מאז 2003 פיתחה הקהילה ההומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש מדי שנה תוכנית אסטרטגית עבור רצועת עזה והגדה המערבית. תוכנית המענה ההומניטרי הנוכחית מתפרסת על פני שלוש השנים שבין 2018 ל־2020 ומתמקדת בטיפול בצרכים שזוהו בסקירת הצרכים ההומניטריים בשטח C, באזור H2 של חברון ובירושלים המזרחית בגדה המערבית; וברצועת עזה.
התוכנית לשנים 2020-2018 מתמקדת בשלוש מטרות אסטרטגיות בעדיפות עליונה:
הגנה על זכויות פלסטינים הנתונים לכיבוש, כיבודן וקידומן בהתאם למשפט ההומניטרי הבינלאומי ולמשפט זכויות האדם הבינלאומי, לרבות זכויותיהם של אנשים החיים במצור ונתונים להגבלות אחרות, והגברת מתן דין וחשבון מצד הגורמים האחראים
מתן מענה לצרכים הבסיסיים של פלסטינים חלשים ופגיעים הנתונים לכיבוש באמצעות מתן שירותים בסיסיים איכותיים ושיפור הגישה למשאבים בהתאם לזכויותיהם של בני אדם מוגנים מכוח המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
תמיכה ביכולתם של פלסטינים חלשים ופגיעים להתמודד עם משבר ממושך ולהתגבר עליו, לרבות בגין סיכונים סביבתיים, תוך חתירה לפתרון הגורמים שבשורשם של סיכונים וזעזועים לרבות הגורמים להפרות.
הקישו כאן כדי לגשת למסמכים נוספים הנוגעים למחזור התכנון ההומניטרי.
ההקשר ההומניטרי בשטח הפלסטיני הכבוש ייחודי בקרב המשברים העכשוויים, והוא נותר קשור ישירות להשלכות הכיבוש, שביוני 2017 מלאו לו 50 שנה.
משבר ההגנה רב השנים נמשך. לפחות 1.9 מיליון פלסטינים חווים או עלולים לחוות סיכונים הקשורים בין השאר לסכסוך ואלימות, עקירה ומניעת גישה למקורות מחיה. נכון להיום, נמנעת או מוגבלת גישתם של הפלסטינים החלשים והפגיעים ביותר לשירותים חיוניים כגון מים וטיפול רפואי. סבב חוזר ונשנה של זעזועים, טבעיים או מעשה ידי אדם, שחק את עמידותם של משקי בית פגיעים ואת יכולתם להתמודד עם טבעו הממושך של המשבר ההומניטרי.