סקירה כללית | נובמבר 2021

אחד עשר ימי הלחימה האינטנסיבית בין כוחות ישראליים לבין ארגונים פלסטיניים חמושים ברצועת עזה, בין 10 ל־21 במאי 2021, היו החמורים ביותר מאז 2014. ברצועה נהרגו ונפצעו אזרחים, עשרות אלפים נותרו בלא קורת גג, בתים ותשתית חיונית נהרסו או ניזוקו, ושיבושים קשים חלו באספקת שירותים בסיסיים. מעשי האיבה פרצו לאחר שבועות של מתיחות גוברת והולכת בירושלים המזרחית, סביב ההגבלות שהוטלו על גישת פלסטינים למקומות הקדושים בחודש הרמדאן וסכנה של פינוי משפחות פלסטיניות בכפייה על ידי הרשויות הישראליות בשכונת שייח׳ ג׳ראח.

לפי נתוני נציבות זכויות האדם, במהלך סבב ההסלמה בעזה נהרגו 261 פלסטינים, בהם 67 ילדים ו־41 נשים. 130 מההרוגים היו אזרחים ו־64 אנשי ארגונים חמושים, ואילו מעמדם של 67 ההרוגים הנותרים טרם נקבע. יותר מ־2,200 פלסטינים נפצעו, בהם 685 ילדים ו־480 נשים, וחלקם עלולים לסבול מנכות ארוכת טווח שתצריך שיקום. בישראל נהרגו 13 בני אדם, בהם שני ילדים, ו־710 בני אדם נוספים נפצעו.[1]

בשיאו של סבב ההסלמה מצאו 113 אלף עקורים מחסה בבתי ספר של אונר״א או אצל משפחות מארחות, כדי להתגונן מהלחימה. לדברי כוח המשימה לענייני מחסה, 8,250 בני אדם עדיין עקורים, ללא קורת גג, לאחר שבתיהם נהרסו או ניזוקו ואינם ראויים עוד למגורים.

פניית בזק בין־סוכנותית הושקה לגיוס 95 מיליון דולר לתמיכה בפעילויות חירום הומניטריות ופעילויות התאוששות ראשוניות, ובה פורטו הצרכים הדחופים ביותר שנבעו מסבב ההסלמה. לפי אומדן מהיר של נזקים וצרכים, שנערך בעזה בין 25 במאי ל־30 יוני, בעקבות הלחימה, הנזק הפיזי נאמד בעד 380 מיליון דולר וההפסדים הכלכליים נאמדים ב־190 מיליון דולר. הצרכים לשם התאוששות הוערכו בעד 485 מיליון דולר ב־24 החודשים הראשונים שלאחר סבב ההסלמה.[2]

מעשי האיבה החריפו את הטראומה של תושבי עזה ואת התנאים ההומניטריים שלהם, שעוד קודם לכן היו בכי רע. גיליון זה של העלון ההומניטרי מבקש לספר את סיפוריהם של אנשים ונשים מן השורה, תושבי עזה, הנאבקים לחיות במציאות שלאחר מעשי האיבה, ומציע תובנות בדבר ההשלכות של עקירה, אלימות מבוססת־מגדר, בריאות הנפש, סיכונים סביבתיים ובריאותיים והרס של מקורות מחיה. הפרק החותם את העלון העוסק במחנות הקיץ של אונר״א, סיפור של תקווה והתאוששות, המתאר כיצד פעילויות פנאי מציעות לילדים תחושה של נורמליות גם בנסיבות כה קשות.

ב־27 במאי, בתגובה על סבב ההסלמה, השיקה המתאמת ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, לין הייסטינגס, את פניית הבזק הבין־סוכנותית. נכון ל־3 בספטמבר גויסו 67% מהסכום שהתוכנית מחייבת לגייס.[3] עם זאת, כדי להבטיח התאוששות מתמשכת ובת קיימא, יש לסיים את המצור הישראלי ואת הפילוג הפלסטיני מבית, ולכבד את משפט זכויות האדם הבינלאומי והמשפט ההומניטרי הבינלאומי.

[1] מניין ההרוגים בישראל ובעזה כולל את מי שמתו מההשלכות העקיפות של מעשי האיבה, כגון התקף לב או נפילה כשרצו במהלך מתקפה.

[2] האומדן המהיר של נזקים וצרכים נערך בשותפות עם קבוצת הבנק העולמי, האו״ם והאיחוד האירופי.

[3] ראו המענה ההומניטרי להסלמה בשטח הפלסטיני הכבוש – דוח מצב מס׳ 9, שהתפרסם ב־3 בספטמבר 2021.