מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 15

דגשים עיקריים

• היום (21 באוקטובר) נפתח מעבר רפיח עם מצרים בפעם הראשונה מאז 8 באוקטובר, ואפשר את הכנסתן של 20 משאיות ועליהן מזון, מים ואספקה רפואית. כפי שאמר מזכ"ל האו"ם, אספקה זו היא "ההבדל בין חיים למוות עבור בני אדם כה רבים בעזה."
• נפח הסחורות שהוכנסו מקביל לכ-4% מהממוצע היומי של היבוא לעזה לפני מעשי האיבה, והוא אך שבריר של מה שדרוש בעזה אחרי 13 ימים של מצור מוחלט. תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום מסר כי הכרחי להגדיל את הגישה של סיוע לכדי לפחות 100 משאיות ביום.

• הפגזות נמשכות כמעט בלא הפוגה, עם כניסתם של מעשי האיבה ליומם ה-15, שלדברי משרד הבריאות בעזה נהרגו בו ב-24 השעות האחרונות (נכון לשעה 17:00) 248 פלסטינים נוספים. לדברי משרד הבריאות בעזה, נתון זה מביא את מספר ההרוגים המצטבר ברצועת עזה ל-4,385, ש-62% מתוכם הם ילדים ונשים. על פי דיווחים, יותר מ-1,000 פלסטינים נעדרים ומניחים כי הם לכודים או הרוגים מתחת להריסות.
• לדברי המשרד לעבודות ציבוריות בעזה, מאז תחילתם של מעשי האיבה נהרסו או ניזוקו לפחות 42% (164,756) מיחידות הדיור ברצועת עזה.
• מעריכים כי העקורים בעזה מונים כ-1.4 מיליון בני אדם, שכמעט 566 אלף מהם שוהים ב-148 מחסי חירום ייעודיים של אונר"א, בתנאים הנעשים מחרידים יותר ויותר. יש דיווחים על משפחות עקורות השבות לצפון עזה עקב ההפצצות המתמשכות, וכן משום שאינן מצליחות למצוא דיור סביר.
• ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות איתרו מקרים של אבעבועות רוח, גרדת (סקביאס) ושלשול, שאותם הם מייחסים לתנאי התברואה הירודים ולצריכת מים ממקורות לא בטיחותיים. השכיחות של מחלות אלה צפויה לעלות אלא אם מתקני מים ותברואה יקבלו אספקת חשמל או דלק ויוכלו לחדש את פעולתם.
• ארגונים פלסטיניים חמושים בעזה המשיכו בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, בלא שדווח (נכון לשעה 21:00 ) על הרוגים ישראליים חדשים. לדברי הרשויות הישראליות, בסך הכול נהרגו בישראל כ-1,400 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. אמצעי תקשורת ישראליים דיווחו כי נכון ל-20 באוקטובר פורסמו שמותיהם של 767 מהרוגים אלה; מבין אלה שגילם נמסר, 22 היו ילדים. מספר ההרוגים המדווח גדול פי שלושה ויותר ממספרם המצטבר של ישראלים שנהרגו מאז החל משרד האו"ם לתיאום נתונים הומניטריים לתעד הרוגים, בשנת 2005 (כמעט 400).
• לדברי הרשויות הישראליות, נכון לעכשיו לפחות 201 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. מזכ"ל האו"ם קרא לחמאס לשחרר את בני הערובה מייד וללא תנאי. שתי בנות ערובה, נתינות אמריקאיות, שוחררו ב-20 באוקטובר.
• בגדה המערבית, מאז שעות אחר הצהריים של ה-20 באוקטובר הרגו כוחות ישראליים שני ילדים פלסטינים נוספים במהלך עימותים. נתון זה מביא את מספרם של הפלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים מאז ה-7 באוקטובר ל-84 בני אדם, בהם 27 ילדים.
• לפחות 84 משקי בית פלסטיניים המונים 545 בני אדם, יותר ממחציתם ילדים, נעקרו מאז 7 באוקטובר מ-13 קהילות רועים/בדואים בשטח C של הגדה המערבית, בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה גוברות והולכות.

סקירה כללית הומניטרית – עזה

מעשי איבה ונפגעים

תקיפות אוויריות והפגזות ישראליות ברחבי רצועת עזה נמשכו ב-24 השעות האחרונות (נכון לשעה 17:00). הפגזה של חלק שלם של שכונת ג'באליה הביאה למותם של 29 בני אדם. בנוסף על כך, באזור דיר אל בלח נפגעו שני מבני מגורים, פגיעה שבה נהרגו בני שתי משפחות שלמות, ובסך הכול 46 בני אדם. באזור רפיח נפגע מבנה מגורים אחד, פגיעה שבה נהרגו 16 בני אדם, בהם שש נשים ושלושה ילדים. בעיר עזה נהרס בתקיפות אוויריות מבנה בן שבע קומות, הרס שהביא ל-13 הרוגים לפחות.

במסיבת עיתונאים שהתקיימה ב-21 באוקטובר אמר דובר צה"ל כי מאז תחילת מעשי האיבה היו 550 מקרים שבהם רקטות שירו ארגונים פלסטיניים חמושים לעבר ישראל החטיאו את מטרתן, נחתו בשטח עזה והרגו מספר פלסטינים.

לדברי משרד הבריאות בעזה, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 4,385 פלסטינים, בהם לפחות 1,756 ילדים ו-967 נשים, וכ-13,561 בני אדם נפצעו. מספר המתים המדווח בעזה ב-15 הימים של מעשי האיבה גבוה בכ-84% מכלל ההרוגים בסבב מעשי האיבה ב-2014, שנמשך יותר מ-50 יום (2,251 הרוגים פלסטינים).

ב-15 באוקטובר נטמנו כ-100 גופות לא מזוהות בקבר אחים ברפיח. בעיר עזה נטמנו ב-21 באוקטובר כ-43 גופות לא מזוהות, מהיעדר חלל מקורר שהיה מאפשר לאחסנן עד שניתן יהיה לבצע הליכי זיהוי.

לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-21 באוקטובר איבדו 98 משפחות עשרה או יותר מבניהן; 95 משפחות איבדו 9-6 בני משפחה, ו-357 משפחות איבדו שניים עד חמישה בני משפחה.

המשרד לעבודות ציבוריות בעזה דיווח כי נכון ל-21 באוקטובר נהרסו כליל 15,100 יחידות דיור, ו-10,656 יחידות דיור ניזוקו עד כדי כך שאינן ראויות למגורים. נמסר כי ל-139 אלף יחידות דיור נוספות נגרם נזק קל עד בינוני. מספרן הכולל של יחידות הדיור שנהרסו או ניזוקו מייצג לפחות 42% מכלל יחידות הדיור ברצועת עזה. שכונות שלמות נהרסו כליל, במיוחד בבית חנון, בית לאהיא ושג'עייה, האזור בין עזה למחנה הפליטים א-שאטי ועבסאן כבירה.

באומדן שביצע מרכז הלוויינים של האו"ם באזור נפת צפון עזה זוהו 927 מבנים הרוסים ו-4,337 מבנים שניזוקו באופן בינוני עד חמור, נתון התואם לכ-15% מכל המבנים באזור. האומדן התבסס על השוואה בין צילומים שנעשו ב-15 באוקטובר 2023 לצילומים מ-1 במאי 2023. צילומי לווין חדשים שצולמו על ידי UNOSAT מראים את היקפו הגדול של ההרס נכון ל-19 באוקטובר.

נכון ל-19 באוקטובר תיעד ארגון הבריאות העולמי 62 מתקפות נגד טיפול רפואי שפגעו ב-29 מתקני בריאות (בהם 19 בתי חולים שניזוקו) וב-23 אמבולנסים. שבעה בתי חולים, כולם בעיר עזה ובצפון עזה, נאלצו להשבית את פעולתם בשל הנזק שנגרם להם, מחסור בחשמל ואספקה ו/או פקודות פינוי.

גם היקף הנזק שנגרם למתקני חינוך ולתשתיות אזרחיות אחרות מעורר חשש גובר. נכון ל-21 באוקטובר נפגעו 205 מתקני חינוך, בהם לפחות 29 בתי ספר של אונר"א. שמונה מבתי הספר האלה שימשו מחסי חירום לעקורים - אחד מהם ספג פגיעה ישירה שבה נהרגו לפחות שמונה עקורים, ו-40 בני אדם נוספים נפצעו. בנוסף, למבנה אוניברסיטאי אחד נגרם נזק כבד, וכן דווח על נזק קל שנגרם למבנה אחד של הנהלת משרד החינוך, ולמרכז שיקומי לאנשים עם לקויות ראייה.

נכון לשעה 21:00 ב-21 באוקטובר לא דווח על הרוגים ישראליים חדשים בהקשר של מעשי האיבה בעזה ובישראל. לדברי מקורות ישראליים, בישראל נהרגו לפחות 1,400 ישראלים ונתינים זרים, ולפחות 4,932 בני אדם נפצעו, רוב רובם ב-7 באוקטובר. מספר ההרוגים המדווח גדול פי שלושה ויותר ממספרם המצטבר של הישראלים שנהרגו מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד הרוגים, בשנת 2005 (כמעט 400).

לדברי אמצעי תקשורת ישראליים, נכון ל-20 באוקטובר פרסמו הרשויות הישראליות את שמותיהם של 767 הרוגים שזהותם אומתה, בהם 427 אזרחים, 282 חיילים ו-58 שוטרים. 22 מבין האזרחים שגילם נמסר הם ילדים.

עקירה

מספרם המצטבר של העקורים הפנימיים מאז תחילת מעשי האיבה בעזה מוערך ביותר מ-1.4 מיליון, לרבות 565,838 בני אדם השוהים ב-148 מחסי חירום ייעודיים של אונר"א, מתוכם 367,500 בני אדם במרכז ובדרום רצועת עזה, 101,250 בני אדם השוהים בכנסיות המרכז האורתודוכסי בעיר עזה וכן בבתי חולים ובמבני ציבור אחרים, ו-70 אלף בני אדם ב-67 בתי ספר שאינם של אונר"א. בנוסף, להערכת המשרד לפיתוח חברתי כ-700 אלף עקורים שוהים אצל משפחות מארחות. כוחות ישראליים הזהירו עקורים בחמישה מחסי חירום ייעודיים של אונר"א בעיר עזה להתפנות.

צפיפות היתר במחסי החירום הייעודיים של אונר"א במרכז ובדרום רצועת עזה גוברת, והמלאי של משאבים חיוניים כמו מים, מזון ותרופות מועט כדי סכנה. בחלק ממחסי החירום הייעודיים נאלצה אונר"א לקצוב את מי השתייה ולספק רק ליטר מים לנפש ליום. תקן המינימום הבינלאומי של מרכז SPHERE הוא 20 ליטר. צפיפות היתר והמחסור באספקה בסיסית יצרו מתיחות בקרב העקורים, וכך גם דיווחים על מקרי אלימות מבוססת מגדר.

ב-19 באוקטובר הקימה אונר"א בח'אן יונס את מחנה האוהלים הראשון לעקורים, ובו 60 אוהלים שבהם שוהים מאות עקורים. ראיות אנקדוטליות מצביעות על כך שעקורים מסוימים חוזרים צפונה, בשל ההפגזות הבלתי פוסקות בדרום והעובדה שאינם מצליחים למצוא דיור סביר. פלסטיני מעזה אמר למשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים:

"כשהגענו לח'אן יונס, לא מצאנו שם מחסה, חשמל, מזון, מים או טיפול רפואי. היגיינה אין בכלל. גם הדרום מופצץ [...] הבנו שבעצם אין בעזה שום מקום בטוח שנוכל ללכת אליו [...] אנשים רבים שאני מכיר אישית קיבלו את ההחלטה הקשה לחזור עם ילדיהם לעיר עזה [...] מאחר שהמוות אורב בכל מקום, אולי מוטב למות בבית שלנו, יחד עם אהובינו."

מעריכים כי יותר מ-15% מהעקורים הם בני אדם עם מוגבלויות, אך מרבית המחסים אינם מותאמים דיים לדאוג כראוי לצורכיהם. במחסים אין את המיטות והמזרנים הרפואיים הדרושים להם, מצב היוצר כיבים ובעיות רפואיות אחרות שבהן לא ניתן לטפל בתנאים לא סטריליים. בדומה לכך, המזון המחולק במחסים אינו עונה על צרכיהם של מי שמתקשים בבליעה.

בישראל, מאות אלפי תושבים המתגוררים בקרבת רצועת עזה, וכן לאורך הגבול עם לבנון, נמלטו או פונו מבתיהם. הרשויות הישראליות דואגות לצרכיהם של עקורים אלה (דוח זה מתמקד במצב ההומניטרי בעזה).

שירותים בסיסיים ומקורות מחיה

חשמל

זה היום ה-11 ברציפות (מאז 11 באוקטובר) שבעזה אין אספקת חשמל ושוררת בה האפלה מלאה, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה, צעד שהוביל בתורו להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה. עקב כך נאלצת תשתית שירותים חיונית להסתייע בגנרטורים לשעת חירום, שפעולתם מוגבלת בשל המחסור בדלק ברצועה. הסחורות שהוכנסו היום (21 באוקטובר) לעזה דרך מעבר רפיח לא כללו דלק.

בריאות

13 מתוך 20 המשאיות שהוכנסו לעזה ב-21 באוקטובר דרך מעבר רפיח הכילו אספקה רפואית. ארבע מן המשאיות נשלחו מטעם ארגון הבריאות העולמי, שהודיע כי "האספקה כללה תרופות ואספקה לטיפול בטראומה עבור 1,200 בני אדם, ותיקי טראומה ניידים לייצוב בשטח של עד 235 פצועים. כן הכילו המשאיות תרופות וחומרים לטיפול במחלות כרוניות עבור 1,500 בני אדם ותרופות בסיסיות ואספקה רפואית חיוניות שיספיקו ל-300 אלף בני אדם לשלושה חודשים." תשע המשאיות הנותרות הכילו אספקה רפואית מטעם אגודת הסהר האדום המצרית וקטאר.

ב-21 אוקטובר הודיע צה"ל ל-17 בתי החולים שעדיין פועלים בעיר עזה, בצפון עזה וכן לבית חולים אחד ברפיח כי עליהם להתפנות. בתי החולים הללו טרם פונו עד עתה משום שפינוי יעמיד בסכנה את חייהם של מטופלים חלשים ופגיעים. כמו כן, הקיבולת והמרחב להעברתם לבתי חולים אחרים מוגבלים ביותר.

עם בתי החולים שהוזהרו נמנה בית החולים אל-קודס בעיר עזה, שאותו מפעילה אגודת הסהר האדום הפלסטיני. בבית החולים שוהים יותר מ-400 מטופלים וכ-12 אלף עקורים. בעתירה נגד הגדרת בית החולים כיעד לתקיפות, שהסניף הישראלי של ארגון רופאים לזכויות אדם הגיש לבג"ץ הישראלי, השיבה המדינה כי "לעת עתה איננו מתכננים לתקוף את בית החולים".

בתי החולים הפועלים עדיין בעזה מצויים על סף קריסה בשל המחסור בחשמל, תרופות, ציוד וסגל רפואי מקצועי. ועדיין, מספר המטופלים שטופלו או ממתינים לטיפול מייצג 150% מקיבולתם, בשל סגירתם של 60% ממתקני הרפואה הראשונית בעזה. בשל המחסור במיטות אשפוז, מטופלים רבים מטופלים על הרצפה. רק שמונה מתוך 22 מרכזי הרפואה של אונר"א בנפות מרכז עזה, ח'אן יונס ורפיח מספקים שירותי רפואה ראשוניים למטופלים במצב קריטי שאינם מאושפזים, ולמטופלים הזקוקים לטיפול במחלות לא מידבקות.

כדי לאפשר לבתי החולים להמשיך ולפעול, משרד הבריאות בעזה מקצה מחדש לבתי חולים כמויות מוגבלות של דלק וקורא לבני אדם לתרום את מלאי הדלק הפרטי שברשותם. להערכת ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות, שיעורי התמותה עולים בשל הגישה המוגבלת באופן קיצוני לשירותי בריאות חיוניים.

מים ותברואה

שתיים מ-20 המשאיות שנכנסו היום לעזה דרך מעבר רפיח הכילו 44 אלף יחידות של בקבוקי מים שסיפק יוניסף. כמות זו מספיקה ל-22 אלף בני אדם ליום אחד בלבד.

הפקת מים ממקורות מי תהום עירוניים היא בהיקף של פחות מ-5% מרמתה קודם לפרוץ מעשי האיבה. נכון לעכשיו, שלושת המתקנים להתפלת מי ים, שקודם למעשי האיבה ייצרו 7% מאספקת המים בעזה, אינם פועלים. ברוב האזורים פסקה הובלת מים במכליות בשל המחסור בדלק, היעדר ביטחון וההריסות החוסמות את הכבישים. מים בבקבוקים לרוב אינם זמינים, וידן של רוב המשפחות אינה משגת לקנותם בשל מחירם הגבוה. מוכרים פרטיים, המפעילים מתקנים קטנים להתפלה וטיהור מים הפועלים בעיקר על אנרגיה סולארית, הפכו לספקים העיקריים של מי שתייה נקיים.

בני אדם צורכים מים מליחים מבארות חקלאיות, שתכולת המלח בהם היא 3,000 מ"ג לליטר. צריכתם מהווה סיכון בריאותי מידי משום שהם גורמים ליתר לחץ דם, במיוחד אצל תינוקות בני פחות משישה חודשים, נשים הרות וחולים במחלות כליות. השימוש במי תהום מליחים מגביר גם את הסיכון ללקות בשלשול ובכולרה.

להערכת ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, צריכת המים הממוצעת מכל המקורות ולכל הצרכים (לרבות בישול והיגיינה) צנחה לשלושה ליטר ביום בלבד לנפש.

נכון לעכשיו מזרח ח'אן יונס (אזור בני סוהיילה) הוא אחד האזורים הבודדים שבהם מקבלים משקי בית מים זורמים במשך שעות אחדות ביום. זאת לאחר שב-15 באוקטובר הפעילו הרשויות הישראליות מחדש את אחד משלושת קווי המים המשרתים אזור זה. היעדר יכולות שאיבה פוגע בהזרמת מים אלה ליתר העיר ח'אן יונס.

מרביתן של 65 תחנות שאיבת השפכים אינן כשירות לפעולה, מצב המגביר את הסכנה להצפות ביוב. כל חמשת מתקני טיהור השפכים בעזה מושבתים בשל מחסור בחשמל, ועקב כך מוזרמות לים באופן רציף כמויות גדולות של שפכים גולמיים.

בשל הגבלות הגישה למטמנות האשפה העיקריות בעזה, הממוקמות ליד גדר המערכת עם ישראל, אשפה מוצקה מצטברת באתרים זמניים וברחובות ומהווה סכנה בריאותית וסביבתית.

ביטחון תזונתי

חמש מ-20 המשאיות שנכנסו לעזה דרך מעבר רפיח ב-21 באוקטובר הכילו פריטי מזון - שלוש הכילו חבילות מזון ושתיים שימורי טונה.

לדברי תוכנית המזון העולמית, המלאי הנוכחי של מוצרי מזון בסיסיים בתוך עזה יספיק לכ-13 יום. עם זאת, ברמת החנויות המלאי הזמין צפוי להספיק לעוד ארבעה ימים בלבד. למרות זמינותם של פריטי מזון חיוניים, קמעונאים רבים נתקלים בקשיים ניכרים במאמציהם לרכוש מלאי חדש מסיטונאים מקומיים, בשל ההרס הנרחב וחשש לביטחונם.

סיטונאים ממוקמים בעיקר בעיר עזה ומתקשים להפיץ את מלאי המזון הזמין לאזור הדרום. בשל המחסור בקמח ובדלק, מאפיות אינן מסוגלות לתת מענה לביקוש המקומי ללחם טרי, ועלולות להיסגר. טחנת הקמח היחידה שעדיין פועלת אינה יכולה לטחון חיטה בשל הפסקות חשמל.

ההאפלה שיבשה את הביטחון התזונתי, משום שפגעה במכשירי קירור, השקיית יבולים ומדגרות, ועקב כך גרמה נזק לתוצרי מחיה שונים, לרבות עופות, בקר, דגים ומוצרים אחרים.

היעדר גישה למספוא והנזק הנגרם מתקיפות האוויריות גבו מחיר מחקלאים, ומגדלים רבים, בעיקר מגדלים קטנים, מדווחים על אובדנים משמעותיים של בעלי חיים, במיוחד בענף הלולים. חקלאים מאבדים את היבולים שגידלו בשטחים חקלאיים הממוקמים במזרח ח'אן יונס ובאזורים אחרים.

טלקומוניקציה

טלקומוניקציה מאפשרת איסוף מידע בדבר צרכים הומניטריים ולפיכך נודעת לה חשיבות עליונה למתן סיוע. הנזק שנגרם לתשתית טלקומוניקציה במהלך מעשי האיבה, יחד עם המחסור בדלק, פגעו קשות בתקשורת הסלולרית ופוגעים במאמצים להציל חיים.

מערכות מעקב הרשת של קבוצת Paltel מראות כי בכל רחבי רצועת עזה, 83% ממשתמשי הקווים הנייחים מנותקים; גם 54% מאתרי הקווים הנייחים מנותקים; ו-50% מקווי אינטרנט הסיבים העיקריים של החברה אינם כשירים לפעולה בשל נזק לתשתית ומחסור בדלק. מעשי האיבה הביאו לניתוק של שניים מתוך שלושת קווי הסיבים האופטיים היוצאים מעזה, שאחד מהם תוקן לאחר שהרשויות הישראליות אישרו לחברה חלון עבודה בן שעתיים כדי לאפשר עובדיה לתקן קו סיב אופטי אחד.

תנועה וגישה

מעבר רפיח עם מצרים נפתח, בפעם הראשונה מאז ה-8 באוקטובר, למעבר של מספר מוגבל של משאיות (כמפורט לעיל). מעברי ארז וכרם שלום עם ישראל נותרים סגורים. מאז ה-7 באוקטובר לא הופנו מטופלים לתורים שנקבעו להם בגדה המערבית ובישראל.

בנוסף, יותר מ-4,000 עובדים מעזה תקועים בישראל מאז 7 באוקטובר. חלקם נעצרו על ידי הרשויות הישראליות, ואחרים הועברו למקלטים ציבוריים שונים בגדה המערבית. ב-17 וב-19 באוקטובר, בשלוש פשיטות נפרדות, עצרו כוחות ישראליים יותר מ-100 עובדים פלסטינים מעזה בנפות בית לחם וחברון.

צה"ל אסר על הגישה לים, ומאז תחילת מעשי האיבה חדלה כל פעילות הדיג. הגישה לשטחים ליד גדר המערכת עם ישראל עדיין אסורה, והאיסור הורחב מ-300 ל-1,000 מטר מהגבול ומונע גישה לשטחים חקלאיים חיוניים. הרחבה זו של השטח האסור בכניסה הובילה להפחתת התנובה ובכך פגעה במאות אלפי בני האדם האוספים את היבולים.

פעולות הומניטריות

כל הסוכנויות ההומניטריות ואנשי הסגל ההומניטרי מתמודדים עם מגבלות קשות במתן סיוע הומניטרי, בשל מעשי איבה, הגבלות תנועה ומחסור בחשמל, דלק, מים, תרופות ופריטים חיוניים אחרים. חוסר הביטחון השורר בכל מונע גישה בטוחה אל בני האדם הנזקקים לסיוע ולמתקנים חיוניים, כמו מחסנים. מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו במילוי תפקידם 16 עובדי רפואה ו-17 אנשי סגל של אונר"א, ויותר מעשרה אנשי סגל אחרים נפצעו.

ולמרות התנאים המאתגרים הללו, גורמים הומניטריים עובדים ללא הפסקה כדי לספק תמיכה לבני האדם החלשים והפגיעים ביותר. עיקר הפעולות נוגע לאירוח עקורים בבתי הספר של אונר"א, שם הם מקבלים מזון, תרופות ותמיכה בסיסיים במאמץ לשמר את כבודם ולהעניק להם שביב של תקווה. התערבויות אחרות כוללות חלוקת סיוע במזון ובמזומן לעקורים ודלק חירום למתקני מים, תברואה והיגיינה, הפעלת קווי חירום למתן תמיכה פסיכו-חברתית, ומסע תקשורת המונים להגברת מודעות בדבר סכנת נפלי תחמושת (לפרטים נוספים ראו פרק צרכים וסוגי מענה הומניטריים).

הטווח של פעולות אלה יישאר מוגבל ללא הפסקת אש הומניטרית, גישה מובטחת, סדירה ובת-קיימא לאספקה ולמוצרים הומניטריים בכל רחבי רצועת עזה, ומימון משמעתי עבור מענה הומניטרי.

עם פרוץ מעשי האיבה הפנתה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 9 מיליון דולר בסך הכול עבור הצרכים שזוהו כבעלי קדימות, וקרן החירום ההומניטרית הקצתה 9 מיליון דולר נוספים למימון מענה מהיר, כתוספת להקצאה קיימת בסך 6 מיליון דולר באמצעות החלון למקרי חירום הלוקים בחוסרי מימון.

ב-12 באוקטובר השיק ארגון הגג של גופי הסיוע ההומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פניית בזק הקוראת לגיוס 294 מיליון דולר עבור 77 ארגונים שותפים הומניטריים, לטיפול בצרכים הדחופים ביותר של 1,260,000 בני אדם בעזה ובגדה המערבית. פניית בזק זו תוכננה כך שניתן יהיה לשנותה לנוכח הגידול המשמעותי בצרכים הומניטריים.

סקירה כללית הומניטרית – הגדה המערבית

נפגעים

בגדה המערבית תועדו מאז אתמול אחר הצהריים שלושה הרוגים פלסטינים נוספים (נכון ל-21 באוקטובר בשעה 21:00).

ב-20 באוקטובר ירו כוחות ישראליים למוות בנער בן 17 ופצעו 15 פלסטינים נוספים, במהלך הפגנת הזדהות עם עזה ליד מחסום חווארה (נפת שכם). בתקרית נפרדת ירו כוחות ישראליים למוות בנער בן 17 במחנה הפליטים עקבת ג'אבר (נפת יריחו), בעת שניסו להרוס לשם ענישה את ביתו של אסיר פלסטיני. במקום פרצו עימותים כשפלסטינים יידו אבנים לעבר כוחות ישראליים, שהגיבו בירי תחמושת חיה, גז מדמיע ורימוני הלם.

מתחילת מעשי האיבה ועד ה-21 באוקטובר בשעה 21:00 הרגו כוחות ישראליים ומתנחלים בגדה המערבית 84 פלסטינים, בהם 27 ילדים. איש הכוחות הישראליים נהרג על ידי פלסטינים.

בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 1,653 פלסטינים, בהם לפחות 150 ילדים; 35 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים. יותר מ-1,100 פלסטינים נפצעו, רובם מידי כוחות ישראליים, בהקשר של הפגנות. כ-27% מכלל הפצועים נפגעו מתחמושת חיה. מספר הפצועים הפלסטינים מתחמושת חיה גבוה כמעט פי שמונה ממספרן הממוצע של פציעות מסוג זה בין 1 בינואר ל-7 באוקטובר 2023.

אלימות במעורבות מתנחלים

ברחבי הגדה המערבית גוברת האלימות במעורבות מתנחלים, במיוחד בקהילות פלסטיניות בקרבת התנחלויות. מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 103 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים שהביאו לנפגעים או לנזק לרכוש, לרבות מספר מתקפות שבהן היו מעורבים כוחות ישראליים. נתון זה מייצג ממוצע של כמעט שמונה תקריות ביום, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות ביום מאז תחילת השנה.

מתקפות על שירותי בריאות

מאז ה-7 באוקטובר תיעד ארגון הבריאות העולמי 81 מתקפות נגד שירותי בריאות בגדה המערבית, שפגעו ב-64 אמבולנסים וכללו 45 מתקפות שבהן נמנע מתן טיפול רפואי; 44 מתקפות שכללו אלימות פיזית כלפי צוותי רפואה; 16 שבהן נעצרו עובדי רפואה ואמבולנסים; ותשע מתקפות שבהן ערך הצבא חיפושים במתקני ונכסי בריאות.

צרכים וסוגי מענה הומניטריים

סיוע רב-תכליתי במזומן

צרכים בקדימות

• היעדר משאבים והמצב הביטחוני פוגעים קשות בגישה לצרכים ולשירותים בסיסיים. לעקורים השוהים מחוץ למחסים רשמיים גישה מוגבלת באופן קיצוני לסיוע. אלה העקורים שאותם מתעדף סיוע החירום הרב-תכליתי במזומן.
• הבנקים סגורים זמנית, כך שהגישה לכסף מזומן מוגבלת. יכולותיהם של ספקי שירותים פיננסיים מוגבלת מאוד ומשתנה מדי שעה (נכון לעכשיו ארגונים שותפים משתמשים ב-PalPay).
• מחמיר הדלדול של פריטי מלאי שיש לרכוש.

מענה עד עתה

• נכון ל-21 באוקטובר החלו כ-6,570 משקי בית לקבל סיוע חירום רב-תכליתי במזומן (754 ₪ או 187 דולר למשק בית).

הגנה

צרכים בקדימות

• מוערך כי 20 אלף בני אדם, שמצבם התערער עקב הפסקת שירותי בריאות הנפש, זקוקים לשירותי מומחים לבריאות הנפש, לרבות תרופות פסיכיאטריות.
• תיעוד של הפרות של משפט זכויות האדם הבינלאומי והמשפט ההומניטרי הבינלאומי.
• פתיחת כבישים, גישה בטוחה לצרכים בסיסיים, תרופות, תמיכה נפשית ושירותי אמבולנסים בגדה המערבית.

מענה עד עתה

• ארגונים שותפים בתחום ההגנה על ילדים, תמיכה נפשית ותמיכה פסיכו-חברתית פועלים עבור עזה (ארבעה ארגונים שותפים בגדה המערבית) ומספקים תמיכה פסיכו-חברתית מרחוק.
• ארגון שותף אחד הפועל בתחום ההכללה ובני אדם עם מוגבלויות הצליח להגיע ל-38 מתוך 87 המחסים בדרום ולספק את הפעילויות הבאות: חלוקת 93 עזרים רפואיים, 156 חבישות לפצעים, 36 ערכות מטבח, 45 ערכות כבוד, 435 חיתולים ו-57 שמיכות תינוקות.
• בגדה המערבית, רכזי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית מספקים מענה על טריגרים בנושא אלימות מתנחלים. רכזי התיאום בתחום בריאות הנפש והתמיכה הפסיכו-חברתית ברמות הנפה מתערבים ככל שהדבר נדרש.

מחסה

צרכים בקדימות

• צורך דחוף במתן שירותים, פריטי מחסה בסיסיים ופריטים בסיסיים שאינם מזון לעקורים פנימיים.
• מתן פריטים שאינם מזון ופריטי תחזוקת בית לעקורים השוהים במרכזים עירוניים ואצל משפחות מארחות.
• מתן סיוע במזומן עבור מחסה לעקורים (חבילת שילוב מחדש ופיצוי על אובדן חפצים אישיים) ל-25 אלף משפחות לפחות.

מענה עד עתה

• כ-350 אלף עקורים שוהים ב-102 בתי ספר של אונר"א ברחבי רצועת עזה.
• חלוקה של 20 אלף פריטים שאינם מזון ברפיח ובח'אן יונס, לרבות מערכות מצעים וערכות כבוד.
• חלוקה של 820 ערכות היגיינה למשפחות עקורות. הצלב האדום /אגודת הסהר האדום הפלסטיני חילקו למשפחות עקורות 7,000 פריטים שאינם מזון, בעיקר מזרנים ושמיכות.

בריאות

צרכים בקדימות

• שיפור הסטטוס התזונתי, במיוחד בקרב כ-283 אלף ילדים בני פחות מחמש ונשים הרות או מיניקות, במענה על החששות בנושא מצב הביטחון התזונתי והמים בעזה.
• הבטחת אספקה של תזונת תינוקות וילדים רכים במקרי חירום, לרבות התערבויות תזונה מניעתיות[ , סיוע בשוברי מזומן, התערבויות תזונה למטרות ריפוי, קו אספקת חומרי תזונה שלמים וללא פגע ומנגנון תיאום תזונה מתפקד.
• טיפול בחוסרים באספקה רפואית הפוגעים בניהול טיפול. 
• אספקת דלק לבתי חולים ולאמבולנסים.
• צורך דחוף בחידוש מלאי של אספקה רפואית, לאור דלדול המלאי בשוק המקומי.
• צורך בשירותי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית לטווח  קצר וארוך עבור מספר רב של נפגעי טראומה נפשית.

מענה עד עתה

• ארגונים שותפים עושים מאמץ לרכוש מהשוק המקומי סוגי אספקה מסוימים לתמיכה בפעילות בתי החולים.
• צוות הנחשולים נשאר נוכח בבתי החולים התומכים בניהול מקרים.
• אונר"א הציבה רכזים רפואיים ב-53 מתוך 108 המחסים. אגודת הסיוע הרפואי הפלסטינית, באמצעות הקרן ההומניטרית, תתמוך במתן שירותי רפואה ראשוניים ביתר המחסים.

מענה עד עתה

• ארגון הבריאות העולמי הצליח לספק 106,000 ליטר דלק לבית החולים שיפא.
• אונר"א הציבה רכזים רפואיים ב-53 מתוך 108 המחסים. כוח המשימה לענייני בריאות מזהה ארגונים שותפים אחרים למתן תמיכה ביתר המחסים.

ביטחון תזונתי

צרכים בקדימות

• מקורות חשמל, דלק ומים לשימור החקלאות.
• מלאי המזון בחנויות רבות יספיק רק לפחות משבוע.
• גישה בטוחה למשקים, בעלי חיים, חוות גידול דגים ומקורות אחרים של מזון למחיה.
• ייבוא מספוא בדחיפות.

מענה עד עתה

• תוכנית המזון העולמית הגיעה ל-122 אלף עקורים השוהים במחסים של אונר"א וסיפקה לחם ל-48 מחסים ייעודיים.
• 243,291 עקורים קיבלו העברות מזומן לרכישת מזון, ש-13,546 מהן נפדו. כ-65% נפדו בנפות צפון עזה, ו-35% נפדו בנפות הדרומיות.
• איגוד ועדות העבודה החקלאיות הפלסטיני נכון לספק סיוע במזון ל-80 עד 100 אלף עקורים בסך הכול, השוהים במחסים שאינם של אונר"א.
• אוקספם כבר כיסה 189 משקי בית בנפת עזה, כחלק ממיזם הכלול בתוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2023.
• ארגון DanChurchAid כבר כיסה 18 אלף משקי בית השוהים במחסי החירום הייעודיים של אונר"א בנפת עזה.
• ארגון Islamic Relief Palestine מספק סיוע במזון ל-10,000 משקי בית עקורים במחסים שאינם של אונר"א או במשפחות מארחות.

חינוך

צרכים בקדימות

• גישה בטוחה לבתי ספר ולקהילות.

סוגי מענה מתוכננים

• מתן תמיכה פסיכו-חברתית ופעילויות פנאי בתחומי בית הספר ללפחות 70 אלף ילדים ועובדי בתי ספר, ברגע שהמצב יאפשר זאת.
• שיקום חירום של לפחות 20 בתי ספר שניזוקו, לאחר אומדן צרכים מהיר שיבצע כוח המשימה לענייני חינוך.
• מתן אספקת חירום וערכות למידה ל-10,000 ילדים במחסי חירום ייעודיים, ול-50 אלף ילדים בבתי הספר, כשאלה ייפתחו מחדש.
• מתן שיעורי השלמה, במיוחד לילדים שנעקרו מבתיהם (לפחות 20 אלף ילדים).

מים, תברואה והיגיינה

צרכים בקדימות

• אספקת מי שתייה נקיים לאוכלוסייה.
• מתן אספקת כוח חלופית ו-20 אלף ליטר ביום של דלק חירום, להמשך פעולתם של מתקני מים, תברואה והיגיינה, וכן חידוש אספקת כלור למתקני טיהור מים.
• תמיכה לשיקום שירותים עירוניים שנקטעו, לרבות טיפול באשפה מוצקה ופעולות בתחומי המים והתברואה, ככל שיבקשו העיריות ברצועת עזה.
• מתן שירותים חיוניים ואספקה של מים, תברואה והיגיינה לעקורים במרכזים קולקטיביים, לרבות מי שתייה וערכות היגיינה.

מענה מתוכנן עד עתה

• כ-3,930 ערכות היגיינה חולקו למשפחות במרכזי העקורים של אונר"א.
• בחינה ובדיקת היתכנות של פעולות להובלת מים במכליות.
• 450 מטר מעוקב מים הוקצו להובלת מים במכליות, כדי לספק מים למרכזי עקורים ולמשפחות מארחות.
• 70 מטר מעוקב מים בבקבוקים חולקו בין מחסי העקורים.

ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים נותרת בקדימות גורפת עבור כל כוחות המשימה. קו החירום של עמותת סאווה, שניתן להגיע אליו במספר 121 ודרך ואטסאפ במספר 404121 59 972+ (ובירושלים המזרחית במספר 1-800-500-121) פועל 24/7. מספר חינם זה מופץ בכל תחומי ההתערבות, על מנת לדווח על מקרי התעללות וניצול מיניים, ולאפשר ייעוץ חירום והפנייה של קהילות נפגעות לגישה לשירותים מצילי חיים. רשת ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים עוקבת באופן יומיומי אחר פניות טלפוניות ובמקרה הצורך תגדיל את מספר היועצים.