7,597 | 52,954 | 402 | 72 מיליון דולר |
נדבקים פעילים ב־COVID-19 | הסך המצטבר של נדבקים ב־COVID-19 | מתים | דרושים למימון תוכנית המענה הבין־סוכנותית |
במהלך התקופה הנסקרת נמצאו יותר כ-6,350 פלסטינים נוספים בשטח הפלסטיני הכבוש חיוביים ל-COVID-19, נתון המביא את מספרם המצטבר של הנדבקים מאז תחילת המשבר לכ-53,000 (נכון לשעה 16:00 ב-5 באוקטובר). 88 בני אדם נוספים מתו, נתון המביא את המספר המצטבר של המתים מהנגיף ל-402, 379 בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ו-23 ברצועת עזה. לדברי משרד הבריאות הפלסטיני, 47 מטופלים מאושפזים ביחידות טיפול נמרץ, ו-11 מתוכם מונשמים.
במהלך התקופה הנסקרת החלימו יותר מ-11 אלף בני אדם, ומספר הנדבקים הפעילים פחת ב-40%, מ-12,698 ל-7,597. עם זאת, בשל המחסור בערכות בדיקה בגדה המערבית ניתן לבדוק רק פלסטינים היוצאים לנסיעות וכאלה שיש להם תסמינים ל-COVID-19. האחרים מתבקשים להיכנס לבידוד למשך 14 יום.
כ-85% מהמטופלים החלימו מהנגיף ושיעור התמותה נותר נמוך, 0.8%. בחברון ובירושלים המזרחית אותרו יותר מ-50% מהסך המצטבר של נדבקים, אף שהשיעור הגבוה ביותר של נדבקים פעילים מצוי כעת בעזה (18%). שיעור מי שנמצאו חיובים מקרב הנבדקים בגדה המערבית הוא כ-14%. בעזה נערכות מדי יום כ-2,000 בדיקות, ושיעור הנבדקים הנמצאים חיוביים נע בין 3% ל-5%. יכולתה של מערכת הבריאות בעזה להתמודד עם הגאות במספר הנדבקים ב-COVID-19 ממשיכה לעורר חששות משמעותיים.
ב-2 באוקטובר הכריזה הרשות הפלסטינית בגדה המערבית על הארכת מצב החירום ל-30 יום. בישראל, הסגר הכללי שהחל ב-18 בספטמבר וחל גם על ירושלים המזרחית המסופחת הוארך עד ל-14 באוקטובר. בעזה נותרו בתוקף אמצעי הסגר המוטלים מאז אוגוסט, אף שהרשויות החלו הקלות בכמה מההגבלות.
מספר הנדבקים הסובלים מסיבוכים חמורים בשל נגיף COVID-19 הולך וגדל בבית לחם ובחברון, ומגביר את הביקוש למיטות טיפול נמרץ. בשל עלייה במספר הנדבקים המאומתים הוטל סגר בן שלושה ימים על נפת ג'נין, ב-3 באוקטובר, ועל נפת טול כרם, ב-4 באוקטובר, שבמסגרתו נסגרו מוסדות ומקומות ציבוריים והתנועה צומצמה למינימום. בנפות טול כרם וסלפית נסגרו מספר בתי ספר באופן חלקי, ל-24 עד 72 שעות.
כל אולמות החתונות וניחום האבלים נותרו סגורים. בכל הנפות הוגברה האכיפה של הגבלות COVID-19, ועקב כך ניתנו קנסות ליחידים ובתי עסק שהפרו אותן, למעט בשטח C ובחלק העיר חברון הנתון לשליטת ישראל (H2), שבהם אין למשטרה הפלסטינית סמכויות שיפוט. גם אכיפת ההגבלות על ידי משטרת ישראל בירושלים המזרחית הוגברה.
כל הנדבקים הפעילים שאינם זקוקים לטיפול רפואי מופנים לבידוד ביתי. כהכנה לקראת המשך הגאות בהדבקה, 13 מתקנים בגדה המערבית הועמדו במצב כוננות לקליטת מי שנבדקו, נמצאו חיוביים אך אין להם התנאים הנאותים לבידוד ביתי; עשרה ממרכזי בידוד אלה נעזרים בתמיכת אונר"א ונועדו לשרת בעיקר תושבי מחנות פליטים. ירושלים המזרחית היא האזור היחיד שבו כבר הופעל מרכז בידוד, במלון שבע הקשתות שבו שוהים כעת 22 בני אדם. רוב בתי החולים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, פתחו מחלקות ייעודיות לטיפול בנדבקים שהתסמינים שלהם קשים יותר.
בתמיכת כוח המשימה לענייני חינוך, כל בתי הספר בשטח הפלסטיני הכבוש קיבלו ערכות ניקוי והיגיינה, עותקים של הפרוטוקולים לבתי ספר בטוחים ולבריאות ואת ההכשרות הקשורות לתחומים אלה. בתי הספר בגדה המערבית נפתחו מחדש מאז 20 בספטמבר, אף שכ-90 בתי ספר נסגרו באופן זמני או מלא לפרקי זמן שנעו בין יום אחד לשבועיים, לאחר שנדבקים מאומתים ב-COIVD-19 אותרו בקרב תלמידים או אנשי סגל. ב-23 בספטמבר פתחו מורים ואנשי סגל בבתי ספר מסוימים בגדה המערבית בשביתה, במחאה על אי-תשלום משכורות על ידי הרשות הפלסטינית.
למרות הסגר הכללי בישראל, עובדים פלסטינים בענפי הבניין, החקלאות והבריאות ממשיכים לעבור במחסומים למקומות עבודתם בישראל, כשהם מציגים היתרים תקפים. על עובדים בענפים אחרים נאסרה הכניסה. מדווח כי כוחות ביטחון ישראליים עושים מאמצים מוגברים, לרבות באמצעות שימוש בכוח, למנוע הברחת עובדים דרך פרצות בגדר ההפרדה: מאז פרוץ המגפה פצעו כוחות ישראליים בהקשר זה לפחות 66 פלסטינים, 23 מהם בתחמושת חיה.
בין 19 בספטמבר ל-4 באוקטובר נכנסו 1,684 פלסטינים לגדה המערבית דרך מעבר אלנבי עם ירדן, ו-2,014 יצאו לירדן. כל הנסיעות האלה מצריכות תיאום מוקדם עם משרד החוץ הפלסטיני ובדיקה לגילוי COVID-19 לפני חציית המעבר בכל אחד מהכיוונים.
במהלך התקופה הנסקרת, בנימוק של היעדר היתרי בנייה, הרשויות הישראליות הרסו או תפסו 42 מבנים בבעלות פלסטינית בשטח C ובירושלים המזרחית, הריסות ותפיסות שהביאו לעקירתם של 53 בני אדם ופגעו במחייה או בגישה לשירותים של יותר מ-150 בני אדם נוספים. מאז תחילת המגפה הרשויות הישראליות הרסו או תפסו, או אילצו בני אדם להרוס לפחות 460 מבנים; נתון זה מייצג גידול של 60% לעומת הממוצע החודשי בין 2017 ל-2019 (66 לעומת 41).
ב-1 באוקטובר, בתשובה על מכתב שלחו האגודה לזכויות פלסטיניות בירושלים ועמותת עדאלה, ארגון ישראלי לא ממשלתי, הסכים משרד המשפטים הישראלי לשוב וליישם רכיב מדיניות שהוחל במרס, בתגובה על הגל הראשון של מגפת COVID-19, ולעצור הריסה של מבני מגורים מאוכלסים בירושלים המזרחית. ההסכם אינו חל על מבנים שנבנו אחרי 1 באוקטובר. הוצאת צווי הריסה מנהליים תצומצם באופן כללי, כך שצווים יוצאו רק ביחס לבנייה חדשה, במיוחד כזו שסבורים כי יושמה תוך ניצול של מצב החירום.
ברצועת עזה תועדו במהלך התקופה הנסקרת כאלף נדבקים חדשים ב-COVID-19. מספר הנדבקים הפעילים ירד מ-1,780 ל-1,403, מתוך 3,427 נדבקים בסך הכול. תועדו שישה מתים, נתון המביא את מספרם הכולל של המתים ל-23. גם כעת אותרו 85% מן הנדבקים הפעילים, שאת כולם כמעט ניתן לייחס להדבקה בקהילה, בעיר עזה ובנפת צפון עזה.
נדבקים מאומתים המגלים תסמינים נשלחים לבידוד בבית החולים האירופי ובבית החולים הטורקי. אנשים ללא תסמינים או כאלה שתסמיניהם קלים, שהם רוב רובם של הנדבקים הפעילים, נשלחים לבידוד ביתי או לאחד משני מתקני הבידוד הייעודיים בח'אן יונס ובדיר אל-בלח.
אמצעי הסגר, המוטל מאז סוף אוגוסט, נותרו בתוקף אף שהרשויות החילו הקלות בכמה מן ההגבלות. הנסיעה בין הנפות חודשה, ומסגדים, חנויות, מרכולים, מספרות ומתקנים אחרים באזורים ה"ירוקים" וה"צהובים", שהפגיעה בהם קלה יותר הורשו להיפתח מחדש. המשטרה המקומית, השומרת על נוכחות מוגברת, ממשיכה לאכוף את הציות לאמצעי הזהירות במתקנים אלה. עובדים ממשלתיים חיוניים חזרו גם הם לעבודה ממשרדיהם. הסגר נותר בתוקף רק בחלקים של העיר עזה ובנפת צפון עזה.
ב-4 באוקטובר נפתחו מחדש המסגדים בנפות רפיח, ח'אן יונס ומרכז עזה. אמצעים כמו ריחוק חברתי וחובת עטיית מסכה נותרו בתוקף, ועובדי המסגדים מחויבים לנקות ולחטא את המסגדים מדי יום ולוודא שהם מאווררים היטב. המסגדים בנפות העיר עזה וצפון עזה, וכן בשכונה אחת של ח'אן יונס שבה אותר צבר של נדבקים, עדיין סגורים. משרד החינוך והחינוך הגבוה מתכנן לפתוח בהדרגה את בתי הספר מ-10 באוקטובר ואילך, ותחילה עבור כיתות י"ב, תלמידי "תווג'יהי".
בין 27 ל-29 בספטמבר נפתח מחדש מעבר רפיח עם מצרים לשלושה ימים, בפעם הראשונה מאז 13 באוגוסט. בפרק זמן זה נכנסו לעזה 1,700 פלסטינים ו-2,659 פלסטינים יצאו ממנה. הנכנסים הופנו מייד למתקני הסגר ובידוד; השהות במתקנים אלה קוצרה עוד יותר, מ-14 לשבעה ימים, שלאחריהם בני אדם נדרשים לשהות בבידוד ביתי למשך שבעה ימים נוספים.
יותר מ-1,900 בני אדם, בהם נוסעים ששבו לעזה ומי שחושדים שנדבקו ולכן נשלחו לבידוד, שוהים כעת במתקנים כאלה ברחבי עזה, הכוללים בתי ספר, בתי חולים ומרכזי בריאות. רוב השוהים בבידוד ישוחררו השבוע, מאחר שהרשויות עורכות בדיקות ומשחררות את מי שתוצאות הבדיקה שלהם שליליות. על פי דיווחים, יותר מ-9,000 בני אדם (כ-1,700 משפחות) שוהים בהסגר/בידוד ביתי, יותר מ-60% מהם בעיר עזה.
הוועדה הקטארית לשיקום עזה, ספקית המזון הראשית לשוהים במתקני הבידוד, הודיעה כי מה-6 באוקטובר ואילך תפסיק את חלוקת המזון למתקנים אלה, בשל היעדר מימון ייעודי שיאפשר להמשיך תמיכה זו.
הכנסת סחורות מישראל נמשכה דרך מעבר כרם שלום, וכך גם ייבוא סחורות ממצרים דרך מעבר רפיח. גם מעבר הנוסעים ארז עם ישראל נפתח לתנועה של מספר קטן של נוסעים שהורשו לעבור בו באופן יוצא מן הכלל (בעיקר מטופלים). מעבר הנוסעים רפיח נסגר שוב לאחר שכפי שצוין לעיל נפתח באופן יוצא מן הכלל לשלושה ימים.
כוח המשימה הבין-סוכנותי לענייני COVID-19, בהנהגת המתאם ההומניטרי/התושב, וכן קבוצת התיאום של כוחות המשימה ממשיכים להתכנס לישיבות מדי שבוע, בכדי לקבוע רכיבי מדיניות ולתאם את יישומם של סוגי מענה שונים למשבר.
מאז הטלת הסגר בעזה ב-24 באוגוסט, יחידת הגישה והתיאום מטעם המתאם ההומניטרי/התושב תיאמה עם הרשויות המקומיות בעזה את תנועתם של אנשי סגל הומניטרי בתוך עזה, כדי לאפשר ביצוע משימות חיוניות. ארגונים המעוניינים בכך מגישים את בקשותיהם לתיאום דרך מערכת מקוונת. הנהגת כוח המשימה הרלבנטי, יו"ר קבוצת התיאום של כוחות המשימה ויחידת הגישה והתיאום בוחנים את הבקשות ומגישים אותן לרשויות. באמצעות קו חירום הפועל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, אפשרה יחידת הגישה והתיאום את ביצוען של 474 משימות חיוניות.
מאז ה-6 בספטמבר מפעיל ארגון הבריאות העולמי מנגנון תיאום זמני לתמיכה בהגשת בקשות של מטופלים פלסטינים תושבי עזה ומלוויהם להיתרי יציאה ישראליים, שיאפשרו להם להגיע לשירותי בריאות חיוניים בבתי חולים בגדה המערבית ובישראל. נכון ל-20 בספטמבר הוגשו 68 בקשות, ש-47 מהן אושרו והיתר לא קיבלו מענה במועד התור הרפואי שלשמו הוגשו. ההפניות לטיפול נעשות על פי צורך רפואי, ונתונות להחלטת משרד הבריאות הפלסטיני. אמצעי זמני זה ננקט כדי למתן את ההשלכות של הקפאת התיאום עם הרשויות הישראליות, צעד הננקט מאז חודש מאי בתגובה על האיום הישראלי לספח חלק מהגדה המערבית.
באותו הקשר, ארגון הגג של גופי הסיוע בשטח הפלסטיני הכבוש ממשיך להפעיל כוח משימה לוגיסטי, בהנהגת תוכנית המזון העולמית, כדי לתמוך ברכישת אספקה ובקבלת התרומות הדרושות למענה על COVID-19. משימתו העיקרית היא לתווך בין מנהל המכס במשרד הכספים של הרשות הפלסטינית לבין הרשויות הישראליות (מתאם הפעולות בשטחים ואגף המכס הישראלי), כדי להבטיח שהתיעוד הדרוש לאפשר משלוח של אספקה מיובאת לתוך השטח הפלסטיני הכבוש דרך נמלי הכניסה הישראליים השונים אכן יאושר. עד עתה טיפל כוח המשימה ב-92 בקשות שהתקבלו מסוכנויות או"ם וארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, ש-74 מתוכן אושרו על ידי שני הצדדים, 13 ממתינות לאישור הרשויות הישראליות, וחמש בוטלו.
כוח המשימה לענייני בריאות עוקב אחר הרכש והמשלוח של אספקה רפואית חיונית על ידי ארגונים שותפים לכוחות המשימה, כנגד הצרכים המיידיים שזוהו בתוכנית המענה הבין-סוכנותית ל-COVID-19, צרכים התואמים גם את תוכנית המענה הלאומית ל-COVID-19 של מדינת פלסטין. הטבלה שלהלן מדגישה את הזמינות והפערים של עשרת הפריטים הרפואיים הדרושים ביותר.[1]
כל הארגונים השותפים מוזמנים להירשם ולהגיש את בקשותיהם לרכישת אספקה רפואית לבדיקות מעבדה, ניהול טיפול ומניעה ופיקוח על זיהום באמצעות הפורטל העולמי של ארגון הבריאות העולמי לתיאום המענה ל-COVID-19.
כחלק מתוכנית תקשורת הסיכונים ומעורבות הקהילה, כמעט 40 ארגונים שותפים מפיצים חומרי הסברה שנועדו להבטיח לציבור גישה למידע נרחב על הדרכים למנוע את התפשטות COVID-19 ולטפל במידע כוזב, כמ למשל שהרשויות הרלבנטיות מחילות הקלות בהגבלות, או לחילופין מטילות אותן מחדש. במאמץ לטפל בהסלמה הפתאומית במספר הנדבקים בעזה הפיק מסע ההסברה מסרים ששודרו מדי יום בשישה ערוצי רדיו בעזה; ופרסם ערכת חירום לאמצעי התקשורת ובה חומרי הסברה לרשתות החברתיות, סרטוני וידאו, עלונים ומשאבים רדיופוניים עבור אמצעי התקשורת והארגונים הלא ממשלתיים בעזה, בין יתר האמצעים. חומרי הסברה בתחום תקשורת הסיכונים ומעורבות הקהילה זמינים לקריאה מקוונת.
קטגורית אספקה | פריט | צרכים של תוכנית המענה על פי הערכה (ביחידה) | נמסרו | בטיפול | הפער הנותר |
ניהול טיפול | מנשם, רפואי, פולשני, מבוגר/ילד | 250 | 54 | 166 | 30 |
מוניטור מטופל (סימנים חיוניים) | 250 | 40 | 189 | 21 | |
מחולל חמצן | 250 | 15 | 159 | 76 | |
מיטת בית חולים ליחידת טיפול נמרץ | 250 | - | 166 | 84 | |
מיטות מטופלים | 400 | 86 | 264 | 50 | |
מניעה ופיקוח על זיהום | מסכה כירורגית | 4,000,000 | 1,460,150 | 216,550 | 2,323,300 |
מסכת סינון אוויר N-95 | 300,000 | 62,748 | 168,380 | 68,872 | |
כפפות כירורגיות | 8,000,000 | 3,984,000 | 1,633,800 | 2,382,200 | |
בדיקות מעבדה | בדיקות PCR לאיתור COVID-19 | 500,000 | 83,712 | 9,600 | 406,688 |
מטושים / מידה בינונית לאיסוף דגימות | 500,000 | 44,500 | 455,500 |
מימון
תוכנית המענה הבין-סוכנותית הראשונית ל-COVID-19 לשטח הפלסטיני הכבוש, שביקשה לגייס 42.4 מיליון דולר לתמיכה במענה מיידי למשבר COVID-19 ובמאמצים שמנהיגה הממשלה הפלסטינית, כיסתה התערבויות עד לסוף יוני. באוגוסט הוארכה התוכנית עד לסוף 2020 והסכום המבוקש למימון עודכן וכעת הוא 72 מיליון דולר.
במהלך התקופה הנסקרת התקבלה תרומה נוספת בסך 274,983 דולר ממשרד החוץ, חבר העמים והפיתוח הבריטי, עבור כוח המשימה לענייני בריאות. נתון זה מביא את המימון שגויס מאז תחילת המשבר ל-33.8 מיליון דולר, או 47% מהסכום המבוקש בתוכנית המענה. כולל משאבים שנתרמו מחוץ לתוכנית המענה גויסו עד עתה בסך הכול 52.8 מיליון דולר לתמיכה בפעילויות הקשורות למענה למשבר COVID-19 בשטח הפלסטיני הכבוש.
עד עתה זכה המענה ל-COVID-19 לתמיכה נדיבה של תורמים. ההסלמה שחלה לאחרונה במגפה מצריכה מאמצים מתמשכים, כדי להמשיך לתת מענה למלוא היקף הצרכים של בני אדם פגיעים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש.
סך המימון לתוכנית המענה ל-COVID-19 על פי כוח משימה (במיליוני דולר)
31,304,992 דולר | 12,905,035 דולר | 41% | 10,125,602 דולר | 23,030,637 דולר |
המימון המבוקש | באמצעות תוכנית המענה | מתוכנית המענה מומנו | מחוץ לתוכנית המענה | סך המימון שהתקבל |
2,365,740 דולר | 1,917,434 דולר | 81% | 305,434 דולר | 2,222,868 דולר |
המימון המבוקש | באמצעות תוכנית המענה | מתוכנית המענה מומנו | מחוץ לתוכנית המענה | סך המימון שהתקבל |
7,120,698 דולר | 1,517,000 דולר | 21% | 1,918,746 דולר | 3,435,746 דולר |
המימון המבוקש | באמצעות תוכנית המענה | מתוכנית המענה מומנו | מחוץ לתוכנית המענה | סך המימון שהתקבל |
4,092,551 דולר | 1,755,251 דולר | 43% | 2,767,382 דולר | 4,522,633 דולר |
המימון המבוקש | באמצעות תוכנית המענה | מתוכנית המענה מומנו | מחוץ לתוכנית המענה | סך המימון שהתקבל |
9,504,052 דולר | 6,571,005 דולר | 69% | 2,081,548 דולר | 8,562,523 דולר |
המימון המבוקש | באמצעות תוכנית המענה | מתוכנית המענה מומנו | מחוץ לתוכנית המענה | סך המימון שהתקבל |
18,017,577 דולר | 9,177,426 דולר | 51% | 1,777,441 דולר | 10,954,867 דולר |
המימון המבוקש | באמצעות תוכנית המענה | מתוכנית המענה מומנו | מחוץ לתוכנית המענה | סך המימון שהתקבל |
מימון שהתקבל עבור תוכנית המענה ל-COVID-19 בשטח הפלסטיני הכבוש (באמצעות תוכנית המענה הבין-סוכנותית ומחוץ לה) בדולר
כוח משימה | הסכום המבוקש לתוכנית המענה | באמצעות תוכנית המענה | % תוכנית המענה שמומן | מחוץ לתוכנית המענה | סה"כ בדולרים |
חינוך | 7,120,698 | 1,517,000 | 21% | 1,918,746 | 3,435,746 |
ביטחון תזונתי | 18,017,577 | 9,177,426 | 51% | 1,777,441 | 10,954,867 |
בריאות | 31,304,992 | 12,905,035 | 41% | 10,125,602 | 23,030,637 |
הגנה | 2,365,740 | 1,917,434 | 81% | 305,434 | 2,222,868 |
מחסה ופריטים שאינם מזון | 4,092,551 | 1,755,251 | 43% | 2,767,382 | 4,522,633 |
מים, תברואה והיגיינה | 9,504,052 | 6,571,005 | 69% | 2,081,548 | 8,652,553 |
סה"כ כולל | 72,405,610 | 33,843,150 | 47% | 18,976,153 | 52,819,303 |
סך המימון שהתקבל עבור תוכנית המענה ל-COVID-19 על פי תורמים
תורמים | באמצעות תוכנית המענה | מחוץ לתוכנית המענה | סה"כ בדולרים |
אוסטריה |
|
229,564 |
229,564 |
קנדה |
2,215,757 |
|
2,215,757 |
קרן החירום ההומניטרית |
527,000 |
|
527,000 |
המחלקה הבריטית לפיתוח בינלאומי (DFID) | 1,423,772 |
|
1,423,772 |
המחלקה לסיוע הומניטרי ולהגנה אזרחית של האיחוד האירופי (ECHO) |
3,720,950 |
6,491,0001 |
10,211,950 |
Education Cannot Wait |
555,000 |
1,550,000 |
2,105,000 |
סיוע חוץ למקרי אסון (OFDA) |
225,000 |
|
225,000 |
צרפת |
1,005,415 |
|
1,005,415 |
גרמניה | 4,042,854 |
43,000 |
4,085,854 |
אירלנד (Irish Aid) | 235,200 |
|
235,200 |
Islamic Relief Worldwide |
307,800 |
|
307,800 |
הסוכנות האיטלקית לפיתוח ושיתוף פעולה (AICS) |
152,008 |
10,970 |
162,978 |
יפן |
878,506 |
|
878,506 |
כווית |
747,500 |
8,252,500 |
9,000,000 |
נורבגיה |
70,000 |
91,083 |
161,083 |
הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש2 |
6,734,970 | 347,768 | 7,082,738 |
מקורות אחרים3 |
1,461,198 |
330,155 | 1,791,353 |
גיוס מימון בסקטור הפרטי |
386,786 |
|
386,786 |
הקרן הקטארית לפיתוח |
|
562,455 |
562,455 |
הסהר האדום הקטארי |
|
410,000 |
410,000 |
Save the Children4 |
326,435 |
|
326,435 |
Start Fund |
251,000 |
|
251,000 |
שבדיה (SIDA) |
500,000 |
|
500,000 |
הסוכנות השוויצרית לפיתוח ולשיתוף פעולה (SDC) |
1,450,000 |
268,000 |
1,718,000 |
הקרן ההומניטרית הנושאית מטעם קרן האוכלוסין של האו"ם |
332,000 |
|
332,000 |
יוניסף |
792,000 |
|
792,000 |
USAID |
250,000 |
|
250,000 |
War Child Holland 5 |
252,000 |
85,000 |
337,000 |
תוכנית המזון העולמית (הלוואה) |
5,000,000 |
|
5,000,000 |
World Vision International |
|
304,658 |
304,658 |
סה"כ | $33,843,150 | $18,976,153 | $52,819,303 |
1הייחוס לתוכנית המענה הבין-סוכנותית ל-COVID-19 בתהליך אימות. |
[1] לרשימה מקיפה יותר יש לפנות לצוות התיאום של כוח המשימה לענייני בריאות: [email protected] ו[email protected]