345,300 הנדבקים המאומתים, ו־3,869 בני אדם מתו. מספר המטופלים המאושפזים ביחידות הטיפול הנמרץ הוא עשרה, מתוכם מונשם אחד. 15 בני אדם מטופלים במרכזים ובמחלקות בתי חולים לטיפול בנדבקים ב־COVID-19 בגדה המערבית. שיעור התמותה, כלומר שיעור המתים בקרב הנדבקים המאומתים, נותר 1.1%.
בעזה, נכון ל־28 ביולי, דווח על כ־945 נדבקים פעילים, ירידה לעומת 1,888 בתחילת יולי; הנדבקים שוהים בבידוד בבתיהם או בבתי חולים שמשרד הבריאות ייעד לטיפול ב־COVID-19. מספרם המצטבר של הנדבקים ב־COVID-19 הוא 116,227, מתוכם החלימו 114,189 בני אדם, ותועדו 1,093 מתים. מספר הנדבקים הפעילים בעזה מהווה כ־80% מכלל הנדבקים הפעילים בשטח הפלסטיני הכבוש. 
בגדה המערבית נצפה מספר יציב של נדבקים מאומתים ב־COVID-19 אותרו 159 נדבקים בלבד – וכן של שיעורי התפוסה בבתי החולים ושל מספר המתים כתוצאה מהמחלה. במהלך התקופה הנסקרת אומתו נדבקים נוספים בזן דלתא של נגיף COVID-19, המתפשט במהירות בקרב מי שטרם חוסנו. משרד הבריאות ממשיך לעודד את הציבור להתחסן ולהקפיד על אמצעי ההגנה, כגון ריחוק חברתי ועטית מסכות. משרד הבריאות בודק דרכים לעודד שיעורי התחסנות גבוהים יותר בציבור, במיוחד בדרום הגדה המערבית. כן נידונה האפשרות למתן סבב חיסונים שלישי לקבוצות החלשות והפגיעות ביותר באוכלוסייה, לרבות נשים הרות ומיניקות וחולים במחלות כרוניות.
נכון ל־28 ביולי חוסנו כ־582,700 פלסטינים, כולל כ־110 אלף עובדים פלסטינים שחוסנו על ידי הרשויות הישראליות. 412,100 מהמחוסנים קיבלו שתי מנות חיסון.
לעדכון האחרון מטעם ארגון הבריאות העולמי בנושא COVID-19, ראו כאן.

הצרכים ההומניטריים והמענה עליהם מפורטים בגרסה האנגלית של דוח זה.