סַבְּרִין א־נַגָּ׳אר מדברת על בִתה רָזָאן בגאווה רבה: מלאת חמלה, מסורה לעזרה לזולת, כל כולה אהבה. בשנה שעברה מתה רזאן כשניסתה להציל חיים. בת 21 הייתה במותה.
"המוות של בתי האהובה רָזָאן היה נקודת מפנה בחיי", אמרה סברין, שבִתה נורתה למוות שעה שחשה לעזרתם של כמה מעשרות הנשים, הגברים והילדים שנפצעו בעת שהשתתפו בהפגנות "צעדת השיבה הגדולה" ברצועת עזה, ליד גדר המערכת.
כדי להתמודד עם הכאב עשתה סברין, תושבת ח׳אן יונס, את הדבר היחיד שכאם היה הגיוני בעיניה לעשות. היא הפכה למגישת סיוע ראשוני. לא הייתה זו רק מחווה לזכר הבת אלא גם מעשה שיאיר את דרכם של חמשת ילדיה החיים.
סברין סיפרה כי הדבר החשוב ביותר שלמדה מרזאן הוא להפגין מחויבות וחמלה מלאות לאנשים שבתה בקשה לעזור להם. היא מתמודדת עם אובדן בתה – "המלאך הקטן" כפי שהיא מכנה אותה – באמצעות צעידה קדימה באהבה ויושר ללא תנאי ובאמצעות עזרה לנזקקים.
כעת סברין מגישה סיוע מלא לפרמדיקים ואנשים אחרים הזקוקים לעזרה כמתנדבת בצוות של האגודה הפלסטינית לסיוע רפואי (PRCS).
לאחר שעברה הדרכות מקצועיות היא יכולה כעת להגיש עזרה ראשונה ולעבוד בשטח. אבל היא מעוניינת לעשות אפילו מעבר לכך, אף שנשקפות לה סכנות דומות לאלה שתבעו את חיי בתה.
"אף על פי שאנחנו עוסקים בעשייה הומניטרית, אנחנו חשופים לסכנות שונות בכל רגע נתון", אמרה א־נג׳אר, וציינה עוד שאנשי רפואה בעזה עדיין נתקלים ב"מאבקים ואתגרים" רבים.
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, שלושה אנשי רפואה נהרגו ויותר מ־800 נפצעו (נכון ל־31 ביולי 2019) בעת שטיפלו בפצועים במהלך הפגנות בעזה מאז 30 במרס 2018.
סברין אף הפכה למנהיגה בקהילה שבה היא חיה. היא פועלת למען זכויות האדם ותומכת באימהות שכולות אחרות. היא מקווה שבעתיד אף אם לא תיאלץ לעבור את מה שעבר עליה.
"הלוואי שיום אחד הפלסטינים יוכלו לחיות בשלום ולהיות חופשיים", היא אמרה. ובינתיים, סברין צועדת בדרכה של הבת, פועלת להגשים את חלומה של רזאן ומעניקה השראה לעמיתיה ולקהילתה.
