הגבלות חדשות על יצוא עגבניות טריות מעזה – סיפורו של מוחמד

"עלה לי 10,000 שקל בערך רק לקנות דשן, חומרי הדברה, שתילים וחומרים אחרים כדי להכין את הקרקע לקיץ. קניתי הכול באשראי. בדרך כלל אנחנו מסתמכים על ייצוא שיכסה את העלויות, יספק הכנסה ויניב גם רווח כלשהו. המלחמה פרצה עם תחילת הקטיף, במאי. סגירת המעברים, ההגבלה החדשה, יחד עם גל החום עשו בנו שמות. הספק שלי מתקשר אלי כל יומיים ומבקש את הכסף שלו. משפיל אותי שאני לא יכול לפרוע את החוב. זה מביש. השוק המקומי רווי בעגבניות ולא מייצר רווח או אפילו מכסה את העלויות."

מוחמד, 6 באוקטובר 2021

מוחמד (שם בדוי), בן 35 ואב לעשרה, מגדל עגבניות ברפיח שבדרום עזה. הוא מסתייע בעבודתו במיזם בשם "סיוע דחוף למשקי בית וחקלאים פגיעים ברפיח", הממומן על ידי הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ושואף לחלץ משפחות הסובלות מחוסר ביטחון תזונתי מכבלי העוני. את המיזם מיישם הארגון הלא ממשלתי Action Against Hunger (פעולה נגד הרעב), בשיתוף עם המרכז הערבי לפיתוח חקלאי.

מוחמד הוא בוגר אוניברסיטה בעל תואר ראשון בראיית חשבון, אף שהזדמנויות התעסוקה המוגבלות בעזה אינן מאפשרות לו לעבוד במקצועו. כדי להתפרנס ולפרנס את משפחתו, אין לו ברירה אלא לגדל ירקות.

ברבעון האחרון של 2020 היה שיעור האבטלה ברצועת עזה 43.1% בקרב בני 15 ומעלה. שיעור האבטלה בקרב גברים היה 39%, ובקרב נשים 60.4%.[1] שיעור העוני בעזה הוא 53%.[2] כעת, לאחר סבב ההסלמה, 62% מהאוכלוסייה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי.[3]

מאז שהרשויות הישראליות הטילו על עזה מצור ב־2007, לאחר השתלטות חמאס על הרצועה, התרגלו החקלאים בעזה להגבלות על הגישה לשווקים חיצוניים, לרבות הגדה המערבית. מרגע קטיף הירקות בעזה עוברים לפחות יומיים עד שהם מגיעים לשווקים הסיטונאיים בגדה המערבית. להגעתם לשווקים ישראליים דרושים לפחות שלושה ימים, בשל בדיקות חובה נוספות שמבצעות הרשויות הישראליות. עד שהתוצרת הטרייה מגיעה לשווקים מחוץ לעזה איכותה נפגעת, במיוחד בתנאי מזג אוויר חם.

בעקבות סבב ההסלמה במאי הקפיאה ישראל תחילה את כל היצוא מעזה למשך כ־40 יום, צעד שעלה לחקלאים בהפסדים בשווי כ־12 מיליון דולר.[4] לאחר מכן הוטלו הגבלות חדשות, לרבות הדרישה להסיר מכל עגבנייה את הגבעול הירוק, הזלזל, לפני ייצואה מעזה. לדרישה זו נודעו השלכות שליליות הן על איכות המוצר והן על חיי המדף שלו.

לדברי מוחמד, הרשויות הישראליות נימקו את ההגבלות החדשות בטענה שהסרת הגבעול הירוק מצמצמת נוכחות חיידקים על העגבניות. המרכז הפלסטיני לזכויות האדם מדווח כי תנאי זה לייצוא אינו עולה בקנה אחד עם דרישות השווקים החיצוניים, המעדיפים את העגבניות עם הגבעול.

בחודשיים שלפני סבב ההסלמה, מרס ואפריל, יוצאו לגדה המערבית מעזה יותר מ־9,000 טון ירקות. בחודשיים שאחרי סבב ההסלמה, יוני ויולי, לעומת זאת, התירו הרשויות הישראליות לייצא מדי חודש 1,000 טון בלבד. יצוא עגבניות, המהווה מסורתית כ־80% מכלל הירקות המיוצאים מעזה, צומצם באופן דרסטי.

בחודש יולי, לאחר שהחקלאים מחו על ההגבלות החדשות,[5] הסירו הרשויות הישראליות את ההגבלה באופן זמני, אבל החילו אותה מחדש באוגוסט, דרישה שצמצמה באופן דרסטי את כמות הירקות המיוצאים מעזה.

למרות מיזמים כמו המיזם שבמסגרתו מוחמד מגדל עגבניות, המצור הישראלי ממשיך להכתיב את ייצוא התוצרת הטרייה מעזה. "מלכתחילה, גידול ירקות הוא עבודה קשה שדורשת השקעה של הרבה אנרגיה, זמן וכסף. הפגיעות לסבבי הסלמה ולסגרים מחריפה את כל זה. המינימום שאנחנו רוצים זה שהמעברים יהיו פתוחים לייצוא", אמר מוחמד.

[1] https://www.pcbs.gov.ps/portals/_pcbs/PressRelease/Press_En_15-2-2021-LF-en.pdf

[2] Palestine Central Bureau of Statistics March 2021, Palestine in Figures 2020, p.26

[3] The World Bank Press Release, 6 July 2021, The Rebuilding of Gaza Amid Dire Conditions: Damage, Losses, and Needs.

[4] משרד החקלאות, "משרד החקלאות מתדרך עיתונאים בדבר הנזק שגרם איסור היצוא שהוטל על חקלאים ואנשי עסקים" [ערבית].

[5] משרד החקלאות, "בתמונות... חקלאים מוחים מחוץ למשרד המתאם המיוחד מטעם האו״ם על התנאים שמטילה ישראל על התוצרת החקלאית לייצוא שלהם" [ערבית]